הילד שומע באך לפני מבחנים ומוציא עשיריות

אוכל, מארקרים לא אדומים, שינה טובה, חבילת דפי פוליו, מוזיקה קלאסית, כיסא נוח והתמודדות עם לחצים – כולם גורמים שיסייעו לנער/ה הממוצעים ללמוד ולארגן את סביבת העבודה הנפשית והסביבתית שלו. חלק ראשון
| 21/04/2005 |
צפיות: 3,918
מאמר זה עוסק בסוגיה כיצד אנו יכולים לעזור לילדינו לארגן חומר לימודי ולהתכונן לבחינות בצורה יעילה. נקודת המוצא היא כי שיעורי הבית והמטלות השונות בבית הספר מותאמות ליכולתו של הילד ולגיל שלו. כך בכיתה א' הילד יקבל שיעורים עם דגשים שונים מילד בכיתה ח'. תפקיד ההורה הוא ללוות את הילד במסע הזה של הלמידה ולא ללמוד בשבילו.

לכל ילד יש סגנון למידה בהתאם לאישיותו. ניתן לתאר את סגנון הלמידה על פני רצף, כשבצד האחד יש ילדים הקוראים כל קטע מספר פעמים עד שהם מרגישים שהם מבינים את הנלמד ובקצה השני את הילדים שמסתפקים בהאזנה למורה בכיתה, מוותרים על הכנת שיעורי בית והתכוננות לבחינה.

ההבדל בין שני סגנונות הלמידה לא תמיד יתבטא בציונים וייתכן כי שני הטיפוסים הללו יגיעו להישגים זהים, כיוון שסגנון הלמידה אינו מעיד על התוצאות או על רמת האינטליגנציה. אולם הבעייתיות תחל בגילאי העשרה.

התלמיד שלא רכש הרגלי למידה מסודרים יגיע לחטיבת הביניים או לתיכון ויתקשה לסמוך רק על הזיכרון שלו, לארגן באופן יעיל את החומר וללמוד באופן עצמאי בבית זאת משום שכמות החומר למבחן עולה, לתלמיד אין ב"ארגז הכלים" שהוא נושא עימו את היכולת להתמודד עם כמויות אלו של חומר ואז הפער בין השקדן לאחר הולך וגדל.

ישנן מספר דרכים שבאמצעותן ניתן לסייע ללמידה. הראשונה היא ארגון יעיל של הסביבה החיצונית.

סביבת הלמידה משפיעה באופן ישיר על יכולת הלמידה והריכוז. קשה להתרכז וללמוד בסביבה עמוסה בגירויים, חפצים על השולחן, תמונות, מוזיקה, בגדים על המיטה וכדומה. הסיבה לכך טמונה במבנה המוח שלנו הנוטה לחפש גירויים. נטייה זו אינה נשלטת, היא כמו מגנט - העין קולטת ונמשכת לגירויים שונים, אנו לא יכולים להחליט להתעלם מהם. לכן, ראשית מומלץ "לנקות" את סביבת הלימוד מגירויים, לפנות את שולחן הכתיבה, לכבות את הטלוויזיה והמערכת, למרות טענותיהם של תלמידים כי המוזיקה עוזרת להם להתרכז, מראים מחקרים נוירולוגים כי כאשר הקשב מופנה למוזיקה אין יכולת קליטת חומר ולהיפך, כשהמוח עסוק בלמידה - אין לקלוט השיר.

המעבר בין התמקדות בשיר/וידיאו-קליפ לחומר הלימוד כה מהיר, שאנו לא מודעים לעובדה זו, אך באותם מחקרים הוכח כי זמן הלימוד בקרב אותה קבוצה שהאזינה למוזיקה התארך וכי הנערים שנמנו בקבוצה זו התלוננו על כאבי ראש ועל עייפות רבה יותר מאשר הלומדים בקרב הקבוצה השנייה שלמדו ללא "ליווי" מוזיקלי.

הדבר דומה למצב בו אנו צופים בטלוויזיה בזמן שיחת טלפון ולא יכולים באמת להתרכז בשתי הפעולות יחדיו. ובכל זאת, אם ילד מתעקש ללמוד עם מוזיקה מומלץ להנמיך את המוזיקה או לשים מוזיקה מונוטונית, שקטה, קלאסית ולא מוזיקה רועשת עם מקצבים משתנים.

ארגון סביבת הלימודים צריך להביא את הנער/ה למצב הבא, פחות או יותר: ישיבה על כיסא נוח מול שולחן נקי ועל השולחן חבילת דפי פוליו עבה (יותר נעים לכתוב על ערימה של דפים חלקים מאשר על דף אחד). עם עט או עיפרון נוחים לכתיבה , מחק, טיפקס ועטים מדגישים (מרקרים).

מחקרים רבים נערכו בנוגע לפעילות המוח בזמן למידה. המחקרים מראים כי האונה הימנית של המוח אחראית על צורות וצבעים ואילו האונה השמאלית אחראית על קריאה, כתיבה, מספרים ואותיות. כדי "לגייס" את האונה הימנית ללמידה מומלץ להשתמש במדגישים צבעוניים. כמו כן לא מומלץ לכתוב ולסכם את החומר עם עט אדום המעייף את המוח פי אחד וחצי יותר מצבעים רגילים בעת הקריאה.

ארגון יעיל של סביבה פנימית.

הסביבה הפנימית, כמו הסביבה החיצונית, משפיעה אף היא על היכולת להתרכז וללמוד. ילד עייף, רעב או עצבני יהיה פחות מרוכז כמובן. לכן, מומלץ לעצור את הלמידה אם רעבים וללכת לאכול. אין זה בזבוז זמן (לא לאכול בזמן שלומדים, אכילה תוך כדי למידה גם גורמת להשמנת יתר וגם הילד אינו מרוכז לא בלמידה ולא באכילה). אם עייפים מומלץ לנוח, להיכנס למיטה, לכבות את האור למשך חצי שעה לשיפור הריכוז וגם כאן אין מדובר בבזבוז זמן. אם עצבנים או מתוחים עדיף לסגור את העניינים או לנסות לפתור את הקושי ו"לשים" אותו בצד.

לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

רוצים לדעת עוד על בני נוער? לאתר של ענת זפרני לחצו כאן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

אולי יעניין אותך גם

היפנוזה רפואית: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול
| 16/05/2018 |
צפיות: 471
היפנוזה רפואית היא לא עוד שיטת בידור אלא זו שיטה טיפולית אשר מסייעת לפתור בעיות שונות כמו חרדות, גמילה מעישון וכאבים כרוניים
קרא עוד
חרדה בהריון: גורמים ודרכי התמודדות
מאת מערכת BeOK
| 10/05/2018 |
צפיות: 321
הריון מביא עמו שינויים רבים, חלקם טובים אבל חלקם יכולים להעלות דאגות וחששות ואף לגרום לחרדה. חרדה בהריון היא תופעה נפוצה ויש דרכים רבות להתמודד איתה
קרא עוד
טיפול פסיכולוגי לילד – סיפור המעשה
| 07/05/2018 |
צפיות: 255
הורים רבים חוששים לקחת את הילד שלהם לטיפול פסיכולוגי ולעתים הילדים עצמם מביעים התנגדות ממניעים שונים. טובי פלד, פסיכולוג מומחה, מתאר מקרה של התהליך הטיפולי של ילד אחד ועל התוצאות שמדברות בעד עצמן
קרא עוד
נוירופידבק – רפואה מותאמת אישית לדיכאון ולחרדה
| 22/04/2018 |
צפיות: 773
נטילת תרופות אינה חייבת להיות הדרך היחידה לטיפול בדיכאון ובחרדה. נוירופידבק היא שיטת טיפול המבוססת על איתור תבניות המוח ושליטה בהן וכך אפשר להקל על תסמיני הבעיה ולשפר את מצבו הנפשי של המטופל
קרא עוד
כיצד לעזור לחבר שאיבד אדם קרוב?
מאת מערכת BeOK
| 18/04/2018 |
צפיות: 479
אנשים רבים לא יודעים כיצד לעזור לחבר שאיבד אדם קרוב. בעזרת שמירה על כמה כללים פשוטים אפשר לתת לחבר את מה שהוא צריך בזמנים קשים אלה
קרא עוד
נוירופידבק לטיפול בהפרעת קשב וריכוז
| 01/04/2018 |
צפיות: 404
נוירופידבק היא שיטה טיפולית לא תרופתית לבעיות קשב וריכוז. בשיטה זו מאמנים את האותות החשמליים במוח לפעול כשורה ולהפחית את המאפיינים של ההפרעה
קרא עוד
פסיכולוגיה חיובית: עקרונות לחיים מלאי משמעות ולשלמות עצמית
מאת מערכת BeOK
| 22/03/2018 |
צפיות: 404
ענף הפסיכולוגיה אינו מתמקד רק בהתמודדות עם הגורמים השליליים בחיים ופסיכולוגיה חיובית היא אסכולה אשר שמה דגש על חיובי שיש באדם כדי להגיע לאושר מרבי
קרא עוד
הפרעת קשב וריכוז: עד כמה חיוני להכיר את הפרופיל הרגשי של הילד?
| 19/03/2018 |
צפיות: 323
הפרעת קשב וריכוז היא אינה בעיה ביולוגית בלבד והטיפול בה כרוך גם בהבנה פסיכולוגית של צורכי הילד
קרא עוד
האם חייבים לבצע מבחנים ממוחשבים לצורך אבחון הפרעת קשב?
| 26/02/2018 |
צפיות: 356
מבחנים ממוחשבים לאבחון בעיות קשר וריכוז אינם בגדר חובה, אך הם מהווים אמצעי עזר לאבחון הפרעת קשב, כאמצעי תומך החלטה באבחון הכולל שאלונים, מבחנים ממוחשבים, התרשמות קלינית בהתבסס על מפגש הם ההורים והילד או המבוגר
קרא עוד
רווחה וחינוך – טובת הכלל או אינטרסים אישיים?
| 25/02/2018 |
צפיות: 183
טובי פלד, פסיכולוג קליני ופסיכולוג חינוכי, מתאר את ההליך שעוברות משפחות רבות תחת ידם של שירותי הרווחה ויוצא נגד התנהלות הממסד
קרא עוד