אסטמה - יותר מסתם מחלת ילדים שכיחה

אסטמה (ברונכיטיס, בשמה האחר), היא מחלה כרונית של דרכי האוויר. המחלה מתאפיינת בתהליך דלקתי (לא תהליך זיהומי) בסמפונות. תאים דלקתיים מסתננים לדופן הסמפונות ומשחררים חומרים כימיים, הגורמים להפרשת ליחה והתכווצות הסמפונות. הצטברות הליחה בתוך הצינורות גורמת לשיעול ומעבר האוויר דרך צינור צר עם ליחה גורם לחרחורים, לצפצופים ולקוצר נשימה.

תסמינים אלה מופיעים בעיקר בעונות מעבר ולאחר זיהומים ויראליים, ומחמירים בשינה ובמאמץ. ילדים אסמטיים קטנים מאובחנים לא אחת בשגגה כסובלים מדלקת ריאות, בשל חום ושיעול. מרבית דלקות הריאה מלוות בחום, אך עם זאת ישנם מקרים בהם רוב הסימנים מעידים על דלקת ריאות (הילד משתעל וישנם ממצאים נוספים מתאימים), אך אין חום ואז קיימת סבירות גבוהה שהאבחנה שגויה. כאשר יש חום, קשה מאד להבחין בין התלקחות אסמטית לבין דלקת ריאות. במקרים אילו, כאשר ניתן טיפול מונע, נמנעת דלקת הריאות.

אבחון המחלה יעשה לאחר שהתופעות הנשימתיות יחזרו על עצמן מספר פעמים. לשם אבחון סופי של ילד הסובל מבעיות נשימה חוזרות רצוי לפנות למומחה ריאות ילדים.

מלכוד ההיגיינה

קיימת עליה מתמדת בשכיחות המחלה בשיעור של כ-50 אחוזים בכל עשור. כלומר, אם כיום כבר כ-30 אחוזים מהילדים הצעירים סובלים מאסטמה, הרי בעוד עשור יסבלו ממנה כמעט מחצית מהילדים.

אחת התיאוריות המנסה להסביר את העלייה הדרמטית הזו בשכיחות המחלה, נקראת "התיאוריה ההיגיינית", והיא מייחסת זאת לאורח החיים המערבי. על פי אותה תיאוריה, רמת ההיגיינה הגבוהה בעולם המערבי ושכיחות הטיפולים האנטיביוטיים פועלים כחרב פיפיות. כלומר, התנאים הסטריליים יחסית בעולם המערבי, מתן גורף של חיסונים, מתן מוגזם של תרופות אנטיביוטיות ושהייה ממושכת בבית, מחלישים את המערכות שנועדו להילחם בזיהומים, וגורמים להפניית תאים של המערכת האימונית, שנועדו להילחם בזיהומים, לתאים הגורמים לתגובה דלקתית-אלרגית, המאפיינת את התהליך האסמטי.

ישנן מספר קבוצות גורמים לתהליך האסמטי. הגורמים הגנטיים המביאים לתהליך האסמטי כוללים הורים ואחים הסובלים מאסטמה, מנזלת אלרגית או מאסטמה של העור (atopic dermatitis). קיימים גנים רבים המשתתפים בתהליך האסמטי ודרכי התורשה מורכבות יחסית. גורמים גנטיים אלו חוברים לאלרגיה, לוירוסים, לחשיפה לעישון ולאורח החיים המערבי המודרני וגורמים לתגובתיות יתר של הסמפונות. תגובתיות יתר זו גורמת בעת חשיפה לטריגר (גורם מעורר) לתהליך האסמטי.

גורמים המעוררים אסטמה, הינם גורמים היכולים לעורר אסטמה אצל ילדים עם תגובתיות יתר והם נחלקים למספר סוגים: גורמים ויראליים (לדוגמא, וירוס השפעת), חשיפה לאלרגנים (כמו חתולים, קרדית האבק, פריחת עצי זית ועוד), מאמץ, שינויי מזג אוויר, חשיפה לעישון ומזהמים סביבתיים, מתן תרופות (כדוגמת אספירין), בכי וצחוק.

הגורמים לאלרגיה בילד האסמטי הם בעיקר גורמים הנשאפים למערכת הנשימה והם כוללים: קרדית אבק, אבקני עצים, דשא, עובש, פטריות, מקקים ובעלי חיים כמו, חתול, סוס, כלב. אגב, אלרגיה עקב רגישות למזון היא די נדירה.

אבחנה וטיפול

האבחנה מתבססת על סימפטומים מתאימים ובדיקה גופנית. צילום חזה, בדיקות דם (אאוזינופילים,IGEׂ) ומבחני אלרגיה שתומכים באבחנה, אך אינם הכרחיים. בילדים מעל גיל חמש ניתן לבצע בדיקת תפקודי ריאה לטובת הערכת חומרת המחלה ותגובה לטיפול. ניתן לבצע בדיקה גם על ידי מאמץ או אינהלציות של חומר המגרה אסמטיים וגורם לירידה בתפקודי הריאה ומאפשר בכך לאבחן אסטמה.

בגיל הרך האבחנה של אסתמה היא בעייתית. קיימים מרכזים רפואיים אשר מבצעים אינהלציות לילדים אסמטיים, המגרות את דרכי האוויר לשיעול וצפצופים ובכך מאשרים או שוללים אבחנה.

הטיפול באסטמה בא למנוע תסמינים כרוניים ומטרידים, לעזור לשמור על תפקודי ריאות נורמליים ורמת פעילות רגילה, כולל מאמץ ופעילות גופנית אחרת. כמו כן, הטיפול נועד למנוע החרפות חוזרות של אסטמה ולהביא לצמצום הצורך בביקורים בחדרי מיון או אשפוזים.

במקביל, יש לבצע טיפול סביבתי, הכולל מניעת עישון בסביבת הילדים ומניעה או הפחתת החשיפה לאלרגנים ידועים, כמו חתולים או קרדית אבק וטיפול בשטיחים, וילונות, צעצועים פרוותיים כדומה.

טיפול תרופתי ניתן בעת התקף וכטיפול מניעתי, כאשר שני עקרונות מנחים אותו: הראשון הוא שהטיפול צריך להגיע לסמפונות. לשם כך יש להשתמש במשאפים או אינהלציה. המשאפים יעילים לפחות כמו מכשיר אינהלציה, במידה והם ניתנים בטכניקה נכונה. טכניקה נכונה כוללת שימוש במתאמים לילדים מתחת לגיל שש. העיקרון השני הוא שהטיפול במרבית המקרים צריך לכלול מרחיבי סמפונות (ונטולין ,בריקלין) ותכשירים נוגדי דלקת.

התקף, טיפול מונע והחלמה

ניתן להשתמש במשאפים מרחיבי סמפונות/אינהלציות בתדירות של אחת לשלוש שעות ולהוסיף תכשירים אנטי דלקתיים (בודיקורט, פליקסוטייד במשאפים או אינהלציה). בעת התקף משמעותי יש צורך להשתמש בסטרואידים בכדורים או בהזרקה. האחרונים ניתנים בדרך כלל לסובלים מהתקפים בתדירות גבוהה (במיוחד אם מגיעים לביקורים במיון, אשפוזים או מתן סטרואידים), לילדים הסובלים משיעול תכוף (במיוחד לילי), לילדים בעלי קושי קבוע במאמץ, דלקות ריאה חוזרות או הפרעה בתפקודי ריאה.

טיפול מניעתי מושתת על תכשירים אנטי דלקתיים: משאפי סטרואידים, כדור סינגולר ושילובי תרופות, כמו משאפי סטרואידים ומרחיבי סמפונות ארוכי טווח (סימביקורט-בודיקורט ואוקסיס, סרטייד-סרבנט ופליקסוטייד). שילובים אלה מקנים הגנה יחד עם איכות חיים מרבית. שילוב אפשרי אחר הוא משאפי סטרואידים וסינגולר.

יש לזכור כי הטיפול המונע הינו בחזקת ביטוח ולא ריפוי: יש לשלם (להמשיך לקחת טיפול מונע); על מנת להיות מבוטח. הביטוח תקף כל זמן שמשלמים (ביום שלא נוטלים טיפול אין הגנה); יש למצוא את הביטוח המקנה כיסוי נרחב במחיר מינימלי (מינון נמוך של סטרואידים, סינגולר או שילובי תרופות); גם כאשר אתה משלם ביטוח, תידרש לשלם השתתפות עצמית (בעת מחלה ויראלית תיתכן החמרה).

חלק מהילדים המאובחנים כסובלים מאסטמה יבריאו וחלקם ימשיכו להיות אסמטיים. מרבית הילדים המבריאים עושים זאת לפני גיל חמש. העניין הוא שלא ניתן לנבא מי יבריא ומי לא. הסיכוי להבראת הילד גבוה יותר בסביבה בה לא מעשנים ובהיעדר סיפור תורשתי של אסטמה או אלרגיה אצל הילד ומשפחתו.

לאתר המרכז הרפואי רמב"ם



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר