הורים, תירגעו - זו רק אוושה בלב

הורים המקבלים את הבשורה שאצל ילדם נשמעה אוושה בלב, תופשים את אותה אוושה בלב כמכה הגורמת לחרדה עמוקה. למעשה, ברוב המקרים אוושה בלב כלל לא מעידה על מום, וגם אם כן - ניתן לטפל בו בהצלחה.
ד``ר אברהם מתתיהו
| 24/05/2009 |
צפיות: 48,694
דירוג: 4.6 מתוך 31 הצבעות
התקבלו 31 דירוגים בציון ממוצע 4.6 מתוך 5
במקרים רבים בהם הורים מקבלים בשורה כי אצל ילדם הקט נשמעה אוושה בלב, נוצרת חרדה גדולה אצל אותם הורים. הבשורה ניתנת, בדרך כלל, בבדיקות שגרתיות בטיפת חלב, בית הספר או בזמן בדיקה אצל רופא בזמן מחלה חריפה כמו שפעת, דלקת גרון וכו'. לא תהיה טעות לומר כי במרבית המקרים החרדה מיותרת לחלוטין.

כאשר מאזינים ללב על ידי סטטוסקופ, באופן נורמאלי שומעים שני קולות שהם הסגירה והפתיחה של ארבעת מסתמי הלב. הקול הראשון נובע מסגירת שני המסתמים שבין הפרוזדורים לחדרי הלב (המסתם המיטרלי משמאל והטריקוספידלי מימין) מיד לפני התכווצות החדרים. הקול השני נובע מסגירת שני המסתמים של העורקים הגדולים בתום ההתכווצות של החדרים (המסתם האאורטלי של אבי העורקים והמסתם הפולמונלי של עורק הריאה).

בין הקולות הללו ישנה זרימה בתוך המשאבה הגדולה, הלוא היא הלב. החדר הימני מזרים את הדם לריאות לצורך קבלת חמצן והחדר השמאלי מזרים את הדם העשיר בחמצן, שחזר מהריאות, לאבי העורקים ולכל הגוף. ברוב המקרים בלב התקין - לא שומעים את הזרימה הזאת. כאשר הזרימה נשמעת זוהי אוושה בלב או רשרוש בלב. ישנם מקרים רבים בהם שומעים אוושה בלב אצל אנשים עם לב נורמאלי, בריא ותקין. הדבר דומה לברז שעושה רעשים אך פועל כהלכה ומוציא מים נקיים.

יש לכם שאלות על אוושה בלב, מום בלב ועוד? היכנסו לפורומים:
פורום קרדיולוגיה ילדים
פורום קרדיולוגיה - רפואת לב
פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב
פורום שיקום לב
פורום ניתוחי לב, השתלות לב, ניתוח מעקפים, התקף לב

אוושה בלב אצל ילדים. שכיח במיוחד לשמוע אוושה בלב אצל ילדים, משום שבית החזה שלהם דק יותר והלב קרוב יותר לבית החזה ולכן אצל כ-50% אחוז מהילדים בעלי לב תקין ניתן לשמוע אוושה בלב. זאת למרות שהשכיחות של מומי לב מולדים היא ב-1% בלבד מהלידות (כלומר, רק אחד מתוך מאה ילדים), מכאן ברור שקיום אוושה בלב אינו אומר בהכרח שקיים מום בלב. יש לציין כי השכיחות לשמיעת אוושה בלב עולה במצבים בהם הלב עובד מהר יותר כמו בזמן חום, אנמיה או התרגשות, משום שבמצבים אלה זרימת הדם חזקה יותר.

ניתן לשמוע אוושה בלב גם ב-20%-30% מהמבוגרים, כאשר ההבדל בשכיחות לעומת ילדים הוא, ככל הנראה, בגלל בית החזה הגדול יותר במבוגר והמרחק הגדול יותר של הסטטוסקופ מהלב. אוושה הנשמעת בלב תקין נקראת אוושה תפקודית או אוושה פונקציונלית. אוושה תפקודית יכולה להופיע כבר אצל תינוק או בגיל מאוחר יותר, להשתנות עם הגיל ואף להיעלם.

שש דרגות לאוושה בלב. בלב יכולה להופיע בזמן סיסטולה (זמן התכווצות החדרים והזרמת הדם לעורקים הגדולים) או בדיאסטולה (בזמן הרפיית החדרים וכאשר הם מתמלאים בדם לצורך ההתכווצות הבאה ). בעולם הרפואה מחולקות עוצמת האוושות לשש דרגות, ונהוג לציין את מיקומה בחזה כאשר היא נשמעת בשיא עוצמתה.

אוושות בלב "תמימות" הן ברובן סיסטליות וחלשות, בדרגות 1-2 ואוזן מקצועית ומיומנת תבדיל, במרבית המקרים, בין אוושה בלב תמימה, דהיינו ללא מום בלב, לבין אוושה בלב הנובעת ממום מולד.

אוושה בלב ומומים בלב. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי יש גם מומים בלב הגורמים לאוושה: בילדים, בדרך כלל, מומי לב מולדים כמו הצרות או דליפה של אחד המסתמים או פגמים במחיצות של הלב ובמבוגרים - בנוסף למומי לב מולדים - גם מחלות לב נרכשות שיגרמו לאוושה. במקרים כאלה, בהם אוושה בלב נגרמת על ידי מומים בלב, האוושה תהיה חזקה יותר ושונה באופייה ולרוב הקרדיולוג יוכל להבדיל בינה לבין אוושה התמימה.

מה קורה כשרופא הילדים שומע אוושה בלב? כאשר רופא שומע אוושה בלב אצל ילד, הוא יבדוק האם לילד יש בעיות נוספות כמו ירידה בחמצון בדם (כחלון), עלפון, כאבי חזה, קוצר נשימה, התעייפות במאמץ, דפיקות לב מהירות וכו'. אם לילד אין כל תלונות והאוושה נשמעת תפקודית, יסתפק רופא הילדים במעקב במרפאת הילדים. לעיתים כאשר רופא הילדים אינו בטוח, יבחר להפנות הילד גם לבדיקה לקרדיולוג ילדים (מבוגר עם אוושה יופנה לקרדיולוג מבוגרים).

הקרדיולוג ישמע את הסיפור, יבדוק את הילד, יאזין ללבו על ידי סטטוסקופ ויעשה גם בדיקת א.ק.ג (המוסיפה נתונים לגבי תקינות הלב ופעילותו החשמלית). בחלק מהמקרים ייעשה גם צילום חזה. בעבר כך היתה מסתכמת הבדיקה ובהרבה מקרים זה אכן מספיק. כיום ישנם אמצעים מדויקים יותר לאבחון הלב ואכן לעיתים קרובות ישלים הקרדיולוג בדיקת אקו-לב.

מהי בדיקת אקו-לב? בדיקת אקו-לב, שהיא אחת החשובות להערכה של הלב, אינה כואבת או פולשנית, אין בה קרינה וקל מאד לעשותה ליד מיטת החולה (יש היום גם מכשירים ניידים שנראים כמו מחשב נייד שניתן להביאם בקלות לבדיקת חולים קשים שקשה לניידם). היא מבוססת על שליחת גלי קול אל אזור הלב וקליטת הגלים החוזרים במתמר, שמתורגמים לתמונה על המסך.

בעזרת אקו-לב ניתן לראות את מבנה הלב ותפקודו בזמן אמת, בשילוב עם דופלר (טכניקה שמאפשרת לבדוק את זרימת הדם) ודופלר צבע (אשר מדגים את הזרימה של הדם בצבע בתוך חללי הלב). כמו כן, ניתן לבדוק את תפקוד המסתמים של הלב, לזהות הצרויות או דליפות שלהם, לראות מעברים דרך המחיצות (פגמים שונים), לבדוק את גודל הלב ותפקודו ולאבחן מומים מבניים בלב כולל המורכבים ביותר.

בחלק מן המקרים ישנו צורך בבדיקות נוספות כגון CT (טופוגרפיה ממוחשבת), MRI (בדיקת הדמיית הלב וכלי הדם שנעשית בשדה מגנטי חזק וללא קרינה) ואף צנתור לב, בו מוחדרות צינוריות דקיקות ללב דרך וריד ועורק למדידות לחצים והזרקת חומר ניגוד לאיבחון בעיות שונות בלב.

אם בתום הבדיקות הרפואיות השונות לא נמצאה בעיה כלשהיא ,אותה אוושה בלב מוגדרת כאוושה תמימה או תפקודית (כאמור, כזו שאינה נובעת ממום בלב). במקרה זה אין צורך בכל טיפול או הגבלות מבחינת הלב, ואף אין צורך במעקב קרדיולוגי סדיר.

מאמרים נוספים בנושא אוושה בלב, מום בלב ועוד:
מום בלב? שימו מטריה
אבחון מומי לב אצל תינוקות
טיפולים במומי לב מולדים
כך חברות תרופות משפיעות על רופאים
"התקף לב? אה, אני אבדוק את זה עוד מעט"

לעומת זאת, אם נמצאה במסגרת הבדיקה בעיה כלשהיא בלב שהיא הגורמת לאוושה (או אז, כמובן, אין מדובר באוושה תמימה), יחליט הקרדיולוג - לפי סוג מום הלב וחומרתו - האם יש צורך במעקב בלבד, בירור נוסף, טיפול כלשהוא כמו תרופות, צנתור לב או ניתוח לב.

אוושה בלב - לא סוף העולם. חשוב לציין כי גם כאשר מאובחן מום בלב לא מדובר בסוף העולם! רוב המומים הינם קלים ומאפשרים חיים טובים איתם. כמו כן, חל שיפור ניכר ביכולת הרופאים לטפל במומים השונים בלב. הרבה מומים שבעבר היה צורך בניתוח כדי לתקנם ניתנים לטיפול בצנתורים טיפוליים ללא צורך בפתיחת החזה. כיום, עם שיפור היכולות לטפל בצנתור או ניתוח בגיל יותר צעיר, לא מעט מהניתוחים נעשים כבר בתינוקות בימים הראשונים לחיים.

אחד המומים המולדים השכיחים ביותר הוא פגם במחיצה שבין החדרים בלב הגורם לרוב לאוושה חזקה. פגם זה נקרא VSD - Ventricular Septal Defect, ובמקרים רבים הוא נוטה המום לקטון ואף להיסגר ספונטנית. במקרים שהפגם הוא מאוד גדול וגורם לבעיות, ניתן בדרך כלל לסגור אותו בצנתור על ידי התקן מיוחד דמוי מטרייה כפולה, או בניתוח לב עם שיעור הצלחה גבוה. לאחר הסגירה הילד חוזר בדרך כלל לתפקוד תקין.

גם פגמים במחיצה שבין הפרוזדורים - ASD-Atrial Septal Defect - נוטים להיסגר באופן ספונטני בשנים הראשונות לחיים, ואם לא, ניתן בדרך כלל לסגור אותם בצנתור ללא ניתוח. מעטים מהמומים המבניים הם מסובכים יותר ומצריכים מספר ניתוחים. ישנם מומים שאינם מאפשרים תיקון מלא, אך גם לאלה ניתן לעזור על ידי טיפולים וניתוחים פליאטיוויים, כלומר טיפולים המשפרים מצב ומאריכים חיים למרות שאינם מביאים לתיקון מלא. בסך הכל, צריך לזכור שהטיפול במומי לב מולדים הוא בדרך כלל מוצלח ואופטימי ומשתפר משנה לשנה.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר אברהם מתתיהו