היגיינה טבעית מעלימה מחלות לב וכלי דם

מחלות לב וכלי דם הינן גורמי התמותה הראשונים בישראל ובעולם המערבי. מעל- 50% מהתמותה הינם ממחלות אלה. מחלות לב וכלי דם כוללות את המחלות הפוגעות בעורקי הלב וגורמות לתעוקת לב ולהתקף לב. הפגיעה יכולה להתרחש בכל עורקי הגוף, אך האיברים הרגישים ביותר בגוף לאוטם הינם המוח והלב.

הבסיס למרבית מחלות לב וכלי הדם הוא תהליך טרשת או סתימת העורקים. סתימת עורקים במוח עלולה להפסיק את זרימת הדם למרכז עצבי מסוים ולגרום לשבץ מוחי, כלומר מוות של רקמת מוח ואיבוד חלק מתפקודיו באופן זמני או קבוע. גם סתימה מלאה או כמעט מלאה באחד מעורקי הלב יכולה להוביל לנמק, מוות של חלק משריר הלב והפרעות חמורות בתפקודו ובתפקוד הכללי. מקרים חמורים יכולים להסתיים בנכות קבועה וגם במוות.

השכיחות הגבוהה של מחלות לב וכלי הדם בקרב מבוגרים דווקא, כלומר עליית שיעורם עם הגיל גורמת לנו לחשוב בטעות שאלה הן מחלות זיקנה שלא ניתן להימנע מהן. אך אין טעות גדולה מזו. הרפואה מרוויחה מיליוני דולרים בטיפול במחלות לב וכלי דם, אבל באמצעות טיפול בתוצאה ולא בסיבה להיווצרות המחלה. התוצאות הן עלובות למדי ואינן מצדיקות את ההשקעה העצומה שיוצאת מכיסו של משלם המיסים הישראלי.

לשאלות על היגיינה טבעית, מחלות לב וכלי דם ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום רפואת משפחה
פורום תזונה, הרזיה טבעית

מדע הבריאות הקרוי "היגיינה טבעית" (פרטים בהמשך) מציע טיפול חליפי הבא במקום התרופות, הניתוחים והצינתורים המיותרים, בעלי הסיכון הגבוה למטופל. באמצעות גישה תזונתית מושלמת ניתן לא רק לפתוח את העורקים מחדש, אלא לשפר את בריאותו הכללית של האדם באופן דרמאטי ולשפר את איכות חייו בצורה מרשימה, וכל זה בעלות מזערית בהשוואה לטיפולים היקרים והבלתי יעילים. עולם הרפואה, משרד הבריאות וכל הנוגעים בתחום יודעים את האמת, אבל בגלל אינטרסים כלכליים פשוטים אינם נוקטים את הצעדים הדרושים והמושלמים לשינוי המצב.

מהי גישת היגיינה טבעית?
היגיינה טבעית הינה גישה להבנת התופעות הקרויות "בריאות" ו"מחלה" והבנת חוקי הבריאות. באמצעות גישה זו ניתן לטפל בכל סוגי בעיות הבריאות והמחלות הפנימיות בהסתמך על כוח הניקוי והריפוי הטבעיים בלבד הטבועים בגוף האדם. לרוב האנשים, שהורגלו לכך שמיד עם הופעתה של בעיה בריאותית יש להשתמש בתרופה וכדומה, גישה זו קשה לתפישה בשל חוסר הידיעה כי לגוף עצמו יש יכולות לרפא את עצמו ללא כל עזרה מבחוץ.

על פי גישת היגיינה טבעית התנאים להחלמה, להתאוששות ולבריאות הינם שימוש אופטימאלי בכל חומרי החיים החיוניים שלהם אנו לא מייחסים תכונות של ריפוי במובן המקובל של המילה בציבור. על כן גישת ההיגיינה הטבעית מתייחסת לכל חומרי החיים החיוניים והשימוש הנכון בהם: מים, מזון מתאים, חמצן, שמש, מנוחה, פעילות, שינה, תנועה, טמפרטורה אופטימאלית, ניקיון פנימי של תאי הגוף, חיי רגש, חיי חברה ומשפחה ומרכיבים רבים נוספים. גישת היגיינה טבעית קובעת מהו השימוש הנכון בכל חומרי החיים הללו. שימוש אופטימאלי לגוף האדם בכל חומרי החיים החיוניים יוביל לבריאות מושלמת וקבועה, כמו גם להתאוששות ממצבי מחלה קשים ביותר. (למידע נוסף על גישת היגיינה טבעית - לחצו כאן).

מה מעודד את סתימת העורקים, מה הם הגורמים להיוצרותה?

הסטטיסטיקה הרפואית מראה ששיעור הנפטרים ממחלות לב וכלי דם ב–100 השנים האחרונות הלך וגדל בהתמדה. כלומר זו אינה מחלה שהייתה נפוצה בעבר אלא התפתחה יחד עם אימוץ של אורח חיים מערבי-מודרני. מחקרים רבים מאמתים את העובדה שזו איננה מחלה "טבעית", של זקנה, אלא מחלה של אורח חיים מערבי.

כאמור, התהליך המוביל למרבית מחלות כלי הדם והלב קרוי "טרשת עורקים" או "הסתיידות עורקים". מבחינה פיסיולוגית ביוכימית רואים שתהליך זה מתחיל בריבוד של חומרי פסולת כמו כולסטרול, שומנים וסידן אנאורגני בדפנות העורקים כבר בגיל צעיר ביותר. ידוע כי זו תופעה המתרחשת יותר בקרב אלה המנהלים אורח חיים מסוים בעולם המערבי. ידוע גם כי זה הוא תהליך הדרגתי שמתחיל כבר בילדות.

הצטברות זו מואצת כאשר קיימים תנאים מתאימים לכך למשל: תזונה רוויה שומנים מהחי או עשן ופיח או עישון סיגריות. חומרי הטבק שהינם חומרים כימיים חריפים ביותר פוצעים את הדופן הפנימית של העורקים כך שנוצרת בליטה של השריר לתוך העורק. על גבשושיות אלהו קל יותר לחומרי הפסולת להתגבש וכך מואץ התהליך. ככל שהרובד הטרשתי גדל כך גדלה ההיצרות בעורקים וקטנה אספקת הדם לאזורים שונים בגוף. איזור שאינו מוזן בדם ובחמצן אינו מתפקד כהלכה והוא מגיב בכאב, שהיא הדרך היחידה של הגוף לאותת על מצוקה פיסית. עם זאת יש להבין שכל זמן שקיים כאב המשמעות היא שיש סיכוי שהרקמה עדיין חייה. אם הרקמה תמות עקב מחסור מתמשך בחמצן היא תגיע למצב הקרוי נמק ואז היא תתחיל לזהם את הגוף כולו בחיידקי ריקבון ובתוצריהם.

כאשר הסתימה היא גם בעורקי הלב יגיע הלב למצב של עייפות וחוסר יכולת לתפקד אפילו במאמץ נמוך ביותר. במצב של עלייה בצריכת החמצן בגוף עקב מאמץ גופני או התרגשות עלול החולה להרגיש כאב חד בחזה שמקרין לאזורים נוספים בגוף. ההערכה היא שכאשר 70% מהעורק בלב סתום האדם עלול להגיע למצב של התקף לב. במקביל לחסימה ההדרגתית של נפח העורקים הטרשתיים מתרחשת התקשות של העורקים אשר במקורם הינם צינורות גמישים. גמישות העורקים מאפשרת את התרחבותם והתכווצותם בהתאם לכמות הדם הדרושה לאיבר הפעיל בגוף. התקשות העורקים מקטינה את היכולת להתרחב, מקטינה את כמות הדם לאותו איבר וגורמת למצוקת חמצן אך גם מעלה את לחץ הדם. עליית לחץ הדם מסוכנת מאוד לעורקיקים הקטנים במוח ובאזורים אחרים העלולים להתפוצץ ולגרום לשטף דם פנימי בגלל לחץ הדם הגבוה.

למעשה ישנם גורמים רבים נוספים המגבירים את קצב התרחשות התהליך הטרשתי והם קשורים באופן ישיר להרגלי התזונה שלנו, הרגלי השתייה, הפעילות הגופנית, עישון, מתח נפשי ועוד. לעומת זאת קיים אורח חיים הידוע במחקרים רבים כמאט את התהליך עד למינימום ואין בו סכנה כלשהי לבריאות. יתר על כן על פי מחקרים אפידימיולוגיים וניתוחים לאחר המוות ועל סמך נסיונה של גישת “ההיגיינה הטבעית” בטיפול בחולים במשך כ- 190 שנה ישנם אמצעים המסוגלים להחזיר את המצב לאחור באופן משמעותי ולמעשה לתת אפשרות לאדם לחיות ללא קשיים כלשהם וללא תלות בתרופות כלשהן.

אמצעים אלה הכוללים בעיקר תזונה מושלמת ומותאמת לגוף האנושי מטבע בריאתו, ביחסים מסוימים ומדויקים, ולאורך זמן מספיק יכולים לגרום לפתיחה של העורקים לדרגה כזו שהאדם יוכל לבצע את הפעולות השוטפות ללא כל סכנה וחשש. תוספת של צום/צומות תחת פיקוח שבהם צורכים אך ורק מים יכולה להאיץ מאוד את תהליך ההחלמה והשיקום. ככל שיתמיד האדם בשמירה על תוכנית התזונה הנכונה ויוסיף לה פעולות תומכות נוספות כך ילך מצב עורקיו וישתפר עד לפתיחה מוחלטת וחזרה לתפקוד מלא, מלבד אזורים שבהם חל נמק בדרגה כל שהיא.

יש מספיק עדויות מחקריות על אוכלוסיות שונות בעולם שאינן לוקות במחלות אלה ובבדיקה מתגלים אצלן עורקי לב נקיים לחלוטין (עם ההונזה, סבן-די אדבנטיסט, אוכלוסיות של צמחונים וטבעונים, הכושים העבריים מדימונה, הנזירים הבפטיסטיים, ההודים ועמי מזרח אסיה החיים בכפרים ועוד). כן נמצא שאוכלוסיות שלא חלו בעבר במחלות אלה לקו בהן תוך עשור שנים לאחר שהיגרו לארצות מערביות או כשאימצו את אורח החיים המערבי.

ראייה מאלפת נוספת לקשר בין תזונה ואורח חיים מערבי ובין מחלות לב וכלי דם ניתן למצוא במחקר שנעשה על ידי האמריקאים בתקופת מלחמת קוריאה. בניתוחים לאחר המוות בקרב חללי המלחמה, צעירים בגיל ממוצע 22 שנה, נמצא שעורקי החיילים האמריקאים היו סתומות בדרגה מתקדמת ביותר לעומת עורקיהם של הקוראנים שהיו נקיים לחלוטין מכל סימני טרשת. אפילו בקרב ילדים בעולם המערבי בשנה השלישית לחייהם שנפטרו בתאונות דרכים מוצאים כבר רבדי שומן טרשתיים בעורקיהם.

אורח החיים המערבי הוא קטלני לבריאות כלי הדם והלב

מחקר פרמינגהם שנערך מזה 50 שנה והינו המחקר המקיף ביותר בעולם בתחום חקר מחלות הלב וכלי דם גילה סידרה של גורמי סיכון אשר הימצאותם בדרגה כזו או אחרת מאיצה את התהליך הטרשתי באופן משמעותי. גורמי סיכון אלה הינם: תזונה רוויה בסוכרים מעובדים ובשומן וחלבון מהחי, סוכרת, עישון, מחסור בפעילות גופנית נאותה, שתיית קפה, גלולות למניעת הריון , רמות גבוהות של URIC ACID בדם, אחוזי טריגלצרידים וכולסטרול גבוהים ועוד.

מספר גורמי הסיכון או המידה של כל אחד מהם יקבעו את הקצב של התפתחות הרובד הטרשתי בעורקי האדם. בשנים האחרונות אנו מוצאים יותר ויותר אנשים בשנות העשרים הלוקים במחלות לב וכלי דם, עדות לניהול אורח חיים הרסני לגופנו מגיל הילדות. למעשה קשה למצוא היום בני אדם המנהלים אורח חיים מערבי-מודרני על כל המשתמע ממנו שעורקיהם נקיים מטרשת. אולם שוב, דרגת הטרשת וקצב התהליך תלויים אך ורק בנו ובאורח החיים אותו אנו מנהלים. כאמור, אורח חיים מסוים יכול להאט את קצב הטרשת באופן דרסטי. יתר על כן, מצב הטרשת הינו הפיך, ללא כל התערבות כירורגית, ללא ניתוח מעקפים, בלון, צינתור, כמעט ללא יוצא דופן בכל המקרים.

הטיפולים הקונבנציונאלים במחלות לב וכלי דם

הטיפול הקונבנציונאלי זיהה מספר חומרים, כולסטרול, טריגליצרידים ועוד, שכמותם בדם קשורה למצבי טרשת ועושה שימוש בתרופות כדי להוריד את ריכוזם בדם ולדלל את הדם. בעיקר ידועה מלחמת החורמה התרופתית בכולסטרול

ד"ר פורמן M.D כותב: "לתרופות להורדת כולסטרול יש השפעה רעילה על הכבד והשפעה על הרס הכליות ואף יכולות לגרום לנזק לשרירים עד כדי מוות". מעבר לנזקים שגורמת כל תרופה המוחדרת לגופנו מסתבר שהמלחמה בכולסטרול אומנם גורמת לשיפור בתמונת הדם, כלומר להפחתה באחוז הכולסטרול הכללי, הכולסטרול הרע והטריגליצרידים ולהפחתה מועטה במספר אירועי הלב, אבל בגלל ההשפעות המטאבוליות הרעילות שלהן הן מעלות דווקא את הסיכון למוות מסיבות אחרות. מסיבה זו אין שיפור בתחושת הבריאות של המטופל כתוצאה מהטיפול התרופתי.

מחקר הלסינקי הוכיח שלתרופות להורדת כולסטרול לא הייתה השפעה משמעותית מוכחת סטטיסטית על שיעורי התמותה מהתקפי לב. הסיבה לכך היא שהכולסטרול הוא רק אחד מהגורמים לתהליך הטרשת. מלחמה בגורמים בודדים אינה מובילה לתוצאות משמעותיות. מסתבר שסך כל חומצות השומן בדם והיחס בניהן, כמות החלבונים בתזונה וסוגם, כמות הקלוריות היומית הנצרכת, רמת החומרים הרעילים המשוטטים בדם (רמת הטוקסמיה הכללית) וגורמים נוספים חשובים באותה מידה אם לא יותר. מחקריו של פרופ' קמפבל למשל מראים שגם מזון דל מאוד בשומן אבל עתיר חלבון מהחי העלה את רמת הכולסטרול לרמה מסוכנת. לכן המלחמה בשומן בלבד הינה חסרת ערך.
<@ --- IMG_2 --- @>
אם כן, מסתבר שלא רק שהטיפול התרופתי איננו משפר את איכות החיים אלא הוא מפחית אותם בעליל. לגבי ניתוח מעקפים גם אם הוא מקל במשהו על תעוקת החזה במצב של אנגינה פקטוריס הרי שהמחקרים מראים שבסופו של דבר אין ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור התמותה של החולים. ניתוח מעקפים הוא תהליך מסוכן וחלק מהחולים מתים במהלך הניתוח או בתקופה המידית שלאחר הניתוח.

למרות זאת, כ-6,000 ניתוחי מעקפים נעשים במדינת ישראל מידי שנה. עלות כל ניתוח לקופה הציבורית הינה כ-40,000$. מדובר כאן על תעשייה של ניתוחים וכסף שלא בנקל יוותרו עליה. אבל המפתיע הוא שניתוח זה רק לעיתים רחוקות מאריך את חיו של המטופל. בין המטופלים הנמצאים באותה דרגה בדיוק של חומרת המחלה לא נמצאו הבדלים בתוחלת החיים בין אלה שעברו את הניתוח לאלה שלא עברו אותו. הרפואה מודה שכמות אדירה של ניתוחי מעקפים נעשית ללא כל הצדקה רפואית.

דרך אגב, ניתוח מעקפים הינו פעולה מסוכנת יותר לנשים מאשר לגברים. כ-13% מהמנותחים מפתחים סיבוכים קשים לאחר הניתוח: התקפי לב, שבץ מוחי, דימום קשה, כשל כיליתי, וזיהומים. כמעט בכל מנותח מעקפים יופיע גם נזק מוחי בדרגות שונות בגלל החיבור למכונת הנשמה. כ-15%-44% של המנותחים יסבלו מנזק מוחי קל שיתבטא בירידה ביכולות השכליות, ירידה בזיכרון, הפרעות שינה, ושינוי באישיות עובדות שאינן מודגשת על ידי הרופאים לפני הניתוח אין לשכוח שלניתוח יש השפעה מקומית בלבד ולכן אין לו יכולת להשפיע על חומרת טרשת העורקים בכל האיברים הנגועים בגוף. ואחרי כל זאת המחקרים מראים שהטרשת, שסתימת העורקים, חוזרת במהירות גדולה יותר אחרי הניתוח. בקיצור ניתוח מעקפים איננו פיקניק וכדאי לעשות כל מאמץ כדי להימנע ממנו!! טיפול נוסף הוא צנתור באמצעות בלון. גם לטיפול זה יש סיכוי לנזקים קשים כמו התקף לב, אירוע מוחי, ואפילו מוות.

מדוע להשתמש אם כן בטיפולים שמסכנים אפילו 1% מהחולים? אין לשכוח שטיפול חודרני הינו הלם לגוף ויכול להשאיר אותו במצב יותר חמור מאשר קדם לניתוח. ד"ר פורמן מציין שהטיפולים עצמם גורמים נזקים בלתי הפיכים לכלי הדם. התוצאה היא שחולי לב חיים בפחד למרות התרופות והטיפולים ה"מתקדמים". הם חיים בתחושה של נכות קבועה עקב איסורים לבצע מאמצים ולו הקלים ביותר. ההתמקדות היומית בלקיחת כמות גדולה של תרופות מהווה מעמסה נפשית קשה לחולה ולבני משפחתו. עם הזמן התרופות מדרדרות את מצב הבריאות בכלל, ההיפך הגמור ממה שהיה מצופה שיעשו. היכן כאן פעולת הריפוי?

הטיפול בחולי כלי דם ולב באמצעות ההיגיינה הטבעית

למעשה הטיפול הטבעי על ידי היגיינה טבעית שואף להוריד את ריכוז הכולסטרול וריכוז החומרים האחרים בדם באופן טבעי על ידי הגוף עצמו כך שהדבר יבטא שינוי אמיתי בחילוף החומרים הכללי בדם והפחתה ברמת הטוקסמיה הכללית. כיום ידועה בעולם רק גישה אחת המסוגלת לחולל שינוי קיצוני במצב הסתימות בכלי הדם והיא גישת "ההיגיינה הטבעית". קיימות גישות ביניים המפעילות שינויים תזונתיים מסוימים ושיטות להפחתת לחצים והתוצאות שהן משיגות אינן משביעות רצון.

לכתבות נוספות על מחלות לב וכלי דם ועוד:
צפייה בטלוויזה = לחץ דם גבוה אצל ילדים
חוויתם התקף לב ושרדתם? אכלו שוקולד
מחלות לב וכלי דם: הכירו את גורמי הסיכון
עלילות מחלת היפרכולסטרולמיה משפחתית
רגע לפני אירוע מוחי: סימנים שחשוב להכיר

קלרה, אישה בת 70, הגיעה אלי לאחר שלושה אירועים מוחיים ששיתקו חלקים בגופה. היא לא יכלה ללכת ונישאה על הידיים של בנה וגיסתה. ברקע שלה היו סתימות עורקים, התקפי לב חוזרים, הגבלה קשה ביכולת ההליכה והנשימה, צינתור שלא שיפר את מצבה, התערבות על ידי בלון שלא עזר לה לפתיחת הסתימה של עורק הצוואר, יתר לחץ דם, סוכרת מבוגרים, אוסטיאופורוזיס, ניתוח קטרקט. היו לה - הגבלה בדיבור, בתנועות. המטופלת קיבלה תרופות בכמות גדולה: גלוקומין, טריטייס, נורוואסק, נורמלול , אספירין, פאמוטידין, אוויסטה, איזוטרד, סימוביל.

ההמלצה של הרופאים הייתה לנתח מיד את עורק הצוואר הסתום כאשר הזהירו אותה שבמצבה יש סיכוי גם שלא תתעורר מהניתוח. האישה העדיפה לא לעשות את הניתוח והגיעה אלי לקליניקה. תוך שבועיים מתחילת הטיפול חל שיפור גדול במצבה, תוך חודש כבר יכלה ללכת בכוחות עצמה מחוץ לבית. לאחר כחודשיים דיווחה על הליכה של חמישה ק"מ, כשעה ביום. יתר לחץ הדם והסוכרת נעלמו ותוך שלושה חודשים לא לקחה יותר שום תרופה כיוון שתמונת הדם שלה השתפרה באופן דראמטי. לא רק זה אלא שהיא חזרה לחיים. רמת הבריאות שלה עלתה מיום ליום והיא חזרה לתפקוד רגיל לחלוטין לבד מנזק קל בלתי הפיך שנגרם לדיבורה עקב האירוע המוחי האחרון. העוצמה של ההיגיינה הטבעית באה כאן לידי ביטוי באופן מרגש ובצורה המדהימה ביותר. תנו לגוף את ההזדמנות הנאותה והוא יעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר, טוב יותר מכל מנתח בעולם!!

מחקרים מגלים שקיימות אוכלוסיות שריכוז הכולסטרול בדמן הוא כ- 110 מ"ג% ואף פחות מזה. מחקריו של פרופ' קמפבל מאוניברסיטת קורנל הראו שבאזורים כפריים בסין רמת הכולסטרול מגיעה גם ל-70 מ"ג% (8). אולי זהו הריכוז אליו רצוי לשאוף. עם זאת מחקרים מסוימים מראים שגם ריכוז שמתחת ל- 150 מ"ג% מפחית את הקשר הסטטיסטי להיווצרותן של מחלות כלי דם ולב.

סיפורו של "נתן פריטיקין", התזונאי הנודע שחלה בהתקף לב שינה את תזונתו ועקב כך החזיר את עורקיו למצבם כפי שהיו עשרות שנים קודם לכן בצעירותו מוכיח גם הוא את היעילות של גישה תזונתית אגרסיבית בהיפוך של המצב. כאשר ניתחו את ליבו לאחר מותו, כפי שציווה, נמצאו עורקי ליבו נקיים לחלוטין מטרשת.

אין זה המקום לתת יעוץ תזונתי שאיננו מדויק ומותאם באופן אישי לאדם. יתר על כן כל תזונה ולו הטובה ביותר בעולם לא תחזיק מעמד אלא אם כן תוכן התשתית הנפשית והרגשית לקבל אותה. אי קיומה של תשתית כזו הינה הבסיס לכישלונן המוחלט של כל הדיאטות למינהן. לכן לא אחטא במסירת דיאטות על רגל אחת שלא ניתן ליישמן בפועל.

* לחלק ב' של המאמר לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר