מי גאון של אמא? על ביטחון עצמי והורות

מי לא רוצה לראות את ילדיו מצליחים? לפעמים הורים מנסים יותר מדי ובמשחק העדין הזה שבו אנחנו מכוונים אותם חשוב לדעת איך לבנות אצלם את החיובי ולא לנסות לשכפל אותם כרובוטים של הצלחה
 ענת זפרני
| 29/08/2005 |
צפיות: 4,896
ביטחון עצמי כולל תחושת כוח ומסוגלות של האדם המאפשרים לו להרגיש בנוח עם עצמו בתחום ספציפי. בניגוד לדעה הרווחת, אין ביטחון עצמי כללי אלא רק ביטחון בתחומים שונים. לאדם יכול להיות ביטחון עצמי גבוה בתחומים שבהם הוא טוב ומצליח לעומת ביטחון עצמי ירוד בתחומים בהם הוא חל כישלונות.

כיום, אנו יודעים שכנראה הכל מולד, אבל הסביבה תורמת למיצוי היכולת המולדת. כלומר, רוב הסיכויים שילד להורים בעלי ביטחון עצמי יהיה אף הוא "המסמר", אך יחד עם זאת ישנם ילדים בעלי בטחון עצמי שלא ממצים אותו כי הסביבה מדכאת אותם.

הורים רבים מתייחסים לביטחון העצמי בחשיבות רבה בעיקר בשל שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא כי ילד הוא כרטיס הביקור המהלך של הוריו, וילד בעל ביטחון עצמי הוא תעודת הצטיינות להורים על כך "שעשו עבודה יפה".

הסיבה השנייה היא שילד הצלחה וביטחון עצמי נתפסים כגורמים הקשורים אחד לשני. לילד שבטוח בעצמו יש סיכויים גבוהים להיות מצליחן. לילד הססן ההורים לרוב פחות סבלנים: הם מדרבנים אותו ומאיצים בו. יש להורים רצון (הישרדותי) שהילד שלהם יצליח, וכאמור, עבור הרבה הורים הצלחה פירושה ביטחון עצמי.

הורים הם רק בני אדם וגם הם עושים שגיאות. להלן מספר דוגמאות שכיחות: העברת ביקורת. "תראה מה שעשית" ו"לא ככה".
הדבקת תוויות. "הוא נורא ביישן".... "קשה לה"...
העלבה והכללה. "למה אתה אף פעם לא.."
חוסר שיתוף. כשתגדל תבין (אם הוא כבר שאל הוא מבין, רק שאתם לא קולטים).
סיכום איסוף כישלונות בתחום מסוים. "לא הצלחת באף מבחן במתמטיקה השנה, וזה עוד על החומר הקל".
השוואות. "למה לאורית כל כך קל ולך תמיד קשה ואת לא מצליחה".

בניית תחושת המסוגלות אצל הילד

ניתן לבנות בילד תחושת מסוגלות עצמית שתעלה את הביטחון העצמי. נתחיל בכך שכולם אנושיים. כלומר, חלק מההבנה ההורית של הילד בדרך להטמעת המסוגלות העצמית מתחילה בהכרת הילד. נכון, זה הילד שלכם אבל הוא לא אתם, נסו לקחת צעד אחורה ולהתבונן בו מנקודה מרוחקת מעט.

אחרי שמזהים תחומים שבהם הילד טוב רצוי "לכוון תאורה חזקה לאותו תחום ולהאירו". אם רוצים שלילד תהיה תחושת מסוגלות עצמית חייבים להתחיל בתחום שבו הוא טוב - לשם כך צריך להתבונן בו, לזהות את התחומים בהם הוא יכול להצטיין, ואחר כך להתחיל לחזק אותו: "אתה תמיד מצליח לקרא את השלטים הקטנים ברחוב ולעזור לי להגיע ל..", "בזכותך היום הצלחתי לזכור לקנות..".

בעזרת מחמאות הנוגעות לדברים קטנים, הנראים מובנים מאליהם, ניתן לתת לילד תחושה שרואים אותו גם במקומות המוצלחים שלו ובכך גורמים לו לשכלל את היכולות הללו ולהישען עליהן במקומות שבהם הוא פחות מצליח כחלק מקבלה עצמית של חוסר מושלמות אנושית.

עידוד של התהליך גם אם התוצאה לא מוצלחת. לדוגמא: ילד שלמד לבחינה בצורה יסודית ונכשל ("לא נורא, ראיתי שהשקעת, אתה תצליח בפעם הבאה"), ילדה שהזמינה ילד לצאת עמה והוא סרב ("כל הכבוד שניסית, לא לכל אחת היה אומץ"), חייל שנשר מקורס יוקרתי ("תיקח את הדברים הטובים מהתהליך ותעבור את הקורס הבא").

הצבת גבולות. דווקא ילדים שהוצבו להם גבולות הגיוניים גדלו בתחושת ביטחון עצמי.

שיתוף ושיקוף. צריך לשתף את הילד גם בכישלונות שלכם ובכך לשקף אנושיות. אפשר להציג לילד את חוסר המושלמות האישית של ההורה: "ניסיתי ולא הצלחתי, אנסה שוב מחר". כלומר, לתת לילד להבין שגם הוריו אנושיים שלא בהכרח מצליחים בכל תחום ויודעים תמיד מה ואיך צריך ולמרות זאת אינם מרימים ידיים.

לאתר של ענת זפרני

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר