מעביד, כך תימנע מתביעת הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית, לצערנו הרב, אינו מוכר לכלל המעבידים במדינת ישראל. רבים מהם אינם מודעים להוראותיו החד משמעיות בנוגע להתנהגות העלולה להתפרש כמקרה הטרדה מינית והם נאלצים לא פעם להתמודד עם תביעות משפטיות בנושא שבנדון. במבט לאחור, נראה כי עיון מעמיק בחוק ו/או קבלת ייעוץ משפטי מבעוד מועד, היו יכולים למנוע התדיינויות משפטיות מיותרות והימנעות מפגיעה במוניטין האישי של האדם ושל העסק.

לפיכך, בשורות הבאות נדון בקצרה בחוק למניעת הטרדה מינית ובהוראותיו. בנוסף, ניתן לציבור המעבידים עצות שימושיות ביותר אשר שוויין לא יסולא בפז, לצורך הימנעות מהתדיינות משפטית כאמור.

מה קובע החוק למניעת הטרדה מינית?

במרץ 1998 התקבל בכנסת חוק המגדיר בין היתר מהי הטרדה מינית. החוק, אשר נכנס לתוקפו בשנת 1998, מתמודד בפעם הראשונה באופן ישיר עם נושא הטרדה מינית ככלל והטרדה מינית במקום העבודה בפרט. מטרתו של המחוקק היא לאסור הטרדה מינית על מנת להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים. לצורך יישומו של החוק, החליט המחוקק להטיל על כתפיו של המעביד אחריות כבדה (הן אזרחית והן פלילית) בדמות של איסורים והוראות שונות.

למידע נוסף על הטרדה מינית, חוק ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פגיעה מינית, תקיפה מינית, הטרדה מינית
פורום ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי
פורום זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה
פורום אלימות במשפחה
פורום רשלנות רפואית

על פי החוק, אין די ב"מרות" בין העובד לבין המעביד, אלא יש להוכיח את ניצול המרות מצד המעביד, זאת אף אם העובד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני או בהתייחסויות מבזות או משפילות, המופנות אליו ביחס למינו או למיניותו.

מעבידים רבים אינם יודעים כי החוק קובע, באותיות קידוש לבנה, כי הטרדה מינית והתנכלות הן לא רק עוולות אזרחיות, אלא גם עבירות פליליות אשר לצידן קבוע עונש מאסר. דהיינו, הטרדה מינית הינה עבירה פלילית אשר תטופל דרך הגשת תלונה במשטרה וביצוע חקירה פלילית, כמו גם עוולה אזרחית, אשר מכוח העילות הקבועות בחוק ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד מקום העבודה או המטריד. בנוסף, במקביל להליך האזרחי והפלילי עשוי להתנהל גם הליך משמעתי, אשר תחילתו בהגשת תלונה במקום העבודה לממונה מטעמו.

כיצד יכול המעביד להימנע מתביעת הטרדה מינית?

החוק קובע דרכים לאכיפתו ולמניעת הטרדה מינית במקומות עבודה על ידי הטלת חובות על המעבידים. על פי החוק, מעסיק חייב לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו.

1. קביעת תקנון. מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה, בו יפורטו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן. לכן, יש לדאוג לקביעת תקנון כאמור ולפרסמו בין עובדיו.

2. מנגנון לבירור תלונות. על המעביד לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה ולבירור התלונה. דהיינו, על המעביד לייצר מנגנון פנים ארגוני, שבו ממונה אדם כאחראי לנושא שהינו מתאים לתפקיד או קיבל הכשרה מתאימה לבירור מקרים של הטרדה מינית.

3. אחראי טיפול בתלונות הטרדה מינית.

על המעביד למנות אחראי לריכוז, תחקור וטיפול בתלונות תוך מתן עדיפות לאישה. במידה ויש צורך, ישנה חובה למנות יותר מאחראי אחד כדי לאפשר גישה נוחה לאחראי/ת, בהתחשב במספר מקומות העבודה ובפיזורם הגיאוגרפי.

4. טיפול יעיל ומניעת התנכלויות. על המעביד לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות.

5. פעולות הסברה. על המעביד לקיים פעולות הסברה והדרכה בנושא הטרדה מינית בעבודה, בפרקי זמן סבירים.

6. נוהל לטיפול בתלונות הטרדה מינית.

על המעביד לדאוג שיהיה מוגדר נוהל ברור וידוע לטיפול במקרים של הטרדה מינית וכן שיהיה תקנון זמין לכלל באי הארגון (עובדים, אורחים, לקוחות וספקים).

7. שמירה על סודיות המתלונן/ת. על הארגון לשמור על סודיות המקרים ולעשות כל שביכולתו על מנת לשמור על פרטיות המתלונן/נת ולמנוע את חזרתם.

8. הטרדה מינית - גם בעקיפין.

חשוב לזכור כי הטרדה מינית יכולה להתבטא באופנים שונים ואף בדיבורים בלבד - לעיתים הם בעלי אופי של חיזור, לעיתים הם נושאים אופי של רמזים, בקשות או הצעות על רקע מיני ו/או באופן בלתי מילולי על ידי נעיצת עיניים באיברי גוף אינטימיים של האישה, קריצה, סימון תנועה ביד וכדומה ו/או בהבטחות על רקע מיני המתבטאות בניסיונות להשגת טובות הנאה מיניות באמצעות הבטחה לתמורה חומרית כלשהי (כגון העלאת שכר לעובדת, חופשה, רכב ועוד) או עידוד מוראלי (כגון "יהיה בסדר"). לכן, יש לחדד את הוראות החוק בעניין באופן מפורש.

למאמרים נוספים בנושא הטרדה מינית:
נשים שחוו הטרדה מינית בעבודה מתפטרות
90% מבני הנוער חוו פגיעה מינית
הטרדה מינית: מה עובר על ילדיכם בגן?
הטרדה מינית: גם בעת עיסויים וטיפולי מגע
20% מהתלמידים סבלו מהטרדה מינית לאחרונה

9. איסור התנכלות כלפי המתלונן/ת. זכור! החוק אוסר "התנכלות" כלפי המוטרדת. העונש בגין עבירה זו הינו עד שלוש שנות מאסר. כמו כן, התנכלות תהווה עוולה אזרחית ואף בגינה ניתן לפסוק פיצוי של עד סך 50,000 ₪. במידה והמטריד אף מתנכל, עונשו יהא עד ארבע שנות מאסר. התנכלות הינה פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה המינית או בתלונה או בתביעה שהוגשה על הטרדה מינית, שמטרתה לפגוע במוטרדת, כיוון שסירבה או התנגדה להתנהגות המטרידה או כי התלוננה על המטריד, או כי הגישה תביעה, או מכל סיבה אחרת הקשורה בהטרדה המינית.

10. תקופת התיישנות. בדוק האם חלפה תקופת ההתיישנות - תקופת ההתיישנות לתביעה אזרחית בעילות מכוח החוק היא שלוש שנים מיום היווצרות העילה, כלומר נפגע יוכל להגיש תביעתו עד שלוש שנים מהמועד האחרון בו הוטרד. לאחר מכן לא יחויב המעביד בחבות כלפי המתלוננת (מהבחינה האזרחית).

כמו כן, מומלץ למעביד לבצע ראיון עבודה מקיף לכל מועמד/מועמדת לעבודה ובמעמד זה על המעביד לשאול שאלות מכוונות וללמוד על כל עובד שלו ולנסות "לקלוט" את אופיו, התנהגותו ואופן עבודתו. בנוסף, מעסיק יכול להתייעץ עם מעבידים לשעבר של אותו עובד/ת, לבקש מכתבי המלצה וכדומה.

* לאתר משרד עורכי הדין "דורון-טיקוצקי-עמיר-מזרחי" - לחצו כאן.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר