צירים, ירידת מים והנסיעה החשובה בחייך

מהם הסימנים לכך שהצירים התחילו?

בשלב מוקדם מאד של הצירים, ניתן לחוש אחד או יותר מהסימנים הבאים: פעילות מעיים מוגברת - שלשול בדרך כלל, לא מהסוג המכאיב של קלקול קיבה, אך בהחלט התרוקנות אינטנסיבית.

התכווצויות - מהסוג שמזכיר כאבי מחזור עם הקרנה אפשרית לירכיים ולמפשעה. התחושה מזכירה את ההתכווצויות מסוג ברקסטון-היקס, אך ''כבד'' יותר. התחושה תהיה במיוחד באזור הבטן.

כאב גב - תחושי כאב בגב התחתון. הכאב עשוי להיות עמום ומעורפל, עיסוי יכול להיות נעים.

הפרשה דמית קטנה ביותר - כמות של לא יותר מכתם בגודל חצי ציפורן הזרת, עשויה להיות מעורבת בהפרשה נרתיקית רגילה. יכולה להופיע פתאום או לאחר בדיקה נרתיקית. מקורה של ההפרשה במספר נימי דם בצוואר הרחם שפקעו, מה שמסמל על הבשלתו לקראת הלידה או על פתיחה שלו, ולו קטנה ביותר.

סביר שאת נמצאת במרחק של לא יותר מיומיים מלהחזיק את תינוקך בזרועותיך. אם ההפרשה הדמית עולה בכמותה על חצי ציפורן הזרת, סעי ללא דיחוי לבית-החולים הקרוב.



נשירת הפקק הרירי - חומר צמיגי בצבעים שבין לבנבן-ורוד לדבש-חלודה, ינחת על תחתונייך. החומר צמיגי ודביק, פקק עד עתה את צוואר הרחם. נשירתו מבשרת גם היא על הבשלה של הצוואר ותחילתה של מחיקה.

צירים אמיתיים יכולים להופיע בשלב מוקדם ביותר. הבטן מתקשה בהדרגה, ואז מגיעה לשיא ההתקשות ובהדרגה נרגעת. בניגוד לצירים המדומים, הם אינם נעלמים כשאת ישנה או נעזרת בחצי כוס קטנה של יין כדי להירגע, להיפך הם הופכים תכופים יותר, חזקים וארוכים יותר. גם הליכה לא מרגיעה אותם.

לעומת זאת, הם גם עלולים לחלוף ולהופיע שוב לאחר כשעה-שעתיים. שלב די הפכפך. בכל מקרה, הנה מתחילה עבודת קיצור צוואר הרחם ופתיחתו! ברור לך מה קורה בתוך יומיים.

סימן נוסף שיכול לבשר לך על הלידה שעדיין לא מתחילה אבל קרובה מאי פעם הוא פריחה קלה, על הידיים. הפריחה יכולה להופיע יום או יומיים לפני תחילת הלידה.

מים מים בששון

ההנחיה הרשמית של בתי-החולים היא להגיע מיד למיון יולדות. אבל, אם החלטת להישאר בבית (אך לא להמתין מעבר ל-24 שעות מרגע שירדו המים בטיפטוף בלבד), שימי לב: המים חייבים להיות צלולים לחלוטין, בגוון קש בהיר או ורוד בהיר ובעלי ריח זרע עדין. אם המים עכורים, בצבע ירקרק עד חום כהה או בריח חריף, או דימום - סעי לביה"ח.

המים ירדו בטפטוף ולא בשטף. אם המים יורדים בשטף ישנה סכנה של צניחת חבל טבור, במקרה שראש התינוק לא סוגר את פתח צוואר הרחם. רק בדיקה פנימית של איש צוות חדר לידה יכולה לשלול אפשרות כזו. אם ירידת המים היא טיפין טיפין, סביר להניח ששקי השפיר נבקעו במקום גבוה ברחם.

יש לשים לב שחבל הטבור לא צנח מתוך הרחם דרך הנרתיק. אם את חשה נוכחות מוזרה בנרתיק, יש לעבור למצב שכיבה, ולהרים את האגן, ולהזמין אמבולנס. חבל הטבור חייב להישמר במצב רטוב מאוד ובטמפרטורת הגוף, עדיף בתוך הגוף

יש למדוד חום מיד לאחר ירידת המים, ולאחר מכן כל שלוש שעות. אם חומך עלה, זו אינדיקציה אפשרית לזיהום - סעי לביה"ח.

יש לשמור על הגיינה קפדנית, ומותר להתקלח. אסור לטבול באמבט, אסור לקיים יחסים או לבצע בדיקות עצמיות או בלתי רפואיות פנימיות, אסור לנגב שאריות צואה מכיוון פי הטבעת לכיוון פתח הנרתיק

יש לשים לב לתנועות עובר (לפחות פעם בשעה). אם לא הרגשת בתנועות, אכלי/שתי מתוק, והמתיני 10 דקות. אם עדיין "שקט" - סעי לבית החולים.

כל זה אמור לגבי ירידת מים המתרחשת מסביב לתאריך הלידה המשוער. אם ירדו המים לפני שמלאו כ-38 שבועות להריון - סעי לבית החולים.

מתי לנסוע לבית החולים?

שאת מרגישה שאת צריכה או רוצה או אם נצפו אחד או יותר מסימני הסכנה המתוארים בספרות ההכנה ללידה שלך: דימום, חום, כאב ראש, הפרעות בראיה, סחרחורת, כאב חד ופתאומי, ירידת מים וכד'.

אם לא נצפו סימני סכנה אך עדיין אינך בטוחה האם כדאי לגשת למיון יולדות, גם הנוסחה הבאה יכולה להיות טובה: כשיש לך ציר שנמשך דקה, והוא מגיע כל חמש דקות (סופרים מרגע תחילת הציר ועד לתחילת הציר הבא), במשך שעה לפחות. כלומר, לאחר שעברה שעה שלמה שבה הרגשת צירים ממושכים (דקה) וסדירים (התחילו כל חמש דקות או פחות). שימי לב, מדובר במרווח של ארבע דקות בין תחילת ציר אחד למשנהו.

בדרך כלל, צירים סדירים מלמדים על שינוי בצוואר הרחם (פתיחה, מחיקה/התקצרות, התרככות), כזה שבחדר לידה יאובחן כתחילתו של שלב הלידה הראשון – שלב הפתיחה. למרות שתרגישי שהצירים "רציניים", יש סיכוי טוב שתגיעי לחדר לידה עם פתיחה של אצבע (שני ס"מ) או אצבע וחצי בלבד, אם זו לידה ראשונה.

המחיקה, אגב, עשויה להיראות גדולה (60%-80%) יחסית לפתיחה. יחס זה מאפיין לידות ראשונות, ומשתנה בלידות חוזרות, שבהן היחס בין פתיחה ומחיקה יותר ישר.

אם את נינוחה בבית, אין אינדיקציות בעייתיות, הצירים חלשים ולא סדירים, הישארי שם. ייתכן מאד שאם תגיעי עכשיו לבית החולים, ישלחו אותך "להסתובב" שעה-שעתיים, וגם לאחר מכן, תימצאי רק בתחילתו של התהליך.
מצד שני, אם את מחזיקה את עצמך בבית "בציפורניים" ואכולת דאגות ומרגישה חוסר ביטחון, ושמקומך כבר במחלקת היולדות – סעי לשם.

פעמים רבות קורה שברגע שאשה מגיעה לחדר לידה, הצירים שלה נחלשים, והתהליך סופג נסיגה קלה ומאט עצמו עד שהיא מסתגלת למקומה החדש. האידיאל היה, שתגיעי לחדר הלידה, כשהתהליך כבר מאד מבוסס מבחינה הורמונלית, בפתיחה של כארבעה ס"מ. סביר שבמצב זה יהיו לך כשלושה צירים בעשר דקות, כל אחד בן כדקה. אך אם יש לך תחושה כלשהיא, ולו הקטנה ביותר, שמשהו עלול לא להיות תקין - עזבי אותך מלהישאר בבית.

לאתר אמנות הלידה של רותי קרני-הורוביץ



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר