התפתחות הילד: התכוננות לכיתה א'

כשהבן הגדול שלי עלה לכיתה א' הייתי זקוקה לשבוע חופש. הבית שלי היה בהקפאה, אי אפשר היה לתכנן או לקבל החלטות נוספות, דמיינתי אינסוף תרחישים אופציונאליים, שעלולים להתרחש כאילו שלב התפתחות הילד הטבעי הזה הוא מינימום סרט אימה.

יש משהו במעבר לכיתה א', כמו שיש משהו במעבר לחטיבה, לתיכון, לצבא או בהגעה במזל טוב לחתונה. מבחינתינו הילד שלנו, הפרטי, האישי, הרגיש מידי, העדין מידי, הפחדן מידי עושה שינוי. אבל מי שבאמת עושה שינוי זה אנחנו, ואצלנו הכול היה אחרת. הכול היה בקטן, קרוב לבית. המורה במקרה הטוב הייתה השכנה באותו רחוב, במקרה היותר טוב הייתה קרובת משפחה, הייתה משמעת, היה כבוד למורים, היינו תמימים. היום אנו "בעידן המוכנות", מוכנות לבגרויות, מוכנות לצבא, מוכנות לפסיכומטרי ומוכנות לכיתה א'. כיום, בגן חובה כבר מלמדים את ילדינו לקרוא, לכתוב, אנגלית, מחשב, אינטרנט ועוד.

למידע נוסף בנושא התפתחות הילד ועוד היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הורות טבעית
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום ליקויי למידה, טיפול בליקויי למידה

השאלה העיקרית שאני שואלת את עצמי היא האם אנחנו כהורים מכינים את הילד לחיים, האם אנו נותנים להם כלים להתמודד עם הדברים האמיתיים, הרגשיים, החברתיים, או שאולי אנחנו עסוקים יותר בהישגים, במצוינות, בציפיות שלנו מהם או בציפיות שהם לא יהיו כמונו. האם יתכן שאנו חושפים אותם לתחרות סביבתית, שבהרבה מהמקרים מובילה לתסכול, לדימוי עצמי נמוך, לתחושה של אני לא מספיק שווה, לקשיים חברתיים ועוד.

הפחד נובע מכך שאנו לוקחים את הנאיביות שלנו ומלבישים אותה על העידן הזה. בואו לא נסתכל על העבר, אלא על ההווה. בואו נאהב את ילדינו ללא תנאים, ללא קשר למסוגלות כזו או אחרת. בואו ניתן להם לחוות את החיים בדרך שלהם, נלמד אותם להיות בני אדם טובים לעצמם ולחבריהם, עם חזון ואהבת הארץ והכי חשוב בואו נסמוך עליהם ועל עצמינו.

בעבודתי בתור מאבחנת ומטפלת בקשיי תפקוד ולמידה אני פוגשת הורים וילדים שלמעשה שואלים את אותן שאלות ומעלים את אותן מחשבות וחששות לגבי התפתחות הילד ובשלות הילד לעלות לכיתה א' ובמשך הזמן אני מבינה יותר ויותר שמי שצריך לעשות מוכנות הם ההורים.

התפתחות הילד: להפיג את המתח והחרדה

1.

לראות את המעבר (לכיתה א') כתהליך אחד מני רבים של התפתחות הילד. זה מכניס את ההורה לפרופורציה. ילד שההורים שלו במתח חש בזה וככול הנראה מושפע מזה. כאשר אנו מתייחסים "לאירוע" בצורה טבעית, לילד יותר קל להסתגל.

2.

לדבר על זה, לתת לילד לגיטימציה להביע את רגשותיו גם אם הם כוללים, פחד ואי נוחות. ההורה יכול לספר לילד על המעבר לביה"ס כפי שהוא חווה אותו בזמנו.

3.

ללכת עם הילדים את המסלול לביה"ס עוד בחופש הגדול, הילד ירגיש יותר בטוח שהוא יודע לאן הוא הולך ואיך בית הספר נראה. אפשר ליצור עם הילד מסלול הליכה על גבי דף נייר ולשלב את הפן היצירתי.

4.

לברר האם יש ילדים בסביבת המגורים או בבנין שהולכים לאותו ביה"ס ואף לאותה כיתה ולנסות ליצור קשרים עוד במהלך החופש.

5.

המעבר לכיתה א' אומנם מתחיל בראשון לספטמבר אבל הוא תהליך שכולל שנת הסתגלות למערכת. אפשר לפזר את "הדאגה" לאורך כול השנה ולהפוך את הדאגה להתעניינות, לתמיכה ולמעורבות.

התפתחות הילד: מוכנות לכיתה א'

מוכנות לכיתה א' כוללת מספר מרכיבים הקשורים בהתפתחות מוטורית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית. כל אלו יחד מאפשרים להחליט אם הילד בשל למעבר מהגן, בו מתבצעות פעולות חווייתיות בעיקר ולמסגרת בית הספר בה מתקיימות פעילויות פורמאליות של למידה. בסביבות גיל שש ושבע מתפתחים ומבשילים בקרב ילדינו כישורים המאפשרים להם ללמוד מיומנויות שונות ומורכבות יותר, כגון: ריכוז, הקשבה, ציות להוראות המורה ועמידה במשימות השונות.

בגילאים אלו אמורה להבשיל גם יכולתו של הילד להסתגל מן הבחינה החברתית והרגשית לבית הספר, אולם אצל ילדים רבים קיים פער בין תחומי ההתפתחות השונים. למשל, ילד שהבשלתו האינטלקטואלית מהירה אך לצידה קיים עיכוב התפתחותי תנועתי ומוטורי. איתור מוקדם של קשיים אלה, מהווה אבן יסוד בהסתגלות ילדינו למסגרת בית הספר ומסייע במניעת בעיות התפתחות, קשב וריכוז, קשיי למידה ועוד.

סדנת מוכנות לכיתה א' הינה סדנא חווייתית המיועדת לילדים העולים לכיתה א' ועוסקת בשיפור וחיזוק היכולות בארבעה תחומים עיקריים:

1. התחום המוטורי.

דגש על שכלול ושיפור מיומנויות בסיסיות באמצעות התנסות והתארגנות בתנאי מרחב שונים. שליטה בתנועות הגוף כיחידה אחת ושליטה בחלקיו השונים של הגוף תוך בידוד אברים. איסוף נתונים באמצעות החושים וקבלת החלטות לפעילויות מוטוריות בהתאם. הכרת התנסות במצבי שיווי משקל סטטי ודינאמי במנחי גוף שונים. פיתוח קואורדינציה רב איברית, עין-יד, מוח- עין- יד. מוטוריקה גסה לעומת מוטוריקה עדינה, יכולת זיהוי צד ימין ושמאל של הגוף והעדפה

2. התחום הקוגניטיבי.

זיהוי והגדרת בעיות והבנת הקשר בין סיבה לתוצאה. קבלת החלטה לאחר איסוף נתונים ומציאת פיתרון לבעיה. תכנון, ביצוע והשלמת משימות. הכרת האותיות, המספרים וצורות הנדסיות. זיכרון, שמיעתי וחזותי. מיון והתאמה לפי גודל צבע וצורה. יכולת זיהוי צד ימין ושמאל של הגוף והעדפה צידית.

3. התחום החברתי.

יצירת מערכת קשרים וכישורים חברתיים. פיתוח היכולת לפעול כיחיד ובקבוצה. פיתוח מנהיגות ושמירה על חוקים. שיתוף של נתינה וקבלה, עזרה וכבוד לזולת.
<@ --- IMG_2 --- @>

4. התחום הרגשי.

מודעות לרגשות והבעת רגשות. עצמאות ורכישת ביטחון כתוצאה מהתנסויות המאפשרות בחירה מתוך מגוון אפשרויות. רכישת ביטחון מתוך פעילות בסביבה מוכרת ומשתנה. הצלחה והעצמת הביטחון העצמי ביכולת הגופניות והמנטאליות. נקיטת יוזמה ופיתוח היצירתיות. מציאת מקום בקבוצה. עידוד פיתוח הדמיון ותנועה דרך התנועה. הדגשת השיפור העצמי והיכולת האישית.

התפתחות הילד: שאלות נפוצות

1. האם ילד צריך ללמד לקרוא או לכתוב לפני כיתה א' ?

זה נהדר אם ילדים מזהים את האותיות והלימוד נעשה בדרך חווייתית שמשלבת חושים, דמיון, יצירה, ורגש. אך עם בפועל אנו כופים עליהם " לשבת בשקט" וללמוד אותיות ומספרים באופן לינארי בגילאי ארבע עד שש, בצורה שלא תואמת את ההתפתחות הטבעית של המוח אנו גורמים לעומס לא בריא.

2. איך אני ידע שהילד שלי מוכן לכיתה א'?

במהלך גן החובה הגננות עוקבות אחר תפקודו של הילד, כדי לגבש דיעה עליו. ילד צריך להיות בשל מבחינה רגשית, אף שהרבה ילדים עוברים שינוי מהיר מזמן ההחלטה לגבי מצבו עד המעבר לכיתה א' וגם במהלכה. ילד צריך להיות מוכן מבחינה מוטורית (מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, מערכת הצלבה ,תפקוד שרירי גלגל העין שקשורים בהמשך לקריאה וכתיבה והתמצאות במרחב) ופעילות ספורטיבית ומבחינה חברתית להיות מסוגל ליצור קשרים ולקיים יחסים הדדים עם בני גילו.

3. מה זו רגישות יתר וכיצד היא יכולה להשפיע על תפקוד הילד בכיתה?

רגישות יתר היא הפרעה בעיבוד החושי, המכונה גם ליקוי באינטגרציה החושית. רגישות יתר מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של הילד או מסביבתו. הילד מתקשה להגיב בדרך סתגלנית לתחושות יומיומיות, אשר אחרים מסתגלים אליהם לאחר זמן קצר.

רגישות יתר כוללת את חושי המגע, הריח, הראיה, השמיעה והטעם. אחד הסימפטומים של רגישות יתר במערכת החושית היא קשיי קשב וריכוז ומוסחות גבוהה ואכן היא עלולה להשפיע על תפקודו של הילד ללא קשר לרמת האינטליגנציה או לרמת היכולות שלו. ההורים מכירים את הילד שלהם הכי טוב ויכולים לזהות סימפטומים נפוצים כגון: צורך לתלוש את תווית הבגד, סירוב לגזור, ציפורניים, רגישות לרעשים חזקים, דריכות גבוהה, קושי במגע, או במגע בלתי צפוי ועוד. במידה וקיימת סבירות לתופעה ניתן לבצע אבחנה מעמיקה יותר ולטפל בה.

4. האם יש קשר בין מתח נפשי/פיזי לקשיים בקריאה/כתיבה?

במצבי לחץ מתרחשת תופעה מעניינת ההופכת את המעקב אחרי הכיתוב על הדף לבלתי אפשרית. כתגובת רפלקס לתחושת הפחד נעות העיניים בצורה היקפית, על מנת שתוכלנה לקלוט מהסביבה עד כמה שאפשר את המידע המרבי האפשרי. ניסיון של העיניים לעבוד יחדיו ולעקוב אחרי הכיתוב על הדף מקשה עליהן מאוד. כאשר אנשים חיים במצבי לחץ מתמשך, עשויים שרירי העיניים החיצונים שלהם להתחזק, להאריך את שרירי תוך העין ולהקשות עוד יותר על מעקב ועל מיקוד.

*המידע באדיבות "עיגולים של שמחה", טלפון: 074-7015551.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר