כאב גוף לא חייב לגרום סבל מנטאלי

לאורך ההיסטוריה האנושית כאב וסבל הינם חלק בלתי נפרד מהווי ומעגל החיים ואף לרוב שגורים בחפיפה אחת. למרות הקשר, לכאורה, כאב וסבל הם שתי ישויות נפרדות שפועלות מתוך רבדים שונים, ונראה שמה שמעיב וממשיך להעיב על שמחת החיים ויכולתנו לחיות את החיים בבריאות זה הסבל. אך למזלנו, הסבל, זה הוא ההיבט שיש לנו עליו שליטה מוחלטת, לפחות כמבוגרים. אם כך כיצד אנו יכולים לתעל את הסבל להמשך צמיחתנו והבטחה לחיים בריאים יותר.

כאב, כגון כאבי גב, כאבי מפרקים ועוד, הינו פיזי - משהו נשבר, נמתח, נקרע, נלחץ ותחושת הכאב המלווה הינה תגובה פיזיולוגית לנזקים האנטומיים. נזקים אלה יכולים להתרחש כתוצאה מאירוע חבלתי - טראומה, נפילה, תאונה, או כתוצאה מנזקים ומאמצים מצטברים – שחיקה, הרגלי עבודה ויציבה לקויה, עומסי אימוני כושר ועוד. בימינו, מרביתם המכריע של הנזקים הינם כתוצאה מתהליכים על רקע של שחיקה ומאמץ, הקש ששבר את גב הגמל.

למידע נוסף בנושא כאב ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום אורטופדיה
פורום רפואת ספורט
פורום כאב
פורום עיסוי, כאבי גב
פורום כאב ורפואה סינית

לעומת זאת, סבל הינו מנטאלי. סבל זה הדאגה, החשש והפחד הנובע כתוצאה מהכאב והמגבלה באורח ואיכות החיים. "אני לא יכול לעבוד ואני חושש מיכולתי לפרנס...", "הפציעה שעברתי משביתה אותי, אני לא יכול לרוץ וזה משבש את איכות חיי...", "הכאבים מדאיגים אותי כי אני לא רואה את עצמי במצב זה מסוגלת לעזור לילדים...".

מחקר בינלאומי מקיף שנערך לאחרונה עסק בשאלה: האם ניתן לזהות את הגורמים להתפתחות כאבי גב. התוצאות: זה לא היה פריצת דיסק, לא עקמת, לא שחיקה של החוליות או שום גורם פיזי כזה או אחר. הגורם המשמעותי שיכל לחזות מי הולך לסבול מכאבי גב היה, בקרב גברים: האם אתה מאושר במקום העבודה או שיש בעיות כלכליות הקשורות למקום העבודה, ובקרב נשים: האם קיימים בעיות בזוגיות ובקשרי המשפחה. זהותו של הגבר בחברה היא זו של המפרנס ואילו של האישה קשורה לבית והמשפחה.

סבל זה גם הסיפור והמשמעות שאנו מצמידים לאירועי העבר. "היא לא אהבה אותי", הוא העליב אותי", "הוא לא מעריך את תרומתי", ולא חסרים סיפורים. עבור כל אחד ואחת הסיפור הוא אמיתי והסיפור הוא כמו מתג, כפתור הפעלה, שכל פעם שמספרים אותו הוא מפעיל את אותה תגובה נוירולוגית הגורמת לנו לחוש את תחושתנו לאירוע, גם אם אירוע זה התרחש לפני עשרות שנים.

לכל טראומה, אירוע, יש שתי תופעות: התגובה הפיזית והתגובה הרגשית-מנטאלית. התגובה הפיזית לאירוע, כמו גם האירוע עצמו, עברה חלפה לה, אך מה שממשיך להתקיים ולנהל אותנו, גם באופן לא מודע, זה הזיכרון העצבי (Neuro Association). הזיכרון העצבי לאירוע נצרב בקשרים עצביים ובתגובה הרגשית לאירוע. ריחות, תמונות, קולות - כל אלה ביכולתם להפעיל זיכרון זה, אך בעיקר מה שממשיך לשמר את האירוע ואת הקשרים העצביים הוא הסיפור שסיפרנו ושממשיך לקיים את תחושת הסבל.

בתור ילדים אין לנו את אותם כלים שיש למבוגרים המאפשרים לנו להתמודד עם אירועים טראומטיים. כילדים אנו מגיבים לאירועים מתוך מגננה והישרדות, וכהשלכה, הסיפורים שאנו מצמידים לאירועים הינם בעלי אותו אופי ומשמעות, "הוא פגע בי", "היא תקפה אותי". אופי תגובה זה יגדיר גם את תגובתנו לאירועים בעתיד ובכך אנו כבולים בסיפורים ובדפוס מגננתי זה.

למאמרים נוספים בנושא כאב ועוד:
כאב: היום כבר לא חייבים לסבול
וידאו: מיגרנה, אפשר להתגבר עליה
האמת הכואבת: 13 מיתוסים על כאב
כאב כרוני: הטיפולים שיצילו אתכם
גם בתיה"ח מבינים: רפואה משלימה נגד כאב

י, כבן 38 הגיע למרכז לרפואה שלמה עם תלונות על כאבי גב. לאחר מספר פגישות בטיפול בשיטת Network Spinal Analysis פנה אלי ושיתף אותי בחוויית "התעללות" שעבר כילד. שכשהיה בן שש חבריו הפשיטו אותו, קשרו אותו לעץ וזרקו עליו חפצים. מאז לא נכנס י. למלתחה עם גברים כי התבייש בגופו. עתה, כשהוא מחלים ומערכת העצבים החלה משתחררת מטראומת וקיבעון העבר, הצליח י. לחזור לאירוע אך בצורה שונה ומתוך תחושת ביטחון ושינה את הסיפור ל: "הם רק שיחקו איתי". כתוצאה משינוי הסיפור, מסיפור של טראומה לסיפור של משחק, שינה י. את ההיסטוריה שלו לבריאה יותר. ההיסטוריה זה לא מה שאירע כמו הסיפור והפרשנות שאנו נותנים לזה.

רבים מאיתנו מודעים לסבל הנובע מהסיפורים שאנו ממשיכים לספר ומסרבים לפעמים בתוקף, לשנות את הסיפור, גם במחיר של מחלות קשות. כאב, זה נתון, לעומתו - סבל הוא בחירה ובתור חלק מהעם היהודי-ישראלי יש לנו אנציקלופדיה של כאב וסבל. בידך החופש לספר סיפורים שיאפשרו לך לחוש בריאות והמשך צמיחה ולא להיות "תקוע" ו"מקובע" בעבר. מהיום, כשאתה מספר סיפור שים לב לתחושות גופך, אם אתה חש טוב, שמחה, סימן שאתה מספר סיפור בריא.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר