שאיבת שומן לעומת מתיחת בטן

מתיחת בטן הוא הליך שנועד לפתור בעיות של התרופפות דופן הבטן, עודף עור ושומן בשיפולי הבטן, צלקות מסיבות שונות באזור וסימני מתיחה שנוצרו לאחר לידה.

לעתים, לאחר מספר הריונות או כתוצאה מירידה במשקל, העור מאבד מגמישותו ונראה רפוי ומרובה כפלים.

הניתוח למתיחת והידוק דופן הבטן מבוצע בדרך כלל כמוצא אחרון כשירידה במשקל ופעילות גופנית אינה עוזרת. הניתוח כשמו, הידוק שרירי הבטן ומתיחת מעטפת העור והשומן, וזאת על ידי הסרת העודפים.

שאיבת שומן היא פרוצדורה רפואית שנועדה לפסל את הגוף על ידי הסרת שומן לא רצוי מאזורים מסוימים בגוף כדי להגיע לפרופורציה שתואמת את רצונה של הגבר/אישה. שאיבת השומן משנה את הפרופורציות בגוף הנשאב.

בניתוח אין שואבים שומן מאזור מסוים, אלא מסלקים את תאי השומן יחד עם השומן שאותם תאים מכילים.

איך להיות יפות בקיץ? היכנסו לייעוץ בפורומים:
פורום איפור וטיפוח
פורום רפואת עור אסתטית
פורום רפואת עור משלימה
פורום עיצוב שיער
פורום הסרת שיער
פורום בניית ציפורניים
פורום עיצוב ציפורניים
פורום פדיקור
פורום ניתוחים פלסטיים

בעצם מסלקים את השומן יחד עם המחסן בו הוא נמצא (תאי השומן) לכן חשוב מאוד לאחר הפרוצדורה להמשיך ולשמור על מאזן קלוריות ופעילות ספורטיבית וזאת כדי שלא יתווסף שומן בתאי השומן שנותרו באזורים אחרים בגוף.

האזורים שבהם מבצעים בדרך כלל שאיבת שומן הם : הבטן, הישבן, הירכיים, הברכיים, הזרועות, הסנטר, הלחיים והצוואר. ישנן שאיבות שומן המיועדות לגברים עם שדיים מוגדלים (גינקומסטיה).

למי מיועדת מתיחת הבטן. בדרך כלל מיועד הניתוח לאישה בעשור הרביעי לחייה וצפונה, אישה שעברה תהליך של לידה ואינה מתכוונת להביא ילד נוסף לעולם, ו/או גבר/אישה לאחר ירידת משקל רצינית וסובלים מעודף עור בשיפולי הבטן. הניתוח אינו בא במקום דיאטה והתעמלות.

ניתן לשלב ניתוח זה עם שאיבת שומן או הגדלת חזה (חיסכון בצלקת ובניתוח נוסף). הניתוח יכול להעלים עודפי עור הכוללים צלקות / כתמים / סימני מתיחה – ניתן לסלקם על ידי כריתת העור העודף המכיל אותם.

למי מיועדת שאיבת שומן. האישה/הגבר האידיאלי הוא מטופל במשקל רגיל, מוצק, בעל עור אלסטי וכיסי שומן באזורים מוגדרים.

הניתוח אינו מהווה תחליף לדיאטה ו/או התעמלות, הרעיון הוא בהסרת שומן מאזורים עקשניים שאינם ניתנים להסרה בשיטות קונבנציונאליות (התעמלות/דיאטה).

כשבועיים לפני שאיבת שומן רצוי להפסיק לעשן, להפסיק נטילת תרופות ויטמינים ותוספי מזון (להיוועץ ברופא) ולעבור סדרת בדיקות מקדימה הכוללת ספירת דם ותפקודי קרישה, בדיקת שתן, צילום חזה, א.ק.ג. ובדיקות נוספות לפי גיל ומצב המטופל. הרדמה כללית היא בדרך כלל השיטה הבטוחה והמועדפת על המנתחים.

מתיחת בטן - הטכניקה. לפני הניתוח מתבצעת בדיקה מקיפה הכוללת את דופן הבטן, צלקות קיימות, מבנה וצורת הטבור וגילוי בקעים (במידה ויש ניתן לתקנם במהלך הניתוח.

בדרך כלל נעשה חתך בצורת קשת בחלק התחתון של הבטן, צמוד לשער הערווה, זהו חתך לרוחב הבטן שעורכו בדרך כלל כ-20 ס"מ, דרך החתך הזה מרימים את דופן הבטן ומנתקים את העור והשומן התת עורי מהשרירים.

במקרים בהם נדרשים מתיחה משמעותית והסרת עודפי עור בכמות גדולה, יש צורך למקם את הטבור באופן פרופורציונלי כדי למנוע את משיכתו כלפי מטה עם העור הנמתח.

מסיבה זו מנתקים את הטבור מהעור וזאת על ידי חתך המתבצע סביב לטבור (מחזירים את הטבור למקומו לאחר מתיחת דופן הבטן), הסרת העור העודף ותפירת שולי החתך והטבור.

הניתוח אורך בין שעתיים וחצי לארבע שעות, והוא מבוצע בהרדמה מלאה ומחייב בדרך כלל אשפוז לילה.

שאיבת שומן - הטכניקה. סימון אזורי השאיבה במגמה לשמור על פרופורציות ותכנון הניתוח. לפני השאיבה מחדירים מתחת לשכבה העור באזור המוגדר לשאיבה מים פיסיקאליים המכילים משככי כאבים ו8אדרנלין שתפקידם למנוע דימום.

שלב הבא מאופיין בהחדרת צינוריות (קונולה) מחוררות וקטומות שדרכן נשאב השומן לכלי מדידה ואחסון חיצוני, ניתן לשנות את גודל הצינורית על פי הצורך.

בשאיבה ממוצעת ניתן להוציא נפחי שומן של עד חמישה ליטר. יתרון השיטה הוא בפשטותה, בניסיון הרב שהצטבר בה, ובציוד הפשוט יחסית. החיסרון הוא בעבודה הפיזית הדרושה מהמנתח בזמן השאיבה.

שיטה נוספת היא השיטה האולטרא סונית, טכניקה הדומה במהותה לראשונה אלא שבשיטה זו מחדירים מכשיר אולטרה-סאונד המחובר לקולונה (צינורית) לאזור השומן, אנרגיית המכשיר מפרקת את תאי השומן על ידי גלי קול (הגל משודר למרחק של כשלושה מילימטר) מקצה הצינורית, ולאחר מכן נשאב השומן למיכל חיצוני, שיטה זו מיועדת לנפחי שומן גדולים יותר .

מתיחת בטן - סיכונים. ניתוח לא פשוט, יכול להסתבך בעיקר אצל נשים מעשנות, העישון סותם את כלי הדם ו/או מצר אותם. בעת הניתוח יש להרים את עור הבטן כדי למותחו.

הניתוח כולל מעבר דרך כלי דם רבים וכאספקת הדם קלושה, עשוי להיגרם נזק לעור ו/או זיהומיים. כמו כן יכול להיווצר דימום המחייב לעתים רחוקות עירוי דם, צלקות בשרניות, שינוי בצורת הטבור, חוסר תחושה באזור הניתוח, נמק של שולי העור והיפרדות התפרים, הצטברות נוזלי גוף באזור הניתוח (סרום).

שאיבת שומן - סיכונים. הסיכון הרפואי בשאיבת שומן הוא בעיקר דימום והצטברות דם לאחר ניתוח. הוא גדול יותר למטופלים הסובלים ממחלות נוספות כגון: מחלות לב, סוכרת, מחלות כלי דם וריאה. ככול שהגיל עולה, כך פוחתת האלסטיות של העור, דבר שישפיע לרעה על תוצאות הניתוח.

באזורים בהם שכבת השומן היא גלית (צלוליטיס)יכול להיווצר לאחר הניתוח עודף/ריכוז שומן. האנשים המגיעים לניתוח מסוג זה רצוי שיתאימו את רמת הציפיות למציאות - הניתוח אינו פותר בעיות נפשיות.

הסיכונים בשאיבת שומן בשיטה האולטרא סונית הינם בעיקר כוויות פנימיות. הסטטיסטיקה מדברת (בארה"ב) על מקרה מוות אחד לכל 3,500 שאיבות (בשלוש השנים האחרונות). הוברר כי רובם המוחלט של מקרי המוות הם במקרים שבהם בוצעה שאיבה של מעל לחמישה ליטר. לכן אסור לשאוב מעל לחמישה ליטר בהליך אחד.

מתיחת בטן - אחרי. לאחר הניתוח יש לשכב בתנוחה מקופלת כאשר הרגליים והראש מורמים כלפי מעלה והבטן חבושה בחגורה במשך תקופה של כשלושה שבועות, רצוי להשתמש בחגורה אלסטית רחבה המעניקה תמיכה לדופן (בדרך כלל נרכשת מראש על פי הוראת הרופא), ניתן לחזור בדרך כלל לעבודה לאחר כשבועיים ולאחר חודש וחצי ניתן לחזור לפעילות גופנית מלאה.

במהלך עשרת הימים הראשונים תורגש בדרך כלל נפיחות קלה באזור הניתוח, בצקות, רגישות ושטפי דם הנספגים במהרה. ניתוח מסוג זה תמיד כרוך בצלקת, רצוי להפנים ולהבין את הנתון הזה כדי למנוע אכזבה לאחר הניתוח.

שאיבת שומן - אחרי. לאחר גמר השאיבה יולבש למטופל/ת מחוך אלסטי שהוכן קודם, וזאת כשהמרדים מתחיל בשלב ההערה בדרך לחדר ההתאוששות.

האשפוז הוא בין יממה, כבר לאחר מספר שעות תתבקשי לקום בפעם הראשונה (בנוכחות רופא/אחות) יתכן ותחוש/י סחרחורת קלה.

האזור יכאב, והכאב דומה לכאב שחשים כשמקבלים מכה המשאירה סימן כחול, חשים בכאב בעיקר תוך כדי שינוי תנוחה, מישיבה לשכיבה, משכיבה לעמידה, ינתנו לך משכחי כאבים (בעיקר לימים הראשונים).

רצוי שלא להוריד את המחוך בימים הראשונים ובדרך כלל ניתן להתרחץ איתו. לאחר מספר ימים ניתן בהדרגה לחזור לשגרה, אך להימנע מפעילות מאומצת, ניתן לזרז את ירידת הנפיחות בעזרת מסאז' לימפטי שנעשה כשבוע לאחר השאיבה למשך מספר ימים. לאחר חודש ניתן לחזור לפעילות מלאה.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר