על היפוקרטס, פרויד וסוגי פסיכוזות

מחלות נפש יכולות להיגרם מסיבות רבות ומגוונות. ראשית כל כדאי לברר מה נחשב למחלת נפש. הפסיכולוגיה מתייחסת להתנהגות אבנורמלית (החורגת מגבולות הנורמה) כאל התנהגות חריגה והיא עלולה להיכלל בקטיגוריה של מחלות נפש. הגישה הסטטיסטית היא שרוב הבריות מתנהגות התנהגות נורמלית (כמקובל בחברה של אותו זמן ומקום).

בפסיכופתולוגיה מתייחסת ההגדרה הסטטיסטית לתופעות שליליות וכאלה שיכולות להזיק לחולה עצמו או לחברה. ההגדרות הסטטיסטיות יכולות גם להשוות בין תרבויות וסטנדרטים התנהגותיים. לדוגמא, במחקר של הפסיכולוגים פלוריאן ודרורי משנת 1990 נמצא כי רמות המצוקות הנפשיות בישראל גבוהות יותר מאשר בארה"ב. גם מי שהתנהגותו נורמלית, אך הוא עצמו סובל מתופעות שמאמללות אותו (חרדה, דיכאון, בדידות), יחשב אצל הפסיכולוג כאבנורמלי ויהיה זקוק לטיפול, גם אם התופעות אינן מוגדרות כמחלות נפש. לעומת זאת, ההגדרה המשפטית מתייחסות רק לחוסר יכולתו של האדם לשלוט בדחפים או למצב בו הוא אינו מסוגל להבחין בין טוב ורע.

איבחון מחלות נפש

היפוקרטס, שחי במאה החמישית לפנה"ס ביוון ונחשב כאבי הרפואה, איבחן לראשונה סיבות גופניות למחלות נפש. בסוף המאה ה-18 הקים הרופא הצרפתי פיליפ פינל בית חולים מיוחד לחולי נפש בו התייחסו אלי החולים ביתר הבנה והביא לשיפור משמעותי במצבם. בשנות ה-50 הצליחו לפתח תרופות כימיות הפועלות על מערכת העצבים, דבר שהביא לשינוי מהותי בטיפול בחולי נפש ורבים מאוד שהיו זקוקים לאישפוז לכל חייהם יכלו להמשיך בטיפול במסגרת המשפחה ובביתם.

בשנת 1952 פרסמה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ספר ראשון לאבחון הפרעות נפשיות, בו תוארו 60 מחלות נפש. בשנת 1980 פורסמה מהדורה שלישית ובה נמנו כבר 230 סוגי הפרעות נפשיות. אין המדריך מתייחס לסיבות שגרמו להפרעות, ולגבי האבחון הוא מתייחס לחמישה סוגי הפרעות: תסמונת קלינית, הפרעות אישיותיות והתפתחויות, הפרעות גופניות, לחצים פסיכו-חברתיים ורמת הסתגלות של המטופל בשנה האחרונה.

פסיכוזות והחלוקה של פרויד

הנוירוזות והפסיכוזות, שני מושגי היסוד אותם הציע פרויד משמשים גם היום למיון ההפרעות הנפשיות. הפסיכוזות מתבטאות בהפרעות תפקודיות ברמות שונות. הן דורשות בדרך כלל אישפוז וטיפול תרופתי על מנת לאזן את השינויים הללו. במחקרים הוכח כי מחסור במינרלים מסוימים יכולים לגרום למחלות נפש מסוימות. גם הפרשות מוגברות של המערכת האינדוקרינית, כתוצאה ממצב רגשי ומצבי לחץ יכולה להביא להתפתחות הפרעה נפשית. במצבי דחק תיתכן הפרשה מוגברת של קורטיזול, אדרנלין, נוראדרנלין, טירוקסין, אינסולין וטסטוסטרון, אשר מתווכים בין הגירוי הרגשי והמערכת ההורמונלית. כמו כן יכולה גם המערכת האימונולוגית להיפגע ממצבי לחץ ואף היא תורמת להתפתחות המחלות הנפשיות. בפסיכוזות יש להתייחס לשני סוגים עיקריים: פגיעות אורגניות וסכיזופרניה.

הפרעות אורגניות. פוגעות בתפקודים כמו הפרעות בזיכרון, הזיות ואשליות.

דמנציה. הפרעות שכליות כמו חוסר יכולת שיפוט והפרעות דיבור וחוסר יכולת לתקשר עם הזולת. יכולת לגרום לשינוי קיצוני באישיותו של החולה.

אלצהיימר. תופעה המופיעה עם הגיל ונגרמת כתוצאה משינויים מוחיים הגורמים לחוסר יכולת ריכוז, חשיבה ושיפוט. מאופיינת בשינויים קיצוניים באישיות, הפרעות בשימוש בשפה ובזיכרון. קיימת התדרדרות במצב עד מוות.

סכיזופרניה. מתבטאת בהפרעות בחשיבה הגורמים לשינויים חמורים בהתנהגות. בהפרעות החשיבה ישנן הזיות, חשיבה ללא חוקיות הגיונית ואשליות עד אובדן זהות עצמית. קשיים בתפקוד במסגרת חיים רגילה. סימנים נוספים ניתן למצוא בהתנהגות מוטורית, יציבה משונה והבעות פנים מוזרות. אפיונים נוספים לסכיזופרנים הן הפרעות קשב, אשליות ואמונה בדברים לא מציאותיים, שיגעון גדלות, הזיות ושמיעת קולות, שפה מבולבלת וחסרת פירוש, הבעות מוגזמות, שמחה ובכי לא רציונליים, נסיגה לעולם פנימי והסתגרות, שתיקות ואדישות לגירויי הסביבה.

היחס למחלה הוא כאל מחלה שיש לה רקע גנטי. בבתי החולים לחולי נפש מהווים הסכיזופרנים כמחצית מהחולים המאושפזים. יש הטוענים שהסיבות לסיכוזפרניה הינן ביולוגיות. קיימת השערת הדופמין. אחד מתפקידיו של הדופמין קשור ביכולת להקשיב, לקלוט ולארגן מידע. רמה גבוהה מידי של דופמין יכולה להביא לעומס יתר של תחושות וזה יכול לצור בלבול וחוסר הבנה במתרחש. בניסויים נמצא שתרופה בשם פנוטיאזין מחלישה את הסימפטומים של הסכיזופרניה, אך גורמת לרעד בשרירים בדומה למחלת הפרקינסון, שידוע שלסובלים ממנה יש חוסר בדופמין במח.

במחקרים אחרים נמצא שיתכנו עיוותים במוח אצל חולים אלה. קיימת הקטנה מזערית במשקל המוח ומיעוט נוירונים באזורים שונים במוח. גם נמצא קשר גנטי אצל חולי סכיזופרניה ופגם בכרומוזום 5. הסיכון להעברת המחלה אצל שני הורים סכיזופרנים הוא של 40 אחוזים ואצל הורה אחד קיים סיכוי של 12 אחוזים. מחלת הסכיזופרניה מכונה "מחלת הסרטן של מחלות הנפש".

לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

לאתר של ד"ר יפה שמעוני לחצו כאן

לאתר האגודה הישראלית לנטורופתיה לחצו כאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר