הילד שומע באך לפני מבחנים ומוציא עשיריות

מאמר זה עוסק בסוגיה כיצד אנו יכולים לעזור לילדינו לארגן חומר לימודי ולהתכונן לבחינות בצורה יעילה. נקודת המוצא היא כי שיעורי הבית והמטלות השונות בבית הספר מותאמות ליכולתו של הילד ולגיל שלו. כך בכיתה א' הילד יקבל שיעורים עם דגשים שונים מילד בכיתה ח'. תפקיד ההורה הוא ללוות את הילד במסע הזה של הלמידה ולא ללמוד בשבילו.

לכל ילד יש סגנון למידה בהתאם לאישיותו. ניתן לתאר את סגנון הלמידה על פני רצף, כשבצד האחד יש ילדים הקוראים כל קטע מספר פעמים עד שהם מרגישים שהם מבינים את הנלמד ובקצה השני את הילדים שמסתפקים בהאזנה למורה בכיתה, מוותרים על הכנת שיעורי בית והתכוננות לבחינה.

ההבדל בין שני סגנונות הלמידה לא תמיד יתבטא בציונים וייתכן כי שני הטיפוסים הללו יגיעו להישגים זהים, כיוון שסגנון הלמידה אינו מעיד על התוצאות או על רמת האינטליגנציה. אולם הבעייתיות תחל בגילאי העשרה.

התלמיד שלא רכש הרגלי למידה מסודרים יגיע לחטיבת הביניים או לתיכון ויתקשה לסמוך רק על הזיכרון שלו, לארגן באופן יעיל את החומר וללמוד באופן עצמאי בבית זאת משום שכמות החומר למבחן עולה, לתלמיד אין ב"ארגז הכלים" שהוא נושא עימו את היכולת להתמודד עם כמויות אלו של חומר ואז הפער בין השקדן לאחר הולך וגדל.

ישנן מספר דרכים שבאמצעותן ניתן לסייע ללמידה. הראשונה היא ארגון יעיל של הסביבה החיצונית.

סביבת הלמידה משפיעה באופן ישיר על יכולת הלמידה והריכוז. קשה להתרכז וללמוד בסביבה עמוסה בגירויים, חפצים על השולחן, תמונות, מוזיקה, בגדים על המיטה וכדומה. הסיבה לכך טמונה במבנה המוח שלנו הנוטה לחפש גירויים. נטייה זו אינה נשלטת, היא כמו מגנט - העין קולטת ונמשכת לגירויים שונים, אנו לא יכולים להחליט להתעלם מהם. לכן, ראשית מומלץ "לנקות" את סביבת הלימוד מגירויים, לפנות את שולחן הכתיבה, לכבות את הטלוויזיה והמערכת, למרות טענותיהם של תלמידים כי המוזיקה עוזרת להם להתרכז, מראים מחקרים נוירולוגים כי כאשר הקשב מופנה למוזיקה אין יכולת קליטת חומר ולהיפך, כשהמוח עסוק בלמידה - אין לקלוט השיר.

המעבר בין התמקדות בשיר/וידיאו-קליפ לחומר הלימוד כה מהיר, שאנו לא מודעים לעובדה זו, אך באותם מחקרים הוכח כי זמן הלימוד בקרב אותה קבוצה שהאזינה למוזיקה התארך וכי הנערים שנמנו בקבוצה זו התלוננו על כאבי ראש ועל עייפות רבה יותר מאשר הלומדים בקרב הקבוצה השנייה שלמדו ללא "ליווי" מוזיקלי.

הדבר דומה למצב בו אנו צופים בטלוויזיה בזמן שיחת טלפון ולא יכולים באמת להתרכז בשתי הפעולות יחדיו. ובכל זאת, אם ילד מתעקש ללמוד עם מוזיקה מומלץ להנמיך את המוזיקה או לשים מוזיקה מונוטונית, שקטה, קלאסית ולא מוזיקה רועשת עם מקצבים משתנים.

ארגון סביבת הלימודים צריך להביא את הנער/ה למצב הבא, פחות או יותר: ישיבה על כיסא נוח מול שולחן נקי ועל השולחן חבילת דפי פוליו עבה (יותר נעים לכתוב על ערימה של דפים חלקים מאשר על דף אחד). עם עט או עיפרון נוחים לכתיבה , מחק, טיפקס ועטים מדגישים (מרקרים).

מחקרים רבים נערכו בנוגע לפעילות המוח בזמן למידה. המחקרים מראים כי האונה הימנית של המוח אחראית על צורות וצבעים ואילו האונה השמאלית אחראית על קריאה, כתיבה, מספרים ואותיות. כדי "לגייס" את האונה הימנית ללמידה מומלץ להשתמש במדגישים צבעוניים. כמו כן לא מומלץ לכתוב ולסכם את החומר עם עט אדום המעייף את המוח פי אחד וחצי יותר מצבעים רגילים בעת הקריאה.

ארגון יעיל של סביבה פנימית.

הסביבה הפנימית, כמו הסביבה החיצונית, משפיעה אף היא על היכולת להתרכז וללמוד. ילד עייף, רעב או עצבני יהיה פחות מרוכז כמובן. לכן, מומלץ לעצור את הלמידה אם רעבים וללכת לאכול. אין זה בזבוז זמן (לא לאכול בזמן שלומדים, אכילה תוך כדי למידה גם גורמת להשמנת יתר וגם הילד אינו מרוכז לא בלמידה ולא באכילה). אם עייפים מומלץ לנוח, להיכנס למיטה, לכבות את האור למשך חצי שעה לשיפור הריכוז וגם כאן אין מדובר בבזבוז זמן. אם עצבנים או מתוחים עדיף לסגור את העניינים או לנסות לפתור את הקושי ו"לשים" אותו בצד.

לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

רוצים לדעת עוד על בני נוער? לאתר של ענת זפרני לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר