יותר לא תזיעו בבית שחי

צעירים רבים בשנות ה-20 מספרים על בעיה חברתית קשה הנגרמת כתוצאה מהזעת יתר בבית השחי, תופעה הנוצרת גם כשהגוף במנוחה לעתים. ד"ר יוסף טמאן מסביר על פריצת הדרך בתחום הטיפולי בבעית שעולה אצל רבים בקיץ
ד``ר יוסף טמאן
| 06/05/2006 |
צפיות: 11,541
הזעת יתר (או בשמה הלטיני HYPERHIDROSIS) הינה, בדומה לכל הזעת יתר אשר יכולה להיות במקומות אחרים בגוף, מצב אשר בו ההזעה איננה עומדת בכל פרופורציה לפעילות הגוף או לתנאי הסביבה החיצונית.

האדם שסובל מהזעת יתר יזיע מאד, למרות שביצע פעילות פיזית מינימלית, באם בכלל, ולמרות שנמצא בסביבה ממוזגת היטב. לכאורה זה לא נשמע רציני - "אז מזיעים קצת, מה קרה, אחר כך עושים מקלחת והכל בסדר". מסתבר שהבעיה הרבה יותר קשה ומטרידה.

בני הנוער בעיקר, וצעירים בשנות העשרים (משני המינים), מספרים על הבעיה החברתית הקשה, אשר ממנה הם סובלים. הם נמנעים ממגע גוף עם אחרים, לובשים בגדים כהים על מנת להסתיר את "העיגולים" והטיפטוף ואף פעם לא בטוחים באם יש ריח אשר אחרים מרגישים.

לרוב, צעירים אלו ניסו טיפולים עם דאודורנטים שונים, לפעמים תמיסות רפואיות אשר "יבשו" את גרונם, לפעמים גם טיפולי הזרקות עם רעלן בשם בוטוקס אשר עזר להם לתקופה של שלושה חודשים, אך לא יותר.

העיקרון התיאורטי שאומר - אם יש הזעה בבית שחי, יש צורך לסלק איכשהו את עודף הבלוטות - הוא אינו עיקרון חדש, אך יישומו של עיקרון זה, היה לרוב לא מוצלח ובמקרים מסויימים, הונח בידיים לא מיומנות שגרמו לנזקים.

דוגמא קטנה מבית חולים מכובד בארצנו היה הניסיון לטפל בהזעת יתר עם המסה (כמו המסת שומן עם אולטראסאונד). התועלת היתה קטנה במקרה הטוב, כי בלוטות הזעה ממוקמות בתוך העור ובמקרה הרע נוצרו כוויות קשות בבתי שחי מלוות באיבוד עור והצטלקויות. הרופאים הפסיקו לטפל השיטה זו די מהר, בגלל חוסר תועלת והסיבוכים הרבים. ניסיונות נוספים אשר נעשים פה ושם הם על ידי גירוד עם כפית - התוצאות היו די עלובות.

גירוד ושאיבה

ההבטחה כי ניתוח של עצב (SYMPHATECTOMY), המתבצע על ידי כירורגים, יכול לפתור את בעיית ההזעה המוגברת בבית שחי, אינה נכונה. מבחינה אנטומית הדבר לא יכול לעבוד, מאחר וההטבה מתבטאת רק בכפות הידיים.

אך עדיין, עולם הכירורגיה הפסלטית לא אמר נואש, ושכלול מקסימלי של השיטה המתבססת על גרד ושאיבת בלוטות זעה הביאה, סוף סוף, למציאת הפיתרון המיוחל לבעית ההזעה בבתי השחי.

כמו בכל דבר ברפואה אין מדובר בהצלחה של מאה אחוז. רפואה, עד כמה שישמע הדבר מוזר, אינה מדע מדויק, אך במקרה זה עומדים סיכויי ההצלחה לפתור את הבעיה לצמיתות, על כ-95 אחוזים, וזה הרבה. ומה באם הטיפול לא מצליח בכל זאת? על ידי חזרה על הניתוח עולה הסיכוי להצלחה עד ל-99 אחוזים.

מי שהשקיע את מירב המחשבה לטפל באופן כירורגי לצמיתות בבעיה מטרידה הוא ד"ר אלון פניני, מבברלי הילס. פניני, ישראלי לשעבר, שהינו כירורג פלסטי מצליח מאד, וביחד שכללנו את השיטה הניתוחית הזאת, הקרויה - PNINI'S TECHNIQUE FOR AXILLARY HYPERHIDROSIS.

לאתר של ד"ר יוסף טמאן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר