על ריפלוקס אורולוגי (VUR) בילדים

פירושה של תופעת ה-Vesico-Ureteral Reflux (או VUR) בקרב ילדים היא זרימה "הפוכה" של שתן משלפוחית השתן לכליות.

באופן רגיל, אין אפשרות שמצב כזה יקרה, מכיוון שהשתן אמור לצאת מהשלפוחית באופן נורמלי דרך השופכה כאשר הילד מטיל שתן. ב-VUR ה"שסתום" אשר אמור למנוע מהשתן לזרום לכיוון הלא-נכון אינו מתפקד ולכן השתן זורם בכיוון ההפוך.

ניתן לבדוק תופעה זו על ידי צילום רנטגן שבו תיבדק מהי כמות השתן הדולפת חזרה אל הכליות ולקבוע איזו דרגת Reflux יש לילד (מדורג בין 1 ל-5). דרגה 1 מייצגת את האופן הקל ביותר של "זרימה הפוכה" ואילו דרגה 5 מייצגת את האופן החמור ביותר. במקרים של Reflux חמור, השתן זורם דרך ארוכה במעלה השופכן ומגיע עד לכליות. במקרים קלים יותר, השתן הזורם חזרה אינו מגיע כה רחוק.

במידה והשתן דלקתי בשלב ה-Reflux, קיימת סכנה לנזק לכליות. כתוצאה מכך יכולה להיווצר דלקת של אגן הכליות ורקמה צלקתית בכליה. בחלק מן המקרים, נגרם נזק כה חמור לכליות עד שנדרשת דיאליזה בשלב מאוחר יותר בחיים.

VUR הינו פגם אשר במקרים רבים מתרפא בעצמו כאשר הילד גדל ופעולת ה"שסתום" מתפתחת. למרות שלעיתים קרובות ה- Reflux נרפא בעצמו, חשוב לבדוק את הילד ולשקול מהו הטיפול המתאים לו.

כיצד מטפלים ב-VUR?

לעיתים קרובות מאבחנים VUR כאשר הילד סובל מדלקת בדרכי השתן. כאשר הדלקת מאובחנת נותנים לילד אנטיביוטיקה לתקופה ממושכת. גם כאשר הדלקת נרפאת, נמשך הטיפול באנטיביוטיקה למניעת דלקות חדשות עד אשר ניתן יהיה לטפל בחזרה של השתן.

קיימות דרכים שונות לטיפול בילדים עם VUR. בכל דרך אשר תיבחר, חשוב בתחילה להעריך ולדרג את חומרת חזרת השתן. הערכה זו נעשית באמצעות בדיקות הנערכות בבית חולים. בעזרת בדיקת רנטגן הכוללת חומרי ניגוד (VCUG) ניתן לקבוע את כמות השתן החוזרת במעלה השופכן ולסקור את דרכי השתן.

יתכן ותידרשנה בדיקות נוספות לקביעת תפקודי כבד - בדיקות אלו עשויות לכלול בחינה פנימית של שלפוחית השתן בעזרת ציסטוסקופ (מכשיר אופטי קטן). כיום ישנם שלושה סוגי טיפול ב-VUR. שלושת דרכי הטיפול הן: אנטיביוטיקה, ניתוח וטיפול אנדוסקופי.

טיפול באנטיביוטיקה

סכנה אפשרית עם VUR היא האפשרות לנזק בכליות אם השתן הזורם חזרה הוא דלקתי או מזוהם. אפשרות אחת לטיפול היא לתת לילד אנטיביוטיקה על מנת למנוע דלקות בדרכי השתן.

טיפול אנטיביוטי עשוי להימשך מספר שנים ומחייב את הילד ליטול תרופות על בסיס יומי. כמו כן, הטיפול דורש מעורבות יומית של ההורה מכיוון שעל הילד ליטול את התרופה מדי יום. טיפול אנטיביוטי ארוך-טווח עשוי לגרום לכך שהבקטריה תפתח עמידות לתרופה והדלקות תחזורנה למרות הטיפול התרופתי.



יכולים גם להתעורר מתחים אצל ההורים והילד לאור העובדה שלמרות הטיפול התרופתי עדיין יש לילד reflux ועדיין קיימת הסכנה הנלווית להתחדשות הדלקות ונזק לכליות. הטיפול האנטיביוטי נמשך עד אשר הבדיקות מאשרות שחזרת השתן נרפאה עם גדילתו של הילד והתייצבות תפקוד ה"שסתום".

ניתוח

מדובר בהליך כירורגי אשר משנה את מיקום השופכנים כך שייפתחו אל שלפוחית השתן באופן אשר מקשה על השתן לזרום חזרה, וכך פועל שוב ה"שסתום" המונע את דליפת השתן. לניתוח יש תוצאות טובות ורוב הילדים נרפאים לחלוטין מדליפת השתן.

יחד עם זאת, ניתוח עלול להוות חוויה קשה עבור הילד אשר יסבול מכאבים לאחר הניתוח. בימים שלאחר הניתוח יזדקק הילד לקטטרים בטרם יוכל להטיל את מימיו בכוחות עצמו. כמו כן, יצטרך הילד להשאר בהשגחת בית החולים למשך חמישה עד שבעה ימים מתום הניתוח, ולאחר חזרתו הביתה יזדקק לשבוע מנוחה בביתו.

טיפול אנדוסקופי

פירושו של הטיפול האנדוסקופי הוא שעל ידי שימוש בציסטוסקופ (מכשיר מיניאטורי המאפשר התבוננות) ניתן לחדור אל שלפוחית השתן דרך השופכה. בשלב זה מוזרק חומר לתוך הרקמה הרירית של שלפוחית השתן במקומות בהם השופכנים נכנסים לשלפוחית. עקב הזרקת החומר נוצרת בליטה קטנה אשר מקשה על זרימת השתן בכיוון ההפוך.

הבליטה גם גורמת להקטנה מסוימת של פתחי השופכן לתוך השלפוחית, דבר המקשה אף הוא על זרימת השתן חזרה. יחד עם זאת, הפתחים עדיין גדולים מספיק על מנת לאפשר לשתן להגיע אל שלפוחית השתן ללא בעיה. הטיפול אורך כ-30 דקות ובד"כ יכול הילד לחזור לביתו באותו היום.

לאחר חזרה הביתה אין על פי רוב צורך בהשגחה רפואית נוספת והילד יכול לשוב לבית-הספר או לגן. לאחר כשלושה חודשים נערך צילום רנטגן נוסף. במידה ויש צורך בהגדלת ה"בליטה", אפשר להזריק זריקות נוספות. במידה והזרימה החוזרת הצטמצמה או נעלמה, אין כל צורך בטיפולים נוספים.

טיפול אנדוסקופי מאפשר לילדים להיפטר מה-reflux בשלב מוקדם. הילד לא נזקק לטיפול אנטיביוטי ממושך בציפייה לריפוי המצב או עד אשר יהיה מבוגר דיו כדי לעבור ניתוח. טיפול אנדוסקופי מעניק תוצאות מיידיות. הטיפול האנדוסקופי מתאים ביותר ל-reflux בדרגות 2-5. ניתן להזריק חומרים שונים באופן אנדוסקופי. לחומרים השונים יש יתרונות וחסרונות. לכן, חשוב לבחור חומר שהינו יעיל ובטוח בו בעת.

Deflux - התפרקות טבעית בגוף

Deflux מאושר באירופה משנת 1998 ולא ידוע על תופעות לוואי לחומר. עד כה, טופלו מעל ל-2,000 מטופלים בטיפול אנדוסקופי עם Deflux.

Deflux מורכב משני סוגי פוליסכרידים מקושרים המוכרים היטב. אחד מהם (Dextranomer) נמצא בשימוש בטיפול בפציעות מעל 30 שנה. הפוליסכריד השני נקרא "חומצה היאלורונית" ונמצא בכל רקמות הגוף, ואילו ה-Dextranomer הינו ידידותי לרקמות - שני החומרים מתפרקים בתהליך טבעי.

למרות העובדה שהמוצר מתפרק בגוף, ה"בליטה" נשארת במקומה. בהדרגה מוחלף החומר על ידי חומרים טבעיים המיוצרים על ידי רקמות הגוף והטיפול ממשיך להיות אפקטיבי. במחקרים רפואיים נרחבים הוכיח ה-Deflux את פעילותו הידידותית לגוף.

הפוליסכרידים הנמצאים בשימוש ב-Deflux אינם עשויים מבעלי חיים והם טהורים ביותר מפני שהם מופקים באופן ביוטכנולוגי במעבדה. לכן לא קיימת סכנה של העברת מחלות או תגובות אלרגיות הנובעות משימוש במרכיבים מן החי.

כיצד מבוצע הטיפול האנדוסקופי עם Deflux?

הטיפול האנדוסקופי ב-VUR מבוצע בבית-חולים, אך בד"כ יכולים ההורים והילדים לשוב לביתם באותו היום. הילד מורדם בהרדמה כללית קצרה ונשאר מורדם במהלך הטיפול על מנת שהטיפול יהיה כמה שפחות טראומתי עבורו. טיפול אנדוסקופי אינו מותיר צלקת על בטן המטופל.

הטיפול עצמו אורך כ-30 דקות בלבד. המנתח משתמש בציסטוסקופ על מנת להגיע אל שלפוחית השתן דרך השופכה. המנתח מאתר בתוך שלפוחית השתן את מיקום כניסת השופכנים. Deflux מוזרק לתוך הקרום הרירי ומייד נוצרת "בליטה" קטנה. בליטה קטנה זו מתפקדת כ"שסתום" המקשה על זרימת השתן חזרה דרך השופכנים לכיוון הכליות.

כמו אצל מבוגרים, חלק מהילדים המתעוררים מהרדמה עשויים להרגיש מעט בלבול וסחרחורת, בשעה שאחרים ירגישו ערנות מיידית. בדרך כלל אין כאבים כלשהם לאחר הניתוח. לפני שההורה והילד שבים הביתה, חשוב שהילד יהיה ער לחלוטין ויטיל שתן פעם אחת. יתכן והילד יחוש כאבים חדים בפעמים הראשונות בהן הוא מטיל שתן.

אם הילד אינו רוצה להטיל שתן, סובל מכאבי בטן או חום לאחר החזרה הביתה חשוב, שהדבר ידווח לבית החולים. כעבור כשלושה חודשים, יבוצע צילום נוסף של דרכי השתן אשר יראה אם חזרת השתן נותרה בעינה. במידה ויהיה צורך לחזק את ה"בליטה", יבוצעו טיפולים נוספים.

ילדים רבים מחלימים מ-Reflux לאחר הטיפול הראשון. חלק מהילדים עשוי להזדקק למספר טיפולים נוספים. בדיקות מראות תוצאות טובות מאוד לטווח הארוך. חמש שנים לאחר הטיפול, שמונה מתוך כל 10 ילדים אשר טופלו אינם נזקקים לטיפול כלשהו ב-Reflux.

לחלקו השני של המאמר העוסק בהכנת הילד לטיפול האנדוסקופי

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר