על מנת להבין כיצד אדם מתכנן ועומד בראש ארגון של פגיעה באחרים, יש להתעכב על מאפייני אשיותו של טופז. להערכתי, טופז סבל מהפרעה פסיכולוגית הנקראת "נרקיסיזם". נרקיסיזם הינה הפרעת אישיות הגורמת לאדם הסובל ממנה להתעסק בצורה מוגזמת בעצמו וביכולותיו, עד כדי חוסר יכולת להתנהג באמפתיה כלפי הסובבים אותו.
כל אחד מאתנו סובל מבעיית נרקיסיזם קלה באישיותו. בכולנו קיים רצון שיתפעלו מאתנו, יאהבו אותנו, יעריכו. למעשה, מדובר בתהליך בריא אותו עוברים כל התינוקות, עת האם מתפעלת מכל תנועה, מבע פנים שלו. כאמור, מדובר בתהליך טבעי ובריא בהתפתחות של כל אחד מאיתנו. מחקרים אף מראים כי במקום עבודתנו, החלק המשמעותי בתפקוד תקין ולויאליות למערכת, אינו טמון בשכר כי אם בתחושת הערכה כלפי תפקודינו.
למידע נוסף בנושא נרקיסיזם, פסיכולוגיה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית
פורום פסיכיאטריה
פורום דיכאון חרדה
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום התמכרות, התמכרויות
הפרעת אישיות נרקיסיסטית מאופיינת בתחושות של גדלות בשילוב קושי בגילויי אמפתיה לאחר. אנשים הסובלים מהפרעת נרקיסיזם עסוקים בניסיונות השגה של הצלחה, במקביל לצורך אובססיבי להיות מושא להערצה על ידי האחרים. חוסר הערצה על ידי האחר מובילה לתחושות חוסר ערך בלתי נסבלות, מהם ינסו החולים להימנע בכל דרך אפשרית. למעשה, ביקורת ואף אדישות כלפיהם, תעורר בדרך כלל זעם רב כלפי האחר.
דוגמה לחוסר אמפתיה במקרה של דודו טופז זכורה לנו ממקרה הנשיכה של השחקנית נטליה אוריירו וכן בהאשמה במעשה מגונה של נשיקה (כאשר טופז אף מדגים נשיקה בכח על כתבת השואלת אותו לגבי הפרשה, על מנת להראות לה כי לא מדובר במעשה מגונה). כאמור, להערכתי, דודו התקשה לפרש ולהבין את צרכי האחר, פגיעותו ורצונותיו והיה עסוק במילוי גחמותיו כאשר מבחינתו אין במעשיו כל עדות לפגיעה באחר. יותר מכך, האחר "זכה" להיות במגע עם "אליל הטלוויזיה".
דוגמה נוספת לאי היכולת של הסובלים מהפרעה זאת, להתמודד עם ביקורת ואדישות, המביאה לתגובה של זעם: עוד לפני המעשים של השנה האחרונה, זכורה לנו שבירת משקפי מבקר הטלוויזיה מאיר שניצר (שניצר תיאר את תחושת האמבוש שטופז ערך לו בקולנוע, ברגע שהאולם החשיך ואת אי יכולתו לברוח מטופז).
לסיכום, אנשים הסובלים מהפרעת אשיות נרקסיסטית, עסוקים באופן אובססיבי, בהערכה עצמית ובחלומות על הצלחה אינסופית. הם מאמינים כי הם מיוחדים במינם ודורשים הערצה. מתאפיינים בהיעדר אמפתיה לאחר, קנאה והתנשאות. תחושות של חוסר הערכה כלפיהם, עלולים להוביל לתגובות של דיכאון, אשמה ואף זעם, עד כדי גלישה פסיכוטית.
להערכתי, טופז, אשר בשנה האחרונה, היה עסוק בפנטזיות שמעשיו יפגעו ב"אשמים" במצבו ואף יחזירו אותו למרכז הבמה, הבין עם מעצרו כי הסתיימה האפשרות כי יחזור למרכז ליבו של הצופה הישראלי. הבנה קשה זו, יחד עם אי היכולת להתמודד עם הסלידה הרבה שחווה מצד האנשים ובייחוד מהתקשורת, יתכן והובילה להתפתחות של דיכאון ולמותו של טופז.
למאמרים נוספים בנושא נרקיסיזם, פסיכולוגיה ועוד:
איך זה שכוכב אחד מעז להיות נרקסיסט?
התקף חרדה: 10 טיפים יעילים להתמודדות
טיפול אצל פסיכיאטר: עצות להצלחת הטיפול
הערכה והערצה: כל ילד זקוק להם
פרויקט מיוחד: הכל על מאניה דיפרסיה
נרקיסיזם והתאבדות
כקב"ן במערכת הצבאית, אנו עדים בכל שנה למעשי התאבדות. ברוב מקרים אלו, מעשה ההתאבדות מבוצע באופן מפתיע, וכי הסביבה לא זיהתה גורמים מקדימים לכך. אחד המאפיינים שנמצא במקרים רבים של התאבדות בצבא, הינו הפגיעה הנרקיסיסטית. כלומר, מדובר בחיילים אשר אינם סובלים מבעיית נרקיסיזם, אלא עוברים פגיעה נרקיסיסטית, אשר באותן רגעים קריטיים, מובילה לניסיון אובדנות שבדרך כלל מצליח (רוב המעשים מבוצעים בירייה מנשקם האישי).
דוגמה לפגיעה כזו, ניתן לראות בצוערים בקורס קצינים, כאשר צוער מודח, יתכן ותתרחש פגיעה נרקסיסטית, בשילוב עיוותי חשיבה (דוגמאות לעיוות: "איך עשו לי כזה דבר, עכשיו אני כלום", "איך אגיע הביתה, "ההורים לא יקבלו אותי כך", "זהו כישלון, ועתידי הסתיים"). באותם רגעים קצרים הקודמים להתאבדות, מתרחש עיוות חשיבה משמעותי והחייל מתקשה לגייס את התמונה הרחבה לגבי חייו, משאביו הרגשיים מצטמצמים, מה שלא פעם מוביל לניסיון אובדני.
במקרה של טופז, הכתובת על הקיר של אדם עם בעיית נרקיסיזם משולבת עם דיכאון, להערכתי לא נקראה. הרי כל המחקרים והידע הקליני המצוי בידנו, מדבר כי הסיכוי שאדם יבצע ניסיון אובדני לאחר ניסיון אובדני בעבר, הינו גבוה ביותר. כך, התרחש לו עוד מוות מיותר, המתווסף לסטטיסטיקה העגומה, של מקרי אובדנות, אשר יכלו להימנע.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)


.png)


.jpg)