על יעילות, רשתות דייגים ותרשימי זרימה

מחלקים את החומר ואת הזמן. משננים ומבחינים בין עיקר לטפל. ללמוד למבחנים זה לא פשוט, אז אולי אם תקחו כמה טיפים מכאן תצליחו יותר (מערכת BeOK לא אחראית לתוצאות שירדו מ-80). חלק שני
 ענת זפרני
| 21/04/2005 |
צפיות: 3,400
אז אחרי שארגנו את סביבת העבודה, נשאר רק להגיע לחלק הקשה - איך ללמוד לבחינות. הכל מתחיל בחלוקת החומר.

כדאי לחלק את החומר לבחינה לקל וקשה. במקרים בהם אין הרבה חומר ללמוד יש להתחיל בחומר הקל ולהמשיך עם החומר הקשה יותר. הסיבה: למוח לוקח זמן להגיע לרמת הריכוז המקסימלית (גם בסרטים שאנו צופים בהם, בשלוש דקות הראשונות אנו לא נמצאים בריכוז המקסימאלי). כשאנו קוראים את החומר הקשה יש להיות מודעים לתופעת "הדגל הלבן".

תופעת ה"דגל הלבן" מוכרת לכל מי שהתנסה בלמידה. קוראים שורה, קוראים אותה שוב ושוב ואין מושג מה קראנו. המוח יכול להשאר בריכוז במשך 20 דקות לאחר מכן הוא זקוק למנוחה קצרה של שלוש עד ארבע דקות. לכן כדאי לצאת להפסקה קצרה (על מנת לא לצאת לגמרי מריכוז) לשתות מים ולחזור שוב ללמוד. לאחר ההפסקה אנו שוב נמצאים באותה מידה גבוה של ריכוז.

שינון החומר. בקריאה השנייה של החומר מומלץ להתחיל עם החומר הקשה ולהמשיך עם החומר הקל. את החומר יש למפות לתרשימי זרימה ולנקודות מרכזיות. בפעם השלישית רצוי ללמוד בעל פה את תרשים הזרימה ובמידה ולא זוכרים לחזור אל ספר הלימוד.

חלוקת הזמן היא הדרך היעילה לארגן את החומר - כמה זמן לפני הבחינה להתחיל להתכונן. חלוקת זמן נכונה מונעת או מצמצמת את האפשרות כי הילד יהיה בלחץ בזמן הלמידה ובמבחן. לחץ מועט יכול להיות חיובי, בעוד לחץ גבוה יכול לשתק את היכולת ללמוד. ניתן להקביל זאת לתחרויות ספורט. המתחרה שאינו בלחץ יהיה שאנן בזמן התחרות. מנגד, מתחרה "משותק" רוב לחץ גם לא יהיה במיטב, מתחרה לחוץ באופן בינוני יהיה דרוך למרוץ.

אבחנה בין עיקר לטפל. בבתי ספר יסודיים הילד אמור להתמקד במה שהמורה מלמדת בכיתה ומה שיש במחברת. ככל שהילד מתבגר הוא אמור ללמוד גם ואולי בעיקר מספרי הלימוד או לפחות לענות על השאלות מהספר שברוב הפעמים ממקדות את העיקר שעליו תישאלנה השאלות במבחן (ילדים הסובלים מחרדת בחינות מתקשים להבחין בין עיקר לטפל. כמות החומר נראת להם בלתי מושגת).

תרשמי זרימה. הזיכרון שלנו בנוי באופן בו אנו זוכרים אסוציאטיבית נקודות חשובות בחומר הנלמד. ניתן לדמות את הזיכרון לרשת דייגים. תרשים הזרימה הם קווי המתאר של החומר והם מסייעים ללומד "למסגר" את הכמות ולהימנע משכחת החומר. למעשה צריך לבחור את הנושא המרכזי ומתוכו להוציא שלוש נקודות מרכזיות ומכל נקודה להוציא חיצים לנקודות מרכזיות נוספות. את התרשים מומלץ ללמוד בעל פה. תרשים הזרימה הוא בעצם "רשת הדייגים" איתה מגיע הילד לבחינה. בזמן הבחינה לפני קריאת השאלות, משחזרים את תרשים הזרימה ואז להתחיל לקרוא את השאלות ולמתוח קו בין כל שאלה למיקום שלה על גבי התרשים ורק אז להתחיל לענות על השאלות.

כיצד לענות על השאלות בבחינה. בזמן הבחינה מומלץ להעתיק בצד את תרשים הזרימה לפני שקוראים את השאלות. תרשים הזרימה עוזר לילד להיזכר בכל החומר שלמד. לאחר מכן, מומלץ לענות על השאלות הקלות יותר ורק אחר כך לעבור לשאלות הקשות. הסיבה: המוח, כפי שצוין, אינו נמצא בהתחלה בשיא הריכוז, אלא לוקח לו מעט זמן להיכנס לרמת ריכוז גבוהה. לאחר שענינו על כל השאלות מומלץ להדגיש עם מרקר נקודות מרכזיות (תאריכים, שמות וכדומה) כדי להקל על המורה לקרוא את התשובה. ההדגשה בעט מדגיש עוזרת למקד את הקשב לעיקר התוכן.

קשה לשנות הרגלי למידה של ילדים ובמיוחד כשהילד נמצא בגיל ההתבגרות ואינו פנוי ללימוד, אולם ניתן לצייד אותם בשלל העצות ולתת לכל ילד לבחור את הדרך שלו לאופי הלמידה ולנסות מדי פעם שינוי קטן.

רוצים לדעת עוד על איך ללמוד בהצלחה? לאתר של ענת זפרני לחצו כאן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר