ניתוחים פלסטיים: שקר הביטחון העצמי

מנתחים פלסטיים טוענים תמיד שהניתוח ישפר את התדמית העצמית של המנותח. האם זה באמת כך? האם ניתוח פלסטי מתקן פגמים באישיות? ד"ר גידי רובינשטיין מסביר על הסיכון שבשיפוץ קוסמטי לאופי
מאת ד"ר גידי רובינשטיין
| 03/11/2005 |
צפיות: 6,705
פרולוג: צנח לו העפעף...

כמו בחלק מהמאמרים הפופולריים שכתבתי, גם את המאמר הזה אפתח בדוגמא ממטופל הנמצא בטיפולי, אלא שהפעם המטופל הזה הוא . . . אני.

נולדתי עם עיניים קטנות ושקועות, אשר מאז ומתמיד היו מכוסות חלקית על ידי העפעפיים העליונים. תמיד קינאתי באותם אנשים, גברים ונשים כאחד, שכאשר פקחו את עיניהם נגלה לעיני המסתכל מלוא גודל גלגל העין שלהם, עפעף שלם ומעוצב. פה ושם שמעתי על ניתוח עפעפיים, אך מעולם לא עלה בדעתי לעבור אותו.

ראשית, מהר מאוד גיליתי שהעפעף (או יותר נכון היעדרו) הוא רק קצה הקרחון: יש לי שיער מקורזל ואני רוצה שיער חלק, יש לי גוף רפוי ואני רוצה גוף שרירי, הגב קצת עקום משחר ילדותי, אני פוזל בעין שמאל - וזו רק רשימה חלקית. שנית, וחשוב מכך, איך אני, שמטיף לקבלה עצמית אלך לשנות את עצמי?

עד כה עסקנו ב"איך אני נראה?" ומכאן אעבור, ברשותכם, ל"איך אני רואה?" עם השנים צנחו להם העפעפיים באופן שהסתירו חלק ניכר משדה הראייה שלי.

הגיעו הדברים לידי כך, שהייתי צריך להחזיק את העפעף ביד כדי לצפות בטלוויזיה (אלא אם כן הייתי מסתפק בשורת התרגום, שהוא לא תמיד משהו, או בחוש השמיעה בלבד).

בשלב זה התרציתי וביקרתי אצל מנתחי עפעפיים. הראשונה סברה שהרווח בין העפעפיים העליונים והגבות קטן מדי מכדי שאפשר יהיה לפתור את הבעיה על ידי הרמת העפעפיים ועל כן יש להרים גם את הגבות וכדי להרים את הגבות יש להרים את המצח.

מכיוון שהיתה חביבה מאוד אך צעירה למדי, הרמתי גבה ופניתי למנתח נוסף, ותיק הרבה יותר. גם הוא החזיק באותה דעה והפנה אותי למנתח פלסטי. חזרתי הביתה מתוך ידיעה ברורה שזו נכות שיש לחיות איתה - אני ניתוח פלסטי לא אעשה.

ואולם, משנאלצתי להחזיק ביד גם את העפעף השני, פצחתי בסבב מנתחים פלסטיים ונחשפתי לעולם הזוי לחלוטין. אחד הציע לי למתוח את המצח בשיטה אנדוסקופית, כלומר, לתקוע שני מסמרים בקרקפת במקום לחתוך את המצח מסביב - והיה ישר מספיק כדי לומר שאחד הסיבוכים בניתוח כזה הוא שהמצח צונח בחזרה.

האחר פסל את השיטה ואמר שהשיטה הבטוחה היא לעשות חתכים מסביב למצח ולמתוח את העור, אלא שהשיטה אינה מקובלת בגברים, משום שהיא משאירה צלקות והואיל וגברים, בניגוד לנשים, מתקרחים, יראו את הצלקות.

כתחליף הוא הציע לי ... צלקות אחרות: הוא יעשה חתך מעל הגבות וירים אותן - גם זה מותיר צלקות, אך הואיל ואני בלאו הכי מרכיב משקפיים, אוכל להסתיר אותן על ידי מסגרת עבה. להסתיר את התוצאות של ניתוח פלסטי יקר ורווי סבל?

ובל נשכח את ידידנו, "האינשטיין של יפן", פלסטיקאי שהומלץ לי על ידי גורם רפואי בכיר, פסל את שתי הטכניקות הקודמות והציע למתוח את העיניים לכיוון הרקות. לפתע, החזקת העפעפיים בידיים נשמעה לי אופציה הרבה יותר סבירה.

המלחמה הזו עם הטבע, מלחמת הפלסטיקה של השינוי בפסיכולוגיה של הקבלה וההשלמה, כמו גם השעות שביליתי בחדרי ההמתנה בחברת מועמדות לניתוחים פלסטיים, העלו בי הרהורים שונים. הרוב המכריע של המועמדות, יש לציין, היו בחורות צעירות וטובות מראה.

שיפוץ הדימוי העצמי תוך שעה-שעתיים

באותם ימים רצתי לטלוויזיה, עם העפעף ביד, כל אימת שמנתח פלסטי התראיין בה. מנתחים פלסטיים, יש לציין, הם אנשים מוכשרים מאוד.

קודם כל, הם רופאים, כך שללא ספק הפסיכומטרי שלהם גבוה, וכך גם האינטליגנציה שלהם. שנית, בשוק הבשר המשתולל בתחום הזה הם צריכים להילחם בעמיתיהם תוך שימוש בטכניקות שיווקיות מתוחכמות, שיגרמו להם לשכנע, מצד אחד ולהיראות אמינים, מצד שני.

ובכל זאת, אחד מהם הציג את מחירי הניתוחים הפלסטיים היקרים כזולים. מדוע? כי הם גורמים לשיפור הדימוי העצמי תוך כמה שעות ואם משווים זאת לעלות של טיפול פסיכולוגי הנמשך שנים, התוצאות יעילות ומהירות הרבה יותר. אלמלא היו לי שתי ידיים שמאליות, הייתי חושב שטעיתי בבחירת מקצועי.

אולי עיסוק של מנתח פלסטי בדימוי עצמי נשמע, איך לומר, קצת לא מקצועי, אך חוות דעת של פסיכולוגית בנושא היא כבר עניין אחר.

בין התופעות המרתקות, שציפו לי בחדרי ההמתנה של המנתחים הפלסטיים, מצאתי גם מאמר פרי עטה של הפסיכולוגית התקשורתית והמתוקשרת, ורדה רזיאל-ז'קונט, אותו כתבה ממיטת החלמתה ממתיחת הפנים שעברה אצל המנתח הפלסטי שהמתנתי לו ולאות תודה אף שלחה את המאמר למרפאתו.

לפי עדותה שלה על עצמה בהזדמנויות שונות, אורך-רוח וסבלנות אינן התכונות הבולטות שלה ואולי מכאן גם עמדותיה הנחרצות בגנות טיפולים פסיכולוגיים ארוכי-טווח. עקביותה ראויה לציון, גם בקיצורי-הדרך שהיא מציעה ("תעזבי אותו", "קחי פרוזאק") וגם בהמלצה על פיתרונות, שהיו טובים בשבילה (לפחות לדעתה, אבל זה מה שחשוב...) לכלל האנושות.

הכתבה אינה לנגד עיניי ואני מסתמך על זכרוני בקשר לכתבה, שקראתי לפני למעלה משנה, כך שאשתדל להיות זהיר בציטוט. זכורה לי אנלוגיה אחת בין טיפול בשיניים רקובות, שעליו אין מחלוקת, ובין ניתוח פלסטי למתיחת עור רפוי כדי להיראות צעיר יותר.

הייתי יכול להביע את דעתי על אנלוגיה זו בצורות שונות, אך אני מעדיף לסמוך על האינטליגנציה והשכל הישר שלכם, קוראים יקרים, במציאת ההבדלים.

אני רק יכול לשתף אתכם באסוציאציות שעלו במוחי ולעיניי נתגלו שלוש פסיכולוגיות בכירות אחרות, בנות גילה של ורדה רזיאל-ז'קונט פלוס-מינוס (נדמה לי שבעיקר פלוס), שנראות לטעמי מיליון דולר - ולא עברו ניתוח פלסטי (למיטב ידיעתי, ואם כן, לא פרסמו זאת):

פרופ' איילה מלאך-פינס, שלא צובעת שערה משיער ראשה, פרופ' עמיה ליבליך, שמסתובבת עם שיער ארוך, אסוף לצמה סולידית ופרופ' שולמית קרייטלר, גם היא עם שיער ארוך ויופי-אופי מאוד מיוחד, שחבל למתוח אותו. כולן משדרות קבלה עצמית של גילן, הן רחוקות מלהיות מוזנחות והדימוי העצמי שלהן נשען, מן הסתם, על הישגים אחרים.

נזקים פסיכולוגיים אפשריים

כל מנתח פלסטי סביר מברר את ציפיותיהם של המועמדים לניתוח. יש בכך גם היבט מסחרי, שנועד למנוע מראש טענות הנובעות מאכזבות, וגם היבט פסיכולוגי, שנועד לעמת את המנותח עם המגבלות המציאותיות של הניתוח.

עניין בעייתי הרבה יותר הוא ההכשרה הפסיכולוגית של מנתחים פלסטיים. נטייה אנושית טבעית היא לבחור פרט מסוים, בעייתי ככל שיהיה, ולדבוק בו כ"ה-בעיה שלי" בה"א הידיעה. משל למה הדבר דומה? שבמקום להתעמת עם אי אלו ליקויים בדימוי העצמי שלי - שאף מנתח פלסטי, דיאטה, או מכון כושר לא יוכלו לפתור - אעשה מטמורפוזה, הווי אומר, שינוי צורה ולא שינוי תוכן או מהות. אמתח את המצח, אעשה דיאטה, אלך למכון כושר, אחליק את השיער (או, לחילופין, בעלי השיער החלק הגולש והדימוי העצמי הנמוך, יסלסלו אותו) ו...? האם אהיה מרוצה מעצמי?

לשיטת הפלסטיקאי, שטוען לשיפור הדימוי העצמי בעזרת ניתוח, כנראה שכן. אולי גם לשיטתה של רזיאל-ז'קונט. לשיטתה של ד"ר ג'ניפרס, כנראה שלא.

לחלקו השני של המאמר

לאתר של ד"ר גידי רובינשטיין

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר