ניתוחים פלסטיים נועזים - עתיד ההשתלות?

בשבוע שעבר נשחטה אחת מהפרות הקדושות האחרונות בכירורגיה, כאשר מנתחים השתילו בהצלחה פרצוף שלם, ובכך העלו את הרף של ניתוחי השתלות. מעבר לכך הצליחו המנתחים לעורר מהומה אודות ביצוע ניתוח הנוגע לרמת החיים ולא להצלת החיים של המטופל, דבר אשר ישפיע רבות על משפחות המנותח והתורם.

הניתוח המדובר,שכלל השתלה של חלקי אף, שפתיים וסנטר בפני אישה, התבצע בצרפת על איזבל דינאוור, בת 38, אם גרושה לשתי נערות מתבגרות, לאחר שהחלקים נלקחו מתורמת אשר מתה קלינית. הניתוח ארך 15 שעות ולאחר עוד 24 שעות, כאשר הפציינטית שבה להכרה, היא הצליחה כבר לשרבט את המילה "מרסי" (תודה רבה) על דף נייר. איזבל איבדה את שפתיה, אפה וחלק מסנטרה כאשר הותקפה על ידי כלב, דבר אשר הותיר אותה ללא יכולת ללעוס מזון או לדבר כראוי.

עם זאת, הרבה לפני ניתוח מעורר כותרות זה, ביצע רופא הודי ניתוח דומה ב-1994, כאשר שיערה של סנדיפ בת התשע נתפס במכונת דישה (מכונה המפרידה תבן) בזמן שהיא עבדה בביתה שבחבל פונג'ב. בעוד המכונה שואבת אותה פנימה, העור מעל צווארה נקרע וקרקפתה ופרצופה נתלשו ממקומם. אמה הצליחה לשמור את חלקי פניה, שמה אותם במיכל פלסטיק ולקחה את סנדיפ על קטנוע מקרטע על מנת לקבל עזרה.

לאחר מספר שעות לא קלות ומלאות עצירות עקב תקלות, סנדיפ מצאה עצמה במכללת הרפואה הנוצרית בלודיאנה (Ludhiana). ד"ר אברהם תומס, אשר בדק אותה, ידע כי במידה וישתיל עור מאזורים אחרים בגופה, סנדיפ תשאר מעוותת קשות. לכן הגיע הד"ר להחלטה אמיצה, חפר בתוך מיכל הפלסטיק והשיב את חלקי פרצופה של סנדיפ למקומם הנכון. העורקים חוברו בזהירות, דם החל לזרום ופרצופה של סנדיפ כמעט וחזר לקדמותו.

היתה זאת הפעם הראשונה שהשתלת פנים מחדש זכתה להתייחסות רצינית ככתבת שער ב"מדען החדש" (The New Scientist) במאי 2004. עם זאת, הניתוח שהרופאים הצרפתים ביצעו הינו ניתוח העברת פנים, שבו השפתיים, האף והעור נלקחו מתורם אשר מת קלינית והושתלו במנותח.

השתלה או השלמה?

עור הינו איבר לכל דבר (ובעצם הינו האיבר הגדול ביותר בגוף האדם), אך בניגוד להשתלות איברים אחרות, מדובר בתהליך אשר הינו קשה ומסוכן. העור מכיל תערובת גבוהה של תאים וחלבונים ייחודיים ה"מאומנים" להילחם בזיהומים חיצוניים.

האיזור מסביב לשפתיים ולאף הינו רגיש ביותר ויחסית יותר מסובך. מכיוון שהעור הינו האיבר הכי פעיל בגוף מבחינה חיסונית, אחוז הדחייה יכול להיות גבוה והמנותח יאלץ ליטול כמות רבה של תרופות אשר מדכאות את מערכת החיסון למשך כל חייו. דבר זה יכול לגרום לכך שמחלות "אופרטוניסטיות" ינסו לתקוף את המנותח (כיוון שהמערכת הניתוחית שלו "הורדמה"), ובו זמנית, התרופות שנלקחות עלולות לגרום לסוכרת וסרטן.

מה קורה במידה והפרצוף המושתל נדחה? הרופאים יאלצו לנתקו בכוח, דבר אשר יותיר את המנותח שוב ללא פרצוף. כמו כן, הדבר יגרור כאב רב ומבחינה פסיכולוגית המנותח יהיה הרוס. מסיבות אלו הרופאים ניסו השתלה חלקית בלבד.

מבקרים רבים טוענים כי במקרה של איזבל, ניתוח משקם קלאסי היתה הבחירה הראשונה, ולא השתלה. עם זאת, הרופאים אשר ביצעו את ניתוח ההשתלה חולקים עליהם. הם מאמינים כי את הפציעות הקשות מנשיכות הכלב כנראה ולא יהיה ניתן לתקן באמצעות ניתוח משקם קונבנציונאלי. כמו כן הועלו חששות בנוגע לבריאותו הנפשית של המנותח. הניתוח בוצע על ידי ד"ר ז'אן-מישל דוברנרד וד"ר ברנרד דבאושל. דוברנרד עמד בראש הקבוצות אשר ביצעו השתלת יד ב 1998 והשתלת אמות כפולה ראשונה מסוגה בינואר 2000.

מהכליות בבוסטון לגרון בקליבלנד

מאז ניתוח השתלת הכליה המוצלח בין זוג התאומים הזהים בשנת 1954 שנערך בבוסטון, לעולם ניתוחי ההשתלות היו מספר רב של אבני דרך, ביניהם בולטים:

1967 - קריסטן ברנרד מקייפ טאון מבצע לראשונה בהצלחה השתלת לב. עם זאת, המנותח נפטר לאחר 18 יום עקב זיהום. 1968 - ניתוח השתלת לב-ריאה מבוצע על תינוק בן חודשיים אשר נפטר לאחר 14 שעות. 1971 - פריצת דרך משמעותית שעוררה מהפכה בעולם ניתוחי ההשתלות: התגלית כי החומר cyclosporine יכול לשמש כחומר המדכא את מערכת החיסון בצורה יעילה, אך עם זאת יחסית בטוחה. מאותה נקודה הפכו ניתוחי השתלות להצלחה ולדבר שבשגרה.

ואז, ב-1984, בוצע ניתוח ההשתלה הנוכרית (השתלת איבר של חיה בתוך גוף אדם) הידוע לשימצה, כאשר בפעוטה פיי, בת ה-12 יום, הושתל לב של בבון. הלב נדחה לאחר שלושה שבועות והמבקרים יצאו חוצץ כנגד הניתוח וטענו כי אסור היה אפילו לשקול אותו.

1998 - ניתוח השתלת היד מבוצע לראשונה בליון, צרפת. אך לאחר 16 חודשים הרופאים נאלצו לכרות את היד מכיוון שהמנותח לא נטל את התרופות שלו, אשר היו אמורות למנוע את הדחייה. אותו צוות גם ביצע את ניתוח השתלת הפנים המדובר. 1998 - מנתחים מקליבלנד משתילים לראשונה גרון בקורבן תאונת אופנוע.

קיימות אפילו שמועות לא מאומתות אודות השתלות חזה, צוואר ואפילו פין. מה, אם כן, צופה לנו העתיד? השתלות מוח? עולם הרפואה ממתין להתפתחות הבאה.

לאתר של ד"ר יוסף טמאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר