ביופידבק כטיפול נגד מעי רגיז

מעי רגיז (IBS) מהווה בעיה הנפוצה בקרב 10%-15% אחוז מכלל האוכלוסיה. מעי רגיז שכיח יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, הוא מופיע לרוב בעשור השלישי והרביעי של החיים ומהווה את התלונה השכיחה ביותר בתחום מערכת העיכול (גסטרו). למעשה, תסמונת המעי הרגיז הינה שורה של תופעות לא נעימות - שלשולים, עצירות, כאבי בטן ותחושות לא נעימות באזור רצפת האגן - היכולות להתקיים ביחד או כל אחת מהן לחוד. תופעות אלו עלולות לגרום לסבל רב ולשבש את אורח חייו התקין של הסובל מהן.

המחקרים הרפואיים בתחום תסמונת המעי הרגיז רבים. בחודש יולי 2009 התפרסם בכתבי עת מדעיים שונים מקבץ מעניין של מחקרים חדשים בתחום, כאשר באחד מהם, שהקיף 1,966 בני אדם שסבלו מתסמונת המעי הרגיז, דווח כי קיימת הגבלה תפקודית בממוצע ב-20% מימות השנה. כמו כן, קרוב ל-13% מהסובלים מהתסמונת הפסיקו כלל לעבוד, 24% מהמתלוננים לא השתמשו בתרופה כלשהיא ו-55% תפשו את מצב הבריאות שלהם כחמור.

לשאלות על תסמונת המעי הרגיז, ביופידבק ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום גסטרואנרטולוגיה, מחלות דרכי העיכול
פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים
פורום כאב
פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית

הפניה לרופא מומחה בתחום הגסטרו כרוכה, ברוב המקרים, בשורה ארוכה של בדיקות גופניות, חלקן פולשניות הכרוכות באי נעימות. בדיקות אלו חיוניות כדי לשלול קיום מחלה אחרת ובעיקר כדי לשלול קיום גידולים ממאירים. לאחר שאובחנה תסמונת המעי הרגיז, ניתן להירגע: תסמונת המעי הרגיז אינה מסוכנת, אולם כאמור גורמת לסבל רב, כמו חששות להתרחק מהבית בגלל הצורך להימצא בסמיכות לשירותים.

מהם המאפיינים של תסמונת המעי הרגיז?

המינוח העברי "מעי רגיז" משקף היטב את הבעיה. מדובר ברגישות של מערכת העיכול ובמקביל הכינוי מעי רגיז מתאר תופעה דומה - מערכת העיכול מגיבה בהתרגזות הן ללחצים אובייקטיביים בחיי היום-יום והן ללחצים סובייקטיביים הקשורים למבנה אישיותו ואופי התמודדותו של המתלונן עם מצבי לחץ ודחק (stress).

כיום כבר ידוע כי הסובלים מהבעיה מתאפיינים על ידי רגישות יתר למחושים גופניים, מדובר במעין תהליך "הגברה" ותשומת לב יתרה לתחושות המתרחשות בגוף, כשבמקביל מתרחש תהליך של מתן פרוש פסימי לתחושות שאדם פחות רגיש כלל לא מודע להן. במחקר משנת 1982 נמצא כי 54% מאנשים בריאים שלא פנו לעזרה רפואית מרגישים תופעות דומות מאד לאלה שמרגישים אנשים שאובחנו על ידי רופאים כסובלים מהתסמונת.

תסמונת המעי הרגיז משתייכת לקבוצת התסמונות התפקודיות (פונקציונאליות) הסומאטיות (גופניות), דהיינו אוסף של תלונות (סימפטומים) הבאים לידי ביטוי בתפקוד , ללא עדויות לבעיה רפואית- אורגנית (לדוגמה - מיגרנות, תסמונת העייפות הכרונית וכו'). ידוע כיום שלתסמונת המעי הרגיז אין גורם אחד האחראי על היווצרותה, אלא גורמים אחדים שהשילוב ביניהם יוצר את הבעיה.

את הגורמים העיקריים ניתן לחלק לגורמים פיזיולוגיים (למשל דלקות במערכת העיכול), גורמים גנטיים (למשל רגישות מולדת של מערכת העצבים האוטונומית, דהיינו אותו חלק של מערכת העצבים האחראי על פעולות שאינן מכוונות באופן מודע) וגורמים פסיכולוגיים (אופן התמודדותו של הפרט עם מצבי לחץ וחרדה, מבנה אישיותו של האדם וכו').

תסמונת המעי הרגיז - בעיה כרונית או לא?

התשובה לשאלה מורכבת מכיוון שאין גורם אחד ברור להיווצרותה של תסמונת המעי הרגיז. גם הטיפול מסובך יותר וחייב להתייחס למכלול הגורמים שלא תמיד ניתנים לזיהוי ודאי. אם אכן מדובר בבעיה כרונית, אזי הטיפול התרופתי חייב להינתן בזהירות וגם במינונים הנכונים על מנת למנוע התרגלות או התמכרות של הגוף לתרופה ובעקבות כך הפסקה בהשפעתה. כך למשל, יש להימנע משימוש ממושך במשלשלים וידוע גם כי תפריט מועשרת בסיבים לאורך זמן עלולה לגרום להתנפחות מזיקה. גם תרופות לשיכוך כאבים אין לקחת באופן קבוע.

בעיות פסיכולוגיות, תסמונת המעי הרגיז ומה שביניהן

במחקר מקיף שהתפרסם בכתב עת מדעי ביולי 2009 נמצא אישור מחודש לנתון שכבר מזמן מקובל על כל אנשי המקצוע - גורמים פסיכולוגיים והקשר ההדוק שלהם לתסמונת המעי הרגיז. המחקר הצביע על כך שאנשים שאובחנו כסובלים מתסמונת המעי הרגיז, סובלים בדרך כלל גם מאחת או יותר מהמצוקות הפסיכולוגיות הבאות: סומטיזציה, הפרעה כפייתית-קומפולסיבית, רגישות יתר בתחום הבין אישי, דיכאון, חרדה, תוקפנות, פוביות, מחשבות רדיפה וכו'. במיוחד בלט הקשר בין תסמונת המעי הרגיז לבין סומטיזציה, דהיינו רגישות יתר לכאבים ומחושים שונים ללא סיבה אורגנית-רפואית ידועה.

לא מעט מחקרים עסקו בשאלת ה"מה קדם למה", המצוקה הפסיכולוגית לתסמונת או להפך. מחקרים שונים הוכיחו כי המצוקה הפסיכולוגית קודמת להופעת התסמונת ובמחקרים אחדים אף הוכח כי מצוקה פסיכולוגית, בעיקר סומטיזציה, יכולה לנבא הופעה של הפרעה תפקודית סומאטית.

כמו כן הקשר בין מצבי לחץ ודחק (stress) לבין התסמונת כבר התקבל בקרב הרופאים כעובדה שאינה עלייה עוררין, לאחר ש-51% מהסובלים מהתסמונת ציינו כי מצבי לחץ מעצימים את התסמינים. מאידך, חשוב ביותר להדגיש כי בשום מקרה לא מדובר על הגדרת הסובלים מהתסמונת כאוכלוסיה הסובלת מתחלואה פסיכיאטרית.
<@ --- IMG_2 --- @>

כיצד מטפלת הרפואה הקונבנציונאלית בתסמונת המעי הרגיז?

למרות שהקשר בין גורמים פסיכולוגיים לבין הופעת התסמונת כבר מזמן אינו מוטל בספק, בקרב הרופאים המתמחים בטיפול בתסמונת קיימת נטייה להמליץ בעיקר על טיפולים תרופתיים שונים, כולל תכשירים מתחום הרפואה המשלימה כגון הומאופתיה. התחום הפסיכולוגי לא תמיד זוכה להתייחסות מספקת, לא מעט בגלל סיבות אובייקטיביות (לרופאים הכשרה בתחום הביו-פיזיולוגי ולא תמיד הכשרה מספקת בתחום הפסיכולוגי, לכן מטבע הדברים הם רואים את הייעוד שלהם בריפוי מחלות באמצעים שהוכשרו אליהם).

הספרות המקצועית בתחום הטיפול בתסמונת המעי הרגיז ענפה מאד. אין עדיין הסכמה מלאה על שיטת הטיפול המועדפת, אך לדעת רוב המחקרים טיפול פסיכולוגי (התנהגותי, קוגניטיבי או מסוג אחר) כטיפול יחיד או במקביל לטיפול תרופתי או דיאטה, מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה מהתסמונת. מחקרים אחדים מצביעים על כך שהטיפול הפסיכולוגי יעיל במיוחד במקרים של תלונות על שלשולים וכאבים, מכיוון שמספק למטופלים כלים להבין את הקשר בין מצבי לחץ וחרדה לבין פעילות מערכת העיכול.

למאמרים בנושא תסמונת המעי הרגיז, ביופידבק ועוד:
תסמונת המעי הרגיז - מהאבחון עד לטיפול
תסמונת המעי הרגיז - אז מה אם הוא רגיש?
וידאו: כאבי שרירים? ביופידבק יעזור
הכל על "תסמונת המעי הרגיז"
לקחתם את ילדכם כבר לטיפול ביופידבק?

ביופידבק כטיפול נגד תסמונת המעי הרגיז

אחד האמצעים שמפעילים במסגרת הטיפול הפסיכולוגי ושהוכיח את עצמו כיעיל בטיפול בתסמונת המעי הרגיז הינו ביופידבק (משוב ביולוגי). מדובר בשיטת טיפול ידידותית מאד מתחום הפסיכו-פיזיולוגיה הנעזרת במחשבים כדי לשקף למטופלים ביטויים גופניים של מצבים נפשיים באופן רציף בזמן אמת.

שיטת הטיפול על ידי ביופידבק מבוססת על הנחת הקשר ההדוק הקיים בין הגוף והנפש. עוד לפני 10 שנים בוצע במכון לביופידבק במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר מחקר שבדק את יעילות שיטת ביופידבק נגד תסמונת המעי הרגיז ומאז טופלו במכון מאות אנשים נוספים שאובחנו על ידי הרופאים המומחים בתחום כסובלים מתסמונת המעי הרגיז, כאשר הניסיון המצטבר הראה כי חשוב לשלב את הטיפול בביופידבק בטיפול פסיכולוגי.

יש לציין כי הצלחה בטיפול דורשת התמדה, מכיוון שלא בכל המקרים ניתן להשיג "מחיקה" של הבעיה בעקבות טיפולים ספורים. התהליך הטיפולי, שכאמור משלב ביופידבק וטיפול פסיכולוגי-שיחתי, מיועד להיות טיפול קצר מועד - עד 20 פגישות - ומתבצע על ידי פסיכולוגים מומחים בכירים באמצעות מכשור שפותח באופן מיוחד לטיפול נגד תסמונת המעי הרגיז.

בנוסף להקניית שליטה על מצבי לחץ ודחק באמצעות ביופידבק, מטרת הטיפול גם להשיג תובנות ומודעות בנושא הקשר בין הנפש לבין תפקוד מערכת העיכול. המחקרים מצביעים על כך שתהליך טיפולי משולב בין ביופידבק וטיפול פסיכולוגי נשאר יעיל לאורך זמן וברוב המקרים נמנעת הישנות של התסמונת גם שנים רבות לאחר סיום הטיפול.

* לכניסה לאתר של בית החולים שיבא לחצו כאן.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר