על הפרעות גניקולוגיות, סרטן השד

התקופה שלפני גיל המעבר. תסמונת טרום וסתית. שכיחה ביותר החל מהעשור השלישי בחיים וניתנת לטיפול בצורה יעילה ברוב המקרים. במקרים רבים הטיפול כולל מתן הורמונים שונים אשר לא ניתן לתת לחולות סרטן השד.

אי סדירות במחזורים. גם כן שכיחה יחסית. שכיחות התופעה עולה עם הגיל ובעיקר לפני גיל המעבר. אצל חולות סרטן השד, בעיקר אצל אלו המטופלות עם טמוקסיפן, התופעה שכיחה יותר עקב ההשפעה הישירה של התרופה על השחלות ועל מערכת ההורמונים של הרבייה.

כתוצאה מכך, מופיעים בשכיחות גבוהה ציסטות תפקודיות בשחלות, היוצרות רמות גבוהות של הורמון האסטרוגן. לכן, נשים אלו צריכות להיות במעקב גינקולוגי הכולל בדיקה חוזרת של רמות ההורמונים ובדיקה על-קולית נרתיקית.

במידה ומופיעות ציסטות בשחלות ורמות גבוהות של אסטרוגן, ניתן להוסיף זריקות המשתקות באופן זמני את השחלות. כל התופעות הללו יעלמו.

עוד על רפואת נשים, בפורומים שלנו:
פורום בעיות סרטן השד
פורום ניתוחים גניקולוגיים
פורום פוריות פריון הפריה חוץ גופית
פורום בעיות פוריות - תמיכה
פורום גינקולוגיה
פורום פונדקאות

אצל חלק מהנשים, הטיפול הראשוני לסרטן השד כולל שילוב של טמוקסיפן וזריקות לדיכוי השחלות למשך כשנתיים. טיפול זה גורם להופעת תופעות של גיל המעבר.

אמצעי מניעה. קיימת הגבלה במתן גלולות לחולות סרטן השד. מאחר ונשים אלו זקוקות לאמצעי מניעה יעיל, מומלץ להשתמש בהתקן תוך רחמי.

ניתן להשתמש גם בהתקן המשחרר פרוגסטרון (מירנה) מאחר ורמת הספיגה של ההורמון לגוף היא זניחה. במקרים מסוימים ניתן לשקול ביצוע קשירת חצוצרות. אמצעי מניעה מקומיים (כמו קונדום) פחות יעילים.

הריון והנקה. ברוב המקרים לא רצוי להרות. בכל מקרה, רצוי להמתין עם ההריון לפחות כשנתיים לאחר גילוי המחלה. ההריון עצמו אינו מזיק, כנראה, למחלת השד, ומחלת השד אינה מזיקה להריון. אסור לקבל טיפול תרופתי לסרטן השד במשך ההריון או ההנקה.

טיפולי פוריות. טיפולי פריון אינם רצויים בדרך כלל, מאחר שבמשך הטיפול נוצרות רמות גבוהות מאוד של הורמון האסטרוגן, אשר עלול לגרום לגירוי תאי רקמת השד. לאחרונה תוארה אפשרות של טיפול להשראת ביוץ עם טמוכסיפן.

מניעת הרס השחלות עקב טיפול כימותרפי. הטיפול הכמוטרפי גורם במקרים רבים להרס השחלות. בחלק מהמקרים ההרס אינו הפיך. ניתן לכן, לכרות שחלה ולהקפיא אותה בתקווה להשתלתה בעתיד בחזרה.

אך, טיפול זה הוא עדיין ניסיוני. במקרים מסוימים ניתן לבצע טיפול של הפריית מבחנה לפני הטיפול הכמוטרפי. את העוברים מקפיאים ומחזירים אותם לרחם האישה כאשר מותר לה להרות. הטיפול הזמין ביותר הנו מתן זריקות לדיכוי התפקוד השחלתי למשך כל הטיפול הכמוטרפי. טיפול מניעתי זה יעיל אצל כ-50% מהנשים.

גיל המעבר. גיל המעבר אינו גיל מוגדר, אלא מצב, בו השחלות מפסיקות לייצר את הורמוני המין הנשיים, האסטרוגן והפרוגסטרון. כתוצאה מכך נפסק מחזור הוסת, האישה מפסיקה להיות פורייה ובגופה חלים שינויים ומופיעות תופעות שונות בשכיחות גבוהה.

מרבית הנשים עוברות שלב זה בסביבות גיל 50, אולם ישנן נשים אצלם תופעה זו מופיעה בגיל צעיר יותר, בעיקר אצל אלו שקיבלו טיפול כימותרפי.

גלי חם. מלווים לעיתים קרובות בהזעה והאצה של דופק הלב. כ-50%-80% מהנשים חשות בגלי חום, כלומר, תחושת חום פתאומית בפנים, בחזה ובזרועות, המלווה בהזעה, בדפיקות לב מהירות ובסומק. התקפים אלו נמשכים עד 3 דקות, אינם מסוכנים ותדירותם משתנה מאישה לאישה.

חולות סרטן השד המטופלות בטיפול אנטיהורמונלי, בדרך כלל, סובלות יותר מגלי חם. הטיפול היעיל ביותר לגלי החם הינו הטיפול ההורמונלי, הכולל את הורמון האסטרוגן והפרוגסטרון.

טיפול זה אינו מומלץ לנשים עם סרטן השד, אם כי המחקרים הראו שטיפול זה אינו גורם להחמרה של מחלת השד, ולכן ניתן לשקול טיפול זה במקרים מיוחדים.

בכל מקרה, אין לתת טיפול הורמונלי ביחד עם הטיפול האנטיהורמנלי שניתן למחלת השד. חשוב לציין, שלאור המחקרים האחרונים קיימת המלצה לטפל עם הורמונים לגיל המעבר במינון הנמוך ביותר לתקופה הקצרה ביותר.

טיפול יעיל בכמחצית המקרים הינן תרופות כמו פרוזק, סרוקסט ואפקסור, במינון נמוך. גם כלוניריט עוזר במקרים מסויימים. תרופה נוספת היא הליביאל. אך, עדיין לא הוכחה בטיחותה והשפעתה על השד. ניתן לעיתים לטפל גם עם תכשירי פרוגסטרון. אך יש להתייעץ עם האונקולוג המטפל לפני קבלת טיפול זה.

אמצעים אחרים להקטנת גלי החם מומלץ ללבוש בגדים העשויים מכותנה, ולהעדיף אותם על פני בגדים העשויים מבד סינתטי. מומלץ להפחית בצריכת שומן מהחי, סוכר ומלח, ולהגביר צריכת ירקות ופירות טריים.

כמו כן רצוי להימנע ממשקאות חמים, אלכוהול, אוכל מתובל, ולהפסיק לעשן. הוכח כי אצל נשים המתעמלות באופן קבוע תופעות הלוואי פחותות. עם זאת, מאמץ פיזי כתוצאה מהתעמלות לא סדירה, או מצבי דחק, עלולים להגביר את גלי החם.

עוד על רפואת נשים:
אמצעי מניעה - לא רק גלולות
גלולת היום שאחרי טובה ל-5 ימים
רפואת נשים - שאלות ותשובות
לקבל מחזור פעם ב-3 חודשים?
הצלחה: מדבקה לשיפור היצר הנשי

עצבנות, דכאון, נדודי שינה, כאבי ראש וחוסר ריכוז. גם בתופעות אלו ניתן לטפל ביעילות רבה עם ההורמונים החליפיים.

יובש בנרתיק, אי נוחות בעת קיום יחסי מין, דמומים בנרתיק לאחר קיום יחסי מין והפרעות במתן שתן
ניתן להשתמש בקרם מקומי בזמן יחסי המין. לעיתים ניתן לשקול טיפול מקומי עם קרם הורמונלי.

הופעת קמטים בעור הפנים. כתוצאה מירידה בגמישותה של הרקמה התת-עורית, השומן התת-עורי והקולגן בעור. הנטייה לפתח קמטים היא תורשתית.

ירידה בחשק המיני. נגרמת כתוצאה מהירידה ברמת הורמון האסטרוגן ובעיקר של הורמון הטסטסטרון. הורמונים חליפיים וליביאל עוזרים בשיפור תופעה זו. אך, הטיפול היעיל ביותר הינו מריחת קרם המכיל כמויות קטנות של טסטוסטרון בפתח איבר המין לפני קיום יחסי מין.

צניחת הרחם, שלפוחית השתן והמעי הגס לתוך הנרתיק. ניתן לטפל בתופעה זו על ידי ביצוע תרגילים מודרכים לחיזוק רצפת האגן, על ידי החדרת טבעת מיוחדת לנרתיק, באמצעות תרופות או על ידי ניתוח.

עליה במשקל. נובעת מירידה ביעילות של עיכול המזון ושריפת הקלוריות ובו זמנית, ירידה בפעילות הגופנית. דיאטה מתאימה ופעילות גופנית מודרכת עשויים לעזור בחלק מהמקרים.

אוסטאופורוזיס. עם הגיל חלה ירידה בצפיפות העצם. תופעה זו מתגברת בגיל המעבר. לכן, מחלת האוסטאופורוזיס שכיחה יותר אצל נשים מבוגרות והיא פוגעת באחת מכל ארבע נשים מעל גיל 60.

בגיל המעבר, כאשר נפסק ייצור הורמוני המין הנשיים, ובעיקר הורמון האסטרוגן, מופר שיווי המשקל בין תהליכי בניית העצם לבין תהליכי ההרס שלה. כתוצאה מכך חלה האצה בדלדול העצם, וצפיפותה וחוזקה יורדים. העצם הופכת פריכה יותר ועלולה להישבר בקלות בתגובה לחבלה קלה, ולעיתים גם ללא חבלה.

המחלה פוגעת בעמוד השדרה וגורמת לכאבי גב, לירידה בגובה ולהופעת גיבנת. בשלבים מתקדמים יותר ייתכנו שברים בחוליות, בשרש כף היד ובאגן הירכיים, שברים אלו גורמים לסבל רב, להגבלה בתפקוד ולנכות.

גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס: הפסקה מוקדמת של המחזור, מבנה גוף רזה, נטייה משפחתית, חוסר פעילות גופנית, מיעוט באכילת מוצרים עשירים בסידן (כמו מוצרי חלב), שתייה מופרזת של קפה ואלכוהול וטיפול על ידי תרופות כגון קורטיזון.

אצל חולות סרטן השד הטיפול בתרופות המונעות יצור הורמון האסטרוגן (ארימידקס ופמרה), טיפול בזריקות זלודקס לתקופות ממושכות לפני גיל המעבר וכשלון שחלתי בגיל צעיר עקב טיפול כמוטרפי גם כן מגבירים את הסיכון להופעת אוסטאופורוזיס. לעומת זאת, הטיפול בטמוכסיפן מקטין את הסיכון להופעת האוסטאופורוזיס.

את רמת בריחת הסידן מהעצמות ניתן לאבחן באמצעות בדיקת צפיפות העצם של עמוד השדרה ושל עצם הירך. רמה תקינה היא עד לערך של 1.0 -. אוסטאופורוזיס מוגדרת ברמת של 2.5 - ומעלה.

טיפול מונע עם תכשירי סידן וויטמין D תורם להקטנת התופעה. באם מאובחן אוסטאופורוזיס, יש צורך לטפל בתרופות בונות עצם (פוסלן).

במקרים מיוחדים ניתן לטפל גם עם אויסטה, מאחר והוכח שתרופה זו מקטינה בשיעור ניכר את הסיכון להופעת סרטן השד אצל נשים בריאות. במקרים מורכבים יותר יש להוועץ במומחה בכדי לקבל תרופות אחרות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר