ניתוח מעקפים מסורתי עדיף על השיטה החדשה

ניתוח מעקפים מבוצע במקרים של סתימה או הצרות כלי דם שמוביל דם לאיבר מטרה כלשהו בגוף. במקרים בהם ניתן "לפתוח את הסתימה", מוחדר לכלי הדם הפקוק צינור עם בלון בסופו (זהו צינתור). במידה ולא ניתן לבצע צינתור, כאשר כלי הדם קצר מדי למשל, יש צורך בניתוח מעקפים. במהלך הניתוח המנתחים יוצרים עיקוף על ידי חיבור כלי דם ממקום אחר בגוף לכלי הדם הסתום משני צדי הסתימה או ההצרות ובכך משפרים את הסתימה לאיבר המטרה.

למידע נוסף בנושא ניתוח מעקפים, מחלות לב וכלי דם, היכנסו לפורומים:
פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום שיקום לב
פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים
פורום יתר לחץ דם, לחץ דם גבוה

אחד הסיבוכים הידועים והמוכרים של ניתוח מעקפים מסורתי הוא פגיעה מוחית קלה, הכוללת ליקויי מחשבה וזיכרון בדרגות חומרה שונות. הסיבוך הזה מיוחס להפסקת פעילות הלב בזמן הניתוח ובפעילותה של במכונת לב-ריאה במקומו. זו הסיבה שטכניקה ניתוחית חדשנית ששמה "מעקפים בלב פועם", הולכת וצוברת תאוצה בישראל ובעולם הרפואה המערבי כולו (משתמשים בה בכ-20% מכלל ניתוחי המעקפים בארה"ב, כשהשיעור בישראל מעט נמוך יותר).

בניגוד לניתוח מעקפים מסורתי, שבו מושבת הלב מפעילותו למשך זמן הניתוח ואת הדם והחמצן לגוף מספקת מכונת לב-ריאה עד לסיום הניתוח וחידוש פעילותו באמצעות מכות חשמל – בטכניקה החדשה הלב אינו מפסיק לפעום אפילו לרגע והמנתחים משתילים את המעקפים "תוך כדי תנועה".

במהלך "ניתוח מעקפים בלב פועם" מייצבים הרופאים את הלב, בכדי שלא יזוז יתר על המידה. אך, מכיוון שהלב בכל זאת ממשיך לפעום בכוחות עצמו – הדבר מערים קשיים טכניים על המנתחים. תקוות הרופאים הייתה שהטכניקה החדשה של ניתוח מעקפים תמנע חלק מהסיבוכים הקיימים בניתוח מעקפים קלאסי. אולם, מחקר מקיף שבחן תוצאות של יותר מ-2,200 ניתוחי מעקפים (התפרסם בלא פחות מה-New England Journal of Medicine - ז'ורנל מדעי הנחשב לתנ"ך של עולם הרפואה), קובע בפסקנות כי הטכניקה החדשה של "מעקפים בלב פועם" הינה כרגע מעט יותר מסוכנת ואף חמור מכך: אין לה כל יתרון במניעת סיבוכים מוחיים לאחר הניתוח.

למאמרים נוספים בנושא ניתוח מעקפים, מחלות לב וכלי דם:
לחצי מהישראלים יש מחלות לב וכלי דם
תעוקת חזה מסכנת יותר את הגברים
מחלות לב וכלי דם: הכירו את גורמי הסיכון
אינדקס גליקמי גבוה גורם להופעת מחלות לב
טיפול חדש לחולי מחלת לב איסכמית

על פי ממצאי המחקר, הסיכון ללקות בהתקף לב או שבץ לאחר ניתוח מעקפים נמוכים יותר דווקא בקרב המטופלים שעברו ניתוח מעקפים בשיטה המסורתית (עם חיבור למכונת לב-ריאה) וגבוהים מעט יותר אצל אלה שנותחו בשיטה החדשה (שבה הלב פועם לאורך כל ההליך). הממצא הנוסף של המחקר היווה הפתעה גדולה עוד יותר לקהילה הרפואית: "בניגוד למצופה, מטופלים שנותחו תוך כדי חיבור למכונה לא הציגו לאחר הניתוח שיעורים גבוהים יותר של תופעות לוואי קוגניטיביות בהשוואה לאלה שנותחו בשיטת לב פועם", כתב ד"ר אריק דיויד פטרסון מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה במאמר מערכת המלווה את פרסום ממצאי המחקר.

למרות הממצאים החדשים, הדיון באשר לטכניקה העדיפה לניתוח מעקפים עודנו חי ובועט. הסיבה להמשך הוויכוח טמונה בכך שרופאים רבים אשר בדרך כלל מביעים ספקנות לגבי ניתוח בלב פועם עדיין חשים כי ישנם מקרים בהם זו השיטה העדיפה. "ניתוחי מעקפים בלב פועם לא הוכיחו את עצמם כפחות מסוכנים. יחד עם זאת, אני עדיין חושב שמדובר בטכניקה יעילה שיש לנקוט בה בחלק מהמקרים הרפואיים", אומר מנהל מחלקת ניתוחי לב וכלי דם בביה"ח נורת'ווסטרן בשיקגו, ד"ר פטריק מקארתי, אשר למעלה מ-90% מניתוחי המעקפים הנערכים תחת שרביטו בבית החולים מבוצעים תוך חיבור המטופלים למכונת לב ריאה.

אולם, ד"ר קלייד יאנסי, נשיא איגוד הלב האמריקאי, ה-AHA, אינו מסכים עם הטענה כי יש מקרים בהם יש לנקוט בטכניקה של ניתוח מעקפים בלב פועם: "בהתבסס על ממצאי המחקר הנוכחי, כל מטופל אשר נמצא כשיר לעבור ניתוח מעקפים צריך לעבור אותו בעודו מחובר למכונה ובזמן שליבו אינו פועם – גם אם קיימת אפשרות לנתח אותו כשאינו מחובר למכונה ושליבו פועם", הוא מסכם נחרצות.

* לאתר שחל - לחץ כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר