זיהוי הפרעות אכילה ושיטות לטפל בהן

הפרעות אכילה הן מחלות פסיכיאטריות המאופיינות בהתנהגות כפייתית בכל הקשור לאוכל וגוף. על מנת לטפל היטב במקרי הפרעות אכילה, יש לדעת לזהות אותן. על המאפיינים של הפרעות אכילה וכיצד להתנהג בכל הנוגע אליהן.
 לירן רוגב
| 01/06/2009 |
צפיות: 12,717
המושג "הפרעות אכילה" הוא שם כולל לקבוצה של מחלות פסיכיאטריות הפגעות בבריאות הנפשית והפיזית של החולה, שהמאפיין העיקרי שלהן הוא התנהגות אכילה מופרעת וחשיבה טורדנית ביחס לאוכל וגוף. הפרעות אלו כוללות מס' מחלות, חלקן מוכרות יותר וחלקן פחות:

1. אנורקסיה, מחלה המאופיינת בדרך כלל בצמצום נוקשה של צריכת מזון וירידה במסת הגוף.

2. בולימיה, המאופיינת בהתנהגויות שמטרתן "לרוקן" את הגוף ממזון שנצרך (כמו הקאות, צריכת משלשלים, ספורט קיצוני וכדומה), עם או בלי בולמוסי אכילה.

3. אכילה כפייתית והפרעות אכילה אחרות שאינן נכנסות לאחת הקטגוריות הללו, אך מאופיינות בטורדנות ועיסוק בעייתי בצריכת מזון ומראה גוף.

לפרטים נוספים על הפרעות אכילה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות אכילה
פורום הפרעות אכילה - תמיכה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום פסיכולוגיית ילדים, ייעוץ להורים
פורום תזונה ודיאטה לילדים, השמנה בילדים

אם בעבר הפרעות אכילה נחשבו הפרעות נדירות, או נחלתן הבלעדית של נערות בנות מעמד סוציו-אקונומי גבוה בלבד, כיום מכירים בעובדה כי הפרעות אכילה מופיעות בטווח רחב מאד של גילים - החל מתחילת גיל ההתבגרות ועד הבגרות המאוחרת - ובטווח רחב של שכבות ומגזרים באוכלוסיה, כולל באוכלוסיה הדתית, החרדית, הערבית והבדואית, בקרב עולים חדשים ותושבים ותיקים כאחד, במרכז ובפריפריה. זו אמנם עדיין הפרעה שנשים סובלות ממנה הרבה יותר מגברים, אבל היא מופיעה גם אצל לא מעט גברים, שלא פעם נרתעים מטיפול בגלל הסטיגמה ה"נשית" של המחלה.

בשלבים הראשונים של הפרעות אכילה קיימת לא פעם התנהגות של הסתרה והכחשה, דבר המקשה מאד על קבלת עזרה וטיפול. הסובלות מהמחלה נוטות להיות אמביוולנטיות - מצד אחד משתוקקות וזקוקות לעזרה ולתמיכה, ומצד שני נשאבות לדפוסים מזיקים תוך הדיפה של הסביבה שמנסה לעזור. לכן, יש חשיבות רבה לזיהוי מספר סימני אזהרה שיכולים להעיד על קיומן של הפרעות אכילה.

מאפיינים בולטים של הפרעות אכילה. הרשימה הבאה כוללת מספר רב של מאפיינים העלולים להעיד על קיומן של הפרעות אכילה. עם זאת, גם אם רק חלק ממאפיינים אלה קיימים, רצוי שלא לקפוץ למסקנות פזיזות ולערוך בירור מעמיק יותר במידת הצורך:

1. עיסוק כפייתי באוכל או במשקל. כולל ספירה מוגזמת של קלוריות, מדידות תכופות של המשקל, תכנון קפדני של צריכת המזון וכו'. ההבדל בין דיאטה לבין הפרעת אכילה נעוץ במידת הגמישות - כשמדובר בהפרעת אכילה, קשה בהרבה להפגין סלחנות כלפי חריגות והתגמשות בתפריט, בהשוואה לדיאטה רגילה.

2. סירוב למזונות מסוימים. הסובלות מבעיית הפרעות אכילה מסרבות, לעיתים קרובות, לאכול סוגים מסוימים של מזונות ומגבילות את עצמן לקטגוריות מסוימות (כמו אי אכילת בשר, אי אכילת פחמימות וכו').

3. הערות על הגוף. הערות רבות על כך ש"מרגיש/ה שמנ/ה" למרות שברור לכל כי מדובר במקרה של אובדן משקל.

4. עצירות וכאבי בטן. תלונות על עצירויות, כאבי בטן, רגישות מוגברת לקור, תשישות וחוסר אנרגיה.

5. הכחשה. מאפיין זה כולל הכחשה תכופה ולא טבעית של תחושת רעב.

6. הכנת אוכל לאחרים מבלי לאכול.

7. פגיעה בדימוי הגוף ובדימוי העצמי הכללי.

8. שליטה ונוקשות. צורך מוגבר בשליטה, חשיבה נוקשה וביטוי רגשי מצומצם.

9. בולמוסים. עדויות לאכילה בולמוסית, כגון היעלמות של כמויות גדולות של אוכל בפרקי זמן קצרים.

10. ביקורים תכופים בשירותים. עדויות לדפוסי ריקון, כגון ביקורים תכופים בשירותים במהלך או לאחר האכילה, סימנים או ריח של הקאה, מציאת אריזות של כדורים משלשלים וכדומה.

11. ניקיון אובססיבי של הפה. שימוש מוגזם במי פה, מסטיקים, סוכריות מנטה וכדומה, העלולים להסתיר ריח רע של קיא מהפה.

12. שתייה מוגזמת של מים.

13. בגדים במידות גדולות. לבישת בגדים גדולים ורפויים על מנת להסתיר את הרזון.

14. פעילות גופנית מופרזת. ההבדל בין שגרת ספורט בריאה לבין התנהלות כפייתית אנורקטית קשורה ליכולת להתגמש, לוותר, לדחות או לקצר את הפעילות הגופנית בלי לחוש מצוקה.

15. הפרעות במחזור הווסת. קשור בדרך כלל לאיבוד מהיר של אחוזי שומן בגוף.

16. חיוורון, תשישות והפרעות בריכוז שלא היו בעבר.

17. התחמקות מאכילה בפרהסיה. ריבוי של תירוצים בסגנון של "אכלתי אצל חברה" וכו'.

18. הסתגרות והימנעות מפעילות חברתית.

חשיבות הטיפול המקצועי נגד הפרעות אכילה. כאשר קיימות הפרעות אכילה, חשוב מאד לקבל טיפול מקצועי ומסודר משום שבעיות אלו בדרך כלל לא נעלמות מעצמן ואף נוטות להחמיר בהיעדר טיפול. חשוב להבין כי הפרעות אכילה אינן "מניירה" או התנהגות רצונית יותר מכל מחלה אחרת, ולמרות שהן עלולות לעורר תסכול רב, החולות והחולים בהן זקוקים לתמיכה וליווי על מנת להתגבר על הבעיה.

ההתנהלות הבעייתית מבטאת בדרך כלל קשיים רגשיים ומצוקות שלא נפתרו בדרכים אחרות, חוויות של פגימות, בלבול זהות, קשיים התפתחותיים ולפעמים גם חוויות טראומתיות. הקושי להתמודד עם כל אלו מוביל לא פעם לאשליה שדרך השליטה בגוף או במשקל ניתן יהיה לייצר חוויה של שליטה, מוגנות וכוח. בפועל, הפרעות אכילה מובילות לנוקשות, סבל פיזי ונפשי, ריחוק חברתי וירידה תפקודית, אך לאשליה ההרסנית נותרת השפעה רבה על הסובלים מהמחלה והיא לוכדת אותם לאורך זמן.

למאמרים נוספים בנושא הפרעות אכילה ועוד:
הפרעות אכילה: שיקום באמצעות עבודה
תת משקל: זה לא יעלם אם נתעלם
הפרעות אכילה: הגיהנום הוא הזולת
הפרעות אכילה: הורים, זה בידיכם
הפרעות אכילה: להיות רזה בכל מחיר

על מנת להשתחרר מהמלכודת הזו יש צורך להתמודד עם הבעיה בסביבה מקצועית בטוחה. הטיפול המומלץ במקרי הפרעות אכילה הוא טיפול המשלב פסיכותרפיה, טיפול ומעקב תזונתי, טיפול ומעקב רפואי/פסיכיאטרי, לעיתים גם טיפול משפחתי ואף ליווי בחונכות במידת הצורך. מטרות טיפולים כאלו הם קודם כל תיקון המצב התזונתי והפחתת סימפטומים, אך גם למידה של זיהוי וביטוי צרכים, רצונות ורגשות, יצירת גבולות והגבלת התנהגות אימפולסיבית, חיזוק כוחות האגו וסף התסכול, לימוד טכניקות להרגעה ושליטה עצמית, שכלול מיומנות בהתמודדות עם קונפליקטים, שינוי הדימוי העצמי, גיבוש זהות אישית ומינית, גדילה וצמיחה אישית, עצמאות, וחזרה אל חיק המשפחה.

טיפול כזה אינו פשוט, ומטבע הדברים גם אינו קצר. הוא דורש נכונות ומחויבות - לא רק מצד המטופלים והמטופלות, אלא גם - ולפעמים בעיקר - מצד גורמי תמיכה כגון הורים ובני זוג. האמביוולנטיות של הסובלים מבעיית הפרעות אכילה מתבטאת לא פעם גם ביחס לטיפול, בייחוד כשהרצון להשתחרר מהבעיה מתערער נוכח האיום שבעליה במשקל או בויתור על דפוסים מוכרים (ומזיקים). משום כך, יש חשיבות רבה לתמיכה של הסביבה ולמסרים המביעים אמון בתהליך הטיפולי.

היכן ניתן למצוא טיפול מקצועי להפרעות אכילה? כיום ניתן לקבל טיפול נגד הפרעות אכילה דרך כל קופות החולים, או במספר מכונים פרטיים. במקרים קיצוניים יותר של הידרדרות קיימות מספר מסגרות אשפוז ייעודיות (המחלקות להפרעת אכילה בבי"ח שיבא, בשניידר, בהדסה עין כרם, בזיו, ובעוד מקומות ספורים) המסייעות למטופלות להתחזק בתנאי אשפוז, אם כי לרוב התערבויות אלו נועדות לשפר ולייצב את המצב באופן מיידי, אך יש צורך בהמשך טיפול גם לאחר השחרור.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם לירן רוגב
פסיכולוג קליני מומחה. מטפל באנשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, אספרגר, הפרעות מצב רוח, משברים תפקודיים וקשיי ויסות. מנהל שותף בקבוצת "גישות" , מטפל במרכז הטיפולי "בית אחד" ובקליניקה פרטיצץ

יועצים בתחום

  •  טובי פלד
    טובי פלד
    פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים. ... קרא עוד