למרות שמדובר בתגובה כלל עולמית, חרדה עלולה להיות שונה אצל כל אדם ואדם. חשוב לציין שפחד הינו תחושה מאוד נפוצה בקרב בעלי חיים (פחד מתוקף). כולנו זוכרים את המראה של ציפורים שנכנסות לאי שקט ומתחילות לעוף בבהלה מפני צייד או נחש שמתקרבים אליהן. לכן הפחד הוא חלק ממנגנוני ההישרדות של החיות ומשמש גם אותנו, בני האדם, כחלק ממנגנוני ההישרדות שלנו.
חרדה היא בעלת שני רכיבים מרכזיים:
1.
מודעות לתחושות הפיזיולוגיות (למשל דפיקות לב, יובש בפה, הזעה).2.
מודעות לעובדה שהאדם עצבני, מתוח ולחוץ.למידע נוסף על חרדה, פסיכולוגיה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום דיכאון חרדה
פורום חרדה מהריון, חרדה בהריון
פורום חרדות, טראומות, פחדים
פורום פסיכולוגיה, תמיכה נפשית
פורום פסיכיאטריה
לא תמיד האדם מודע לשני המרכיבים גם יחד. מטופלים מסוימים יכולים להדגיש את הצד הפיזיולוגי בעוד אחרים יסבלו בעיקר מהרכיב השני, זאת על פי מבנה האישיות וההגנות של כל אדם ואדם. חרדה יכולה להיות מלווה גם בקשיי ריכוז, יכולת ירודה ללמוד, תפקוד ירוד ובמקרים קיצוניים אף במצבים קשים כגון פחד קשה ממוות או משיגעון (תחושת התפרקות), בלבול, תחושת מציאות שונה, בוחן מציאות פגום.
חרדה נורמאלית וחרדה פתולוגית
מרבית בני האדם יכולים לחוות חרדה זמנית וחולפת במצבי לחץ חריגים. תחושת חרדה משמשת, כאמור, כ"מנגנון אזעקה" המאותת ומתריע על סכנות פנימיות וחיצוניות. כאשר מנגנון זה נפגם, חלה הצפה בשרשרת של אזעקות שווא ואז מתפתחת הפרעת החרדה. מספר קריטריונים עוזרים להבחין האם הפחד או החרדה הנם ברמה סבירה. הדוגמאות שנביא מצביעות על חרדה ברמה שהיא מעבר לרמה סבירה: הזמן שמוקדש לחרדה ולפחד. למשל, אדם שסובל מפחד קהל הפסיק לישון ולאכול שבוע לפני הופעתו בהרצאה.
1. עוצמת הפחד והחרדה. למשל, במהלך התקף החרדה החולה חושב שבעוד רגע הוא הולך למות, לכן הוא רץ לחדר מיון בבית החולים.
2. ההישנות של חוויית הפחד או החרדה, שוב ושוב, כל פעם מחדש. למשל, אדם שיש לו פוביה מנחשים חווה התקף חרדה לפני כל פעם שהוא יוצא לטיול בחיק הטבע.
דוגמאות לחרדה נורמאלית הינן תינוק שנפרד מהוריו, ילד ביומו הראשון בבית הספר, מתבגר בפגישה הראשונה שלו עם בחורה, מבוגרים החושבים על המוות שלהם או על ההזדקנות שלהם, או חוויה של התמודדות עם מחלה קשה. חרדה שכיחה בתקופות של גדילה, שינוי ומול התנסויות לא מוכרות.
כאמור, חרדה הנה תופעה נפוצה למדי והיא תסמין שכיח בהפרעות נפשיות רבות, שלא שייכות כולן לקבוצת הפרעות החרדה. יש להבדיל בין החרדה כסימפטום, המצויה בכל הטווח הרחב של ההפרעות הנפשיות (כגון: סכיזופרניה, דיכאון, היפוכונדרייה, הפרעות אישיות, ועוד) לבין חרדה כתסמונת כללית של הפרעת חרדה. בהפרעות חרדה, החרדה עלולה להופיע בצורה חריפה כהתקפי חרדה (פאניקה, התקף אימה), בצורה כרונית כמתח מתמשך וצפייה לאסון מתקרב (הפרעת חרדה מפושטת), או בצורה מעורבת של שני הצורות הנ"ל עם התקפי חרדה חריפים וחרדה מסוימת גם בין ההתקפים (הפרעת חרדה כוללת).

שכיחות הפרעות חרדה
שכיחות הפרעות חרדה משתנה בין המחקרים השונים. על-פי מחקרים עדכניים, אחד מכל חמישה אנשים יפתח במהלך חייו הפרעת חרדה כלשהי. שכיחות זו מציבה את הפרעות החרדה בראש טבלת ההפרעות הנפשיות מבחינת השכיחות. בארה"ב, רק ההפרעות הקשורות לחומרים ממכרים (כולל אלכוהול, סמים, קפה, ניקוטין) שכיחות יותר מחרדה. בישראל הפרעות חרדה הינן ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר מבחינה סטטיסטית.
השכיחות של הפרעות חרדה גדולה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים. נשים עם חרדה פונות יותר לבקש עזרה מאשר גברים עם חרדה (מסיבות פסיכולוגיות ותרבותיות). גיל התחלת ההפרעות הוא בשלושת העשורים הראשונים של החיים. אולם, גם האוכלוסייה המבוגרת והקשישה מצויה בסיכון לפתח הפרעות חרדה.
סוגי הפרעות חרדה:
הפרעת אימה
הפרעה זו מאופיינת בהתקפים של חרדה הנמשכים שניות עד דקות, בעוצמה עזה וכוללים חשש למות או להשתגע ותסמינים גופניים כגון יובש בפה, דפיקות לב, סחרחורת, הזעה, קוצר נשימה, וכדומה. בדרך כלל אין סיבה חיצונית לחרדה בזמן ההתקף (למשל, התסמינים לא הופיעו לאחר שאם גילתה שבנה משתמש בסמים). להפרעה זו אופייניים חשש מהתקף נוסף ופחד מלצאת למקומות הומים (שוק, קולנוע, גשר, קניון) שם עלולים לקבל התקף נוסף, וכביכול לא יהיה מי שיושיט עזרה. כאשר אדם הסובל מהפרעת אימה מגיע למצב בו הוא חושש מיציאה למקומות ציבוריים והומים, הוא סובל גם מאגורפוביה. הפרעת אגור ופוביה מתבטאת בהימנעות מיציאה למקומות ציבוריים, או משהייה במקומות מהם קשה להיחלץ ולקבל עזרה במקרה של התרחשות התקף אימה.
הפרעת חרדה כללית "מפושטת"
הפרעה זו מאופיינת בחרדה ודאגה מתמדת בקשר לבעיות שקשורות למשפחה, עבודה, בריאות, ועוד, שמופיעות רוב הזמן, ומלוות בתסמינים גופניים כגון מתח, חולשה, קשיי ריכוז, עצבנות והפרעות בשינה.
פוביה ממוקדת
חשש מוגזם ולא הגיוני מגורם חיצוני כמו טיסות, הימצאות בגבהים, זריקות או שהייה בחברה, שבו האדם מודע לכך שהפחד מוגזם, אך אינו מצליח להתגבר עליו. כל חשיפה לגורם המאיים גורמת לחרדה גבוהה, ועל כן האדם נמנע ממנו. דוגמאות קלאסיות הן פחד מחרקים או ממחטים.
<@ --- IMG_2 --- @>
הפרעת חרדה חברתית
לאנשים רבים פעילויות חברתיות גורמות לתחושות שהן יותר מעצבנות פשוטה. ישנם אנשים שנכנסים למצב חרדה כה קשה בגלל האפשרות שיהיו נבוכים בציבור, עד שחיי היום-יום שלהם נפגעים מכך. אנשים אלה סובלים מפוביה חברתית ועבור חלקם הימנעות ממצבים מסוימים הופכת להיות המטרה העיקרית של חייהם. סימנים ותסמינים של הפרעת חרדה חברתית כוללים פחד קיצוני ממצב בו אתה צריך לפגוש אנשים חדשים או מזה שאחרים עשויים לשפוט אותך.
המצבים החברתיים המפחידים גורמים לחרדה קשה או להימנעות מהם. מצב חברתי שמעורר חרדה גורם לתסמינים גופניים כמו הסמקה, הזעה, רעד, שרירים נוקשים, קול רועד, יובש בפה או דפיקות לב. לכן, התסמין הבסיסי של חרדה חברתית הוא חרדה קשה בנוכחות אנשים אחרים.
חרדה והריון
הריון מסמן התחדשות. קסמו של הפלא המאפשר התפתחות חיים קטנים וחדשים ברחמה של האישה ההרה משרה בדרך כלל רגשות חיוביים אצל האישה, משפחתה והסביבה הרחבה יותר. הרגשות החיוביים המבוססים על ההתחדשות בהבאת ילד תמים. מנגד, נשים רבות חוות רגשות דאגה וחרדה. שלל הדאגות והחרדות סביב ההריון הינם סבירים כל עוד אינם גורמים להפרעה ממשית בתפקוד היום-יומי ו/או לפגיעה במצב הרוח.
המידע שנאסף ממחקרים רפואיים שנערכו עד היום מצביע על קיומן של סיבות ושינויים פיזיולוגיים במהלך ההריון שעלולים להוות הגורם להתפתחות הפרעות החרדה בנשים דווקא במהלך הריון. נמצא כי מרבית השינויים ההורמונלים וכתוצאה מכך מרבית החרדות נגרמים במהלך השלישים הראשון ואחרון להריון וכן לאחר הלידה.
מאמרים נוספים בנושא חרדה:
כיצד מתמודדים עם חרדה אצל ילדים?
הפרעות חרדה, מחלות לב - זה הולך ביחד
חרדה? מתח? פחדים? יש ארומתרפיה
חרדה חברתית, חשיבות הזיהוי המוקדם
תרופות נגד חרדה - שאלות ותשובות
מחקר ישראלי שהוצג בכנס ה"איגוד האמריקאי להפרעות חרדה" (ANXIETY DISORDERS ASSOCIATION OF AMERICA) הציג נתונים ממחקר שבוצע עם נשים שסבלו מהפרעות חרדה במהלך ההריון. מבצעי המחקר עקבו אחרי אותן נשים עד כשבע שנים מהופעתן הראשונים לטיפול ובחנו אותן גם בהריון נוסף. הפרעות החרדה מהן סבלו קבוצת הנשים שנכללה במחקר טופלו במהלך ההריון ולאחריו עם הטבה משמעותית בהרגשתן ושיעורי הצלחה גבוהים בטיפול.
עיקר הטיפול התבסס על שיטה פסיכולוגית התנהגותית- קוגניטיבית. הטיפול מתבסס על לימוד הנשים לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה על להימנע מהעיסוק הטורדני במחשבות השליליות והמציקות וזאת גם באמצעות הקניית הרגלים חדשים בריאים בחיי היום-יום. לדוגמא: פיתוח תחביבים, פעילות גופנית, שיפור הרגלי התזונה. על פי מחקר זה, לנשים אלו בהריון נוסף יש סיכון מוגבר ללקות בהפרעות חרדה (בהשוואה לנשים הרות אחרות), אך במקביל המיומנויות שרכשו לפני כן בטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי בהריון הקודם סייעו להן להתמודד ביתר קלות וביתר הצלחה עם תופעות החרדה והן סבלו הרבה פחות מאשר בהריון הקודם. זאת למרות שינויים הורמונאליים זהים.
במקרים בהן הפרעת החרדה בהריון משביתה את האישה ו/או מלווה בדיכאון קליני ניתן לשקול הוספתו של טיפול תרופתי מקבוצת התרופות נוגדות דיכאון וחרדה, זאת בנוסף ולא כתחליף לטיפול הפסיכולוגי התנהגותי- קוגניטיבי.
* סייעו בהכנת המאמר: פרופ' ליאון גרינהאוס וד"ר פנחס דנון.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר