בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים על הקשר שבין הפרעות נשימה בשינה, לבין הפרעות לימודים והתנהגות בילדים. הפרעת הנשימה השכיחה ביותר בילדים בזמן שינה הינה חסימת דרכי אוויר עליונות, שביטויה העיקרי הוא נחירות ורעש נשימתי בשינה. שיא שכיחות ההפרעה הוא בגילאים שנתיים עד שמונה שנים והגורם העיקרי הוא חסימה של מעברי האוויר באזור האף האחורי והלוע על ידי שקדים ואדנואידים מוגדלים ("שקד שלישי", "פוליפ").
בקבוצות הסיכון להפרעה חסימתית בשינה נכללים גם ילדים עם הפרעות נוירולוגיות ומתח שרירים נמוך, ילדים הסובלים ממומים בפנים וכן ילדים הסובלים מהשמנה. היצרות דרכי האוויר העליונות גורמת לנחירות ואף להפסקות נשימה - דבר אשר מוביל ליקיצות מרובות, קיטוע של השינה וירידה באיכות השינה מבלי שהילד או הוריו יהיו מודעים לכך. כאמור, נחירות היא התופעה הבולטת בילדים הסובלים מהבעיה. אולם, לא כל ילד נוחר סובל מדום נשימה בשינה. 10 אחוזים מהילדים הבריאים נוחרים, אבל רק שניים עד שלושה אחוזים סובלים מהפסקות נשימה ובעקבותיהן ירידה ברמת החמצן בדם, צבירה של דו-תחמוצת הפחמן ויקיצות מרובות. לכן חשוב להבחין בין נחירות "נורמליות" לבין נחירות שמבטאות חסימה משמעותית של דרכי הנשימה בשינה.
הביטוי של הפרעת נשימה חסימתית בשינה, מלבד נחירות, מתייחס לשינה עם פה פתוח, נשימה דרך הפה, נשימה מאומצת בשינה וקטעים של עצירת נשימה. בצורתה הקשה של ההפרעה, מתאמץ הילד לנשום ומזיע, הילד נוטה לזוז ולהתנועע מתוך שינה, מתעורר לעיתים תכופות והשינה אינה מהווה מנוחה ואינה ממלאת את יעודה.
השפעות היעדר שינה
שינה לא יעילה עלולה להשפיע על התפקוד במשך היום. עייפות יתר מאפיינת בדרך כלל מבוגרים, אך בשנים האחרונות התברר שלהפרעה בילדים תתכנה השפעות משמעותיות על התנהגות, הישגיות ויכולת הביצוע. מחקרים הראו שבילדים, ההפרעה עלולה לגרום נזקים ובכלל זה להביא להפרעה בריכוז, פגיעה ביכולת הקשב, אי שקט, פגיעה בזיכרון, ציונים נמוכים במבחני אינטיליגנציה, הישגים נמוכים בלימודים וכן הפרעות התנהגות הדומות לאלו שבילדים עם תסמונת הפרעת למידה וקשב, בדומה לילד ההיפראקטיבי, הכוללות התנהגות "היפראקטיבית", אימפולסיביות, קושי בקשרים חברתיים, התנהגות אגרסיבית ומגוון של לקויות למידה. בנוסף, מתברר בשנים האחרונות שהפרעות נשימה בשינה מלוות בסיבוכים ארוכי טווח למערכות הלב והריאות. ילדים הסובלים מהמחלה עלולים לפתח יתר לחץ דם ושינוי במבנה ובתפקוד החדר השמאלי של הלב. כמו כן, במחקר שבוצע לאחרונה נמצאה עליה בסמן דלקתי בגוף (CRP) – דבר המעיד כבר בגיל הילדות על האצה של תהליך האטרוסקלרוזיס.
הטיפול בהפרעת נשימה חסימתית בשינה
הטיפול העיקרי הוא כירורגי - כריתת שקדים ואדנואידים. לאחרונה נסתיים מחקר בביה"ח "דנה", אשר הראה שילדים עם הפרעת נשימה חסימתית בשינה, אשר עברו ניתוח לכריתת שקדים ואדנואידים, הציגו שיפור משמעותי ביכולת הריכוז ובהתנהגות.
הפרעה חסימתית בשינה מופיעה גם בקרב תינוקות. אצלם היא עלולה לגרום להפרעה בגדילה ובהתפתחות, ובמקרים קיצוניים לנזק ללב. בתינוקות, התופעה קיימת בעיקר באלה הסובלים מליקויים במבנה הפנים. מחקר נוסף שבוצע במרכז להפרעות שינה בילדים ב"דנה", הראה שגם תינוקות מתחת לגיל שנה וחצי עלולים לסבול מהתסמונת בגלל הגדלת שקדים ואדנואידים וחסימת דרכי הנשימה בשינה.
ניתוח אינו נעדר סיכונים. לכן, ההחלטה על ניתוח של ילד דורשת שיקול דעת מעמיק וממצאים ברורים. הבעיה העיקרית באבחון ההפרעה היא, שבזמן ערות הילדים נראים בריאים לחלוטין. בבדיקה במרפאת הרופא, קשה מאוד לאבחן שהילד אכן סובל מההפרעה ומהי דרגת חומרתה. עצם היותו נוחר בשינה איננו מספיק כדי לקבוע כי הוא סובל מדום נשימה בשינה. אמצעי העזר העיקרי לאבחון הוא בדיקה במעבדת שינה אשר מסייעת גם להערכת חומרת הבעיה ומכוונת לטיפול.
במסגרת המכון שבמרכז לרפואת שינה ב"דנה" מתבצעות הערכות רפואיות, תוך שימוש באמצעי עזר מתקדמים כגון בדיקות שינה פוליסומנוגרפיות ובדיקות שינה ביתיות (אקטיגרפיה). צוות המכון גם מכוון לטיפול הנכון, ובמקביל ניתנות הדרכות בטיפול, שבכללן טיפול בחמצן ובמכשירי עזר לנשימה וכן לימוד והדרכה של פעולות חירום והחייאה ושימוש במכשיר ניטור ביתי, בסיוע צוות אחיות טיפול נמרץ ילדים. המכון עובד בשיתוף פעולה הדוק עם יתר היחידות המקצועיות בבית החולים לילדים "דנה".
לחלקו הראשון של המאמר לחצו כאן
לאתר של המרכז הרפואי תל אביב לחצו כאן
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)


