"לחיות בחרדה". על ההתמודדות עם המצוקות

לפעמים אדם נמצא במצב של חרדה ואפילו אינו מודע לכך. מבחינה זו חרדה היא תחושת פחד מוגזמת או דאגה יתרה המלווה בסימפטומים גופניים, שמתרחשת בעקבות הציפייה לסכנה. חרדה היא אחד הסוגים הנפוצים ביותר של מצוקה נפשית, למעשה רוב האנשים יחוו במהלך חייהם לפחות אפיזודה אחת של חרדה משמעותית.

הסימפטומים הנפוצים של חרדה הם תחושה של בהלה איומה, סכנה וצורך להימלט, דפיקות לב, הזעה, רעידות, קוצר נשימה, תחושת מחנק, כאבים בחזה, דקירות, נימול או חוסר תחושה, בחילה, סחרחורת, גלי חום או קור ופחד מאובדן שליטה, שיגעון ועוד.

חרדה הינה תופעה רב מערכתית הכוללת: תגובות פיזיות כפי שתוארו לעיל; מחשבות מפחידות (יקרה לי משהו רע, אני לא אצליח לדבר לפני כולם, כולם לועגים לי וכדומה); רגש בלתי נסבל (בהלה, מצוקה, עצבות, בושה, ייאוש, אימה); התנהגות שמטרתה להגן על האדם מפני החוויה הרגשית הבלתי נסבלת (בריחה מהסיטואציה המחרידה, הסתגרות, הצטמצמות והימנעות).

מנגנונים והצפות

חרדה היא איננה פחד. פחד נובע מהסכנה עצמה. קיים משהו אובייקטיבי מסוכן במציאות המעורר את התחושות הקשות. חרדה נובעת מהציפייה לסכנה שלא תמיד קיימת. לדוגמא: אריה מעורר פחד הגיוני, אבל אם אדם בתל אביב חושש שהאריה יצא מהספארי ברמת גן ויטרוף אותו ועל כן נמנע מלהגיע לרמת גן - זו חרדה.

החרדה היא במקורה איתות שגורם לאדם לברוח מסכנה בטרם תיתרחש. מכאן שרגש החרדה הינו טבעי, נורמלי והסתגלותי עד הנקודה בה הרגש כלשעצמו הופך מוגזם ופוגע בתפקוד הרגשי וההתנהגותי של האדם. כולנו מתמודדים יום יום עם חרדות קיומיות ובפרט עם חרדת המוות, אלא שרובנו מפעילים מנגנונים פסיכולוגים רבי עוצמה ויעילים ביותר על מנת להדחיק את החרדה מתחת לסף המודע. תהליך זה מאפשר לנו להמשיך בחיינו מבלי להיות משותקים מהסכנות הפוטנצאליות הרבות הטמונות בהם.

עם זאת, לעיתים מנגנוני ההגנה נפרצים ואנו מוצפים ברגש חריף של חרדה. אירוע מסוג זה מתרחש כאשר גירוי חזק במיוחד מעורר את האימה הקיימת כמו למשל מפגש עם ידיעה על מוות או מחלה של אדם קרוב. מעניין כי דווקא חרדה מסוג זה יכולה לדרבן אנשים לשפר את מצבם הגופני ולהימנע מ"טמינת ראש בחול" בכל הנוגע לבריאותם ואיכות חייהם.

כאשר החרדה הופכת למוגזמת ישנן דרכים רבות ויעילות על מנת להפחיתה ולהתמודד עמה וביניהן: הרפיה, דמיון מודרך, ספורט ותמיכה חברתית; טיפול נפשי המתמקד במחשבות המטרידות ובחוויה הרגשית הקשה; טיפול תרופתי - היום אנחנו יודעים שיש לחרדה בסיס ביולוגי מובהק הקשור לחומרים כימיים האחראים להעברת הגירוי העצבי במוח ועל כן טיפול תרופתי תחת השגחה רפואית עוזר לעין שיעור.

במרכז רפואי מאיר מתקיימת פעילות ענפה בתחום המניעה של מצבי לחץ וחרדה הקשורים למפגש עם מחלת לב, במסגרת המכון למניעה ולשיקום חולי לב על שם מוריס וגבריאלה גולדשלגר. השיקום הרפואי והפיזיולוגי נעשה על ידי טיפול בגורמי סיכון - פעילות גופנית, שינוי הרגלי חיים ותזונה. המערך הפסיכולוגי מתמקד בטיפול נפשי מיידי בתופעות של חרדה הנובעות מהמפגש המאיים עם המחלה. מטרת הטיפולים לווסת את המצוקה הרגשית ולאפשר לאדם להשתמש בכוחותיו הקיימים על מנת להתאושש מהטראומה ולשוב לתפקוד מלא ולאיכות חיים הולמת.
המערך המניעתי-שיקומי במכון מורכב מצוות רב מקצועי של רופאים, אחיות, פיזיולוגים, דיאטניות, פסיכולוגים ועובדת סוציאלית.

המכון מקיים תכנית מניעתית שיקומית ומהווה את אחד המכונים המובילים בארץ, מטרתו להנחיל עקרונות של טיפול מניעתי לבעלי סיכון גבוה, לדאוג לשיקומם של אנשים שלקו במחלות לב שונות ולשתף פעולה עם הרופא המטפל בכל הקשור לדרכי הטיפול ההמשכי. בנוסף, יתרונו הגדול של המכון הוא במיקומו, במתחם המרכז הרפואי מאיר, עובדה המאפשרת פיקוח ישיר וצמוד של המערך הקרדיולוגי בבית החולים בהנהלתו של פרופ' דניאל דוד.

לאתר המרכז הרפואי מאיר

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר