מה קורה לורד?
אדם נחשף לאירוע טראומטי במידה והתקיימו שני אספקטים:
1. האדם חווה או היה עד לאירוע/ים שכלל/ו איום על החיים, או שלמות הגוף שלו, או אחרים.
2. תגובת האדם כללה פחד מסיבי, חוסר אונים או אימה בזמן האירוע או לאחריו.
למידע נוסף על טראומה, פסיכולוגיה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום דיכאון חרדה
פורום חרדה מהריון, חרדה בהריון
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית
פורום פסיכיאטריה
מעבר לצורך של ורד להתמודד עם הפגיעה הגופנית שעברה, היא נאלצת להתמודד עם חרדה חדשה, אותה לא הכירה עד כה: ממקומות פתוחים, מדמויות חשודות או מעצם נסיעה באוטובוס. בנוסף קיימת חדירה חוזרת ונשנית של העבר לחיי היומיום, בצורת זיכרונות בלתי נעימים ומעוררי חרדה, פלאשבקים וסיוטי לילה, אשר מלווים בדרך כלל בקשיי נשימה, לחץ בחזה, דופק מהיר, זיעה קרה ורעד.
כיצד ניתן לסייע לאנשים הסובלים מטראומה כדוגמת ורד?
ראשית, יש לטפל בעוררות היתר בגוף (קשיי נשימה, רעד, זיכרונות פולשניים וכדומה), באמצעות קשב- גופני. למשל, בלחץ בחזה, האדם יילמד לכווץ ולשחרר האזור, בשילוב נשימות ייחודיות, אשר יפחיתו את עוצמת הסימפטומים הפיזיולוגים ויביאו להחזרת השליטה הגופנית ורגיעה. כמו כן, יש לבצע טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לשינוי הדפוסים ועיוותי החשיבה. למשל, יש ללמוד כיצד לזהות ולמנוע זיכרונות פולשניים. דוגמא לעיוותי חשיבה במצב חרדה היא למשל משפטים כגון, "אם אצא החוצה אמות"; דוגמא לעיוותי חשיבה במצב דיכאון היא למשל משפטים כגון, "אינני יעיל עוד למשפחתי".
בזמן טראומה, כמו אצל ורד, כאשר החושים מדווחים על חוויה נוראית, מתקשה החלק המילולי (המוח השמאלי) לבצע עיבוד מסודר ומאורגן של החוויה למילים. החוויה נשארת במצב לא מעובד ואינה מקודדת באופן רגיל לזיכרון (ונשארת במוח הימיני). במצב זה, הזמן הכרונולוגי מתקדם, אך האדם תקוע ללא הפסקה, בזמן האירוע הטראומטי (ורד נמנעת מלצאת מהבית בכלל ומלעלות לאוטובוסים בפרט, למרות שהאירוע שבו נפגעה היה לפני שנים רבות).
לכן, יש להשתמש בגישה ייחודית של דימיון, אשר מתחברת עם החלק הלא מודע (המוח הימיני), לשם עיבוד מודע של האירוע הטראומטי (יצירת החיבור אל המוח השמאלי). רק לאחר עבודה זו ניתן לעבד החוויות באופן ישיר, מאחר ועיבוד מוקדם מידי, ייצור הצפה ורגרסיה.
כאמור, הטיפול היעיל ביותר במצבים של חרדה, דיכאון ופוסט-טראומה הינו הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי בשילוב עבודה גופנית ודימיון. העבודה הקוגניטיבית- התנהגותית (החלק השמאלי של המוח) מתמקדת בעיוותי החשיבה ומניעה את האדם ליצור התנהגות חלופית, אשר תשפיע על המציאות הפנימית. למשל, בעקבות עיוות חשיבה: "אינני מסוגל לצאת החוצה"- האדם נשאר בבית. יש לבצע חקירת העיוות (מה יקרה אם תצא החוצה? האם כל תקופת הדיכאון/חרדה לא יצאת החוצה? האם קרה שהחשש ממה שיקרה כשהיית בחוץ לא התרחש?), שתוביל לשינוי בחשיבה.
מאמרים נוספים בנושא חרדה, טראומה ועוד:
כיצד מתמודדים עם חרדה אצל ילדים?
הפרעות חרדה, מחלות לב - זה הולך ביחד
חרדה? מתח? פחדים? יש ארומתרפיה
חרדה חברתית, חשיבות הזיהוי המוקדם
תרופות נגד חרדה - שאלות ותשובות
דוגמאות לשינויים בחשיבה בחרדה ובטראומה הן למשל: "נתקלתי בקושי בעבר כשהייתי בחוץ, אך רוב הזמן בטוח בחוץ"; דוגמאות בדיכאון: "קשה לי להיות בחוץ, אך אני יכול להתמודד לזמן מסוים" (זאת, לעומת "אינני מסוגל לצאת החוצה"). השינוי בחשיבה יוביל כאמור, ליצירת התנהגות חלופית (היציאה החוצה), אשר תוביל לתחושת מסוגלות, הצלחה והתמודדות.
אנשים, כדוגמת ורד הסובלים מטראומה, אינם מבינים את העובר עליהם. הם מתארים תחושות פיזיולוגיות ורגשות, אשר מופיעים באופן עוצמתי ומשתלטים על תפקודם. על כן, במקביל לעבודה הקוגניטיבית- התנהגותית, מטפלים בנוסף באמצעות קשב גופני ודימיון ומתמקדים באופן משמעותי בחלק הלא מודע (הצד הימיני של המוח), על מנת להשיג שליטה והתמודדות יעילה עם התחושות פיזיולוגיות של הטראומה, החרדה והדיכאון.
כל אדם מתמודד בדרך ספציפית אותה "למד" במשך השנים, אשר לעיתים אינה יעילה עבורו, בייחוד במצבי משבר, אובדן, דיכאון, חרדה ולחץ. "המודל המשולב" מאתר את דפוס הפעולה הדומיננטי ומסייע באמצעות כלים ברורים להרחיב את יכולותיו הפנימיים, על מנת להתמודד ולצמוח מתוך הקושי.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)


.png)



