אבנים בכליות או אבנים בדרכי השתן?

זה אולי ישמע לכם מוזר, אך גם גברים עלולים לחוש כאבים ברמה של צירי לידה כשהם סובלים מאבנים בכליות.

לא שזוהי הודעה משמחת עבור אחד משני המינים, אבל זהו פרט מידע שמעמיד את כל ייצורי האנוש, ללא הבדל מין, חשופים במידה שווה בחזית הכאב.

כשרופא מבקש מחולה להגדיר את רמת הכאב שהוא חווה, הוא מציע סולם מ-1 עד 10 (10 זה שיא הכאב). כאבים שנגרמים כתוצאה מאבנים בכליות ובדרכי השתן הם מעל המקובל ומוגדרים ברמה של 10 פלוס!

על פי הסטטיסטיקה, עד 10% מהאוכלוסייה יעברו במהלך חייהם התקף של 'עווית כלייתית' עקב אבנים בדרכי השתן. גברים סובלים מהמחלה יותר מנשים ביחס של אחת לשלושה ורוב החולים מצויים בעשור השלישי עד החמישי לחייהם.

מדוע נוצרות אבנים בדרכי השתן? הסיבה להיווצרות אבנים בדרכי השתן אינה ידועה. קיימות מספר מחלות בהן יש שכיחות גבוהה להיווצרות אבנים בכליות, אך הן מהוות אחוז קטן בלבד מ"יוצרי" האבנים.

יש איזורים בעולם, שבהם נמצאה שכיחות גבוהה יותר של המחלה, כמו למשל, איזור הים התיכון, הודו, פקיסטן ומרכז אירופה וכן באיזורים עם אקלים חם.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום אורולוגיה, אימפוטנציה
פורום אורולוגיה ילדים
פורום ניתוחים לפרוסקופים (כירורגיה לפרוסקופית)
פורום כירורגיה ילדים
פורום רפואת משפחה

גם לסוג האוכל שאנחנו אוכלים יש השפעה על יצירת אבנים בדרכי השתן ומחקרים הצביעו על מקצועות שהעוסקים בהם סובלים מהמחלה יותר, כדוגמת אנשים שעובדים תוך חשיפה רבה לשמש (למשל, מצילים בחוף הים).

אולם, במרבית המקרים אנחנו לא יודעים למה נוצרות אבנים בדרכי השתן. לגבי נתון אחד קיימת הסכמה כללית: שתיה בכמות מתאימה מפחיתה את ההישנות של הופעת אבנים.

איך נוצרות האבנים? על אף שמה הנפוץ של המחלה "אבנים בכליות", הכליות הן רק מקום היצירה של האבנים. חלקן לא נשארות שם, אלא נודדות אל דרכי השתן וחוסמות את מעבר השתן. לכן, למעשה, מדובר במחלה של אבנים בדרכי השתן.

אבנים בדרכי השתן נוצרות בכליה כגבישים (קריסטלים) קטנים, המורכבים ממלחים שונים, שנתקעים בתוך אחד או יותר מגביעי הכליה (בכל כליה קיימים 10-12גביעי כליה המתלכדים אל השופכן היוצא מן הכליה).

אצל אנשים ששותים ברמה סבירה, הגבישים נשטפים החוצה עם השתן. אצל חלק מהאנשים הקריסטלים אינם נשטפים החוצה ואז הם גדלים ולפעמים מתחברים ויוצרים גרעין גדול יותר של אבן, עד שהגביש גדול מכדי לעבור במערכת השתן ונוצרת סתימה.

הסתימה יכולה להביא לנפיחות בכליה ולהגיע בהדרגה למצב של פגיעה בתפקוד הכליה עד לנזק בלתי הפיך. במקרים נדירים, מצב כזה יכול להתרחש גם בלי הסימפטומים האופייניים למחלה.

בשל העובדה שמדובר בצמתים רחבים יחסית במערכת, אבנים בגביעים ובאגן הכליה יכולות לצמוח עם השנים, ולהפוך ל"אבן יציקה" גדולה (שמונה-תשע ס"מ) גם בלי שהאדם ידע על כך וללא סימפטומים אופייניים למחלה.

לכתבות נוספות בנושא:
מעקף קיבה גורם לאבנים בכליות?
להיכן טסות האבנים בכליות?
כ-1,000 חולי דיאליזה מתים מדי שנה
9 מיתוסים על דלקת בדרכי השתן
ניתוחים לפרוסקופיים - המהפכה השקטה

לעומת זאת, אבן שנתקעת בשופכן, שהוא המקום הצר ביותר במערכת, היא מקרה דחוף יותר מאבן שנתקעת בגביעים או באגן הכליה.

אבנים קטנות (עד שישה מ"מ) סביר שייפלטו מעצמן דרך השתן. אך חשוב להדגיש כי אבן קטנה איננה ערובה לכך שהיא תיפלט מעצמה אל מחוץ לגוף. קורה שגם אבנים קטנות נתקעות במערכת ונדרשת התערבות להוצאתן.

מהם הסימפטומים להימצאות האבנים? עווית כלייתית זהו התסמין הקלאסי המופיע אצל רוב החולים, אבל כאמור, לא אצל כולם. מדובר בכאב חד המופיע בהתקפים בעלי משכי זמן משתנים.

הכאב מגיע מהמותן, מקרין לשיפולי הבטן ולעיתים מקרין גם אל האשך באותו הצד - אצל הגברים, או לשפתיים הגדולות של הפות - אצל הנשים.

בדרך כלל אל העווית הכלייתית מתלווים גם: בחילות, הקאות, לעיתים שתן דמי וחום גבוה מלווה בצמרמורות. הופעת חום היא עדות להתפתחותו של זיהום מעל לאבן החוסמת והופכת את הצורך בטיפול לדחוף.

במצב כזה החולה סובל, חיוור מכאבים, לרוב מחזיק עצמו מקופל, מסתובב במיטה מצד לצד ולא מצליח למצוא תנוחה נוחה. כמעט שאי אפשר לבצע בו כזה מישוש עמוק במותן הכואבת, כי הדבר מחמיר את הכאב באופן משמעותי.

ועדיין, לא כל מקרה קלאסי של תסמינים מעיד על קיומן של אבנים בדרכי השתן. יכולות להיות גם אבחנות אחרות, כמו אבנים בכיס המרה, דלקת בתוספתן, דלקות בחצוצרות אצל נשים ועוד.

כיצד מאבחנים אבנים בדרכי השתן? כשיש חשד לאבנים בדרכי השתן עורכים את הבדיקות הבאות:

בדיקת שתן - לגילוי דם בשתן, סימנים של תהליך דלקתי ואפילו גבישים של אותם מלחים יוצרי אבנים. בדיקת שתן תקינה אינה שוללת קיום אבנים בכליות.

תרבית שתן - לבדיקת נוכחות חיידקים בשתן.

בדיקות דם - להערכת התפקוד הכלייתי.

הדמייה ברנטגן של דרכי השתן:

IVP הדגמה של המערכת המאספת של השתן באמצעות הזרקת יוד לווריד (בשנים האחרונות ממעטים להשתמש בבדיקה זו).

CT (פרוטוקול אבנים) - בדיקה שהחליפה את בדיקת ה-IVP ומצליחה לזהות אבנים בדרכי השתן ב-95% מהמקרים.

איך מטפלים באבנים בדרכי השתן? אפשרויות הטיפול מתחלקות לארבעה שלבים:

טיפול במצב חריף. כאשר אדם מגיע למיון עם עווית כלייתית משמעותית, אבל בלי ידיעה ברורה כי הוא סובל מאבנים בדרכי השתן, קיימות שתי אפשרויות:

אם המטופל הגיע בלי חום גבוה מנחים אותו לשתיה מרובה, נותנים לו עירוי נוזלים ומשככי כאבים (מ'וולטרן' ועד 'מורפין'). אם חלפו הכאבים משחררים את החולה עם הפניה להשלמת בירור במרפאה.

אם המטופל הגיע עם עווית מלווה בחום יש לאשפזו ולטפל בו מיידית.

טיפול שמרני. כשאדם מגיע עם תסמינים אופייניים ואבחנה של אבנים בדרכי השתן, אם להערכת האורולוג יש סיכויים גבוהים שהאבן תיפלט עצמונית ינתן לחולה טיפול שמרני.

טיפול שמרני כולל שתיה מרובה וטבליות מסוג חוסמי קולטני אלפא (לחולים הסובלים מאבנים בשופכן - איבר צינורי המוביל שתן מהכליה לשלפוחית השתן), שמרפות את כיווץ השופכן ומזרזות את פליטת האבן.

התערבות כירורגית. מבוצעת במקרים של אבנים קטנות, לרוב בשופכן, שלא נפלטו כעבור חודש או במקרים של אבנים גדולות יותר לרוב בחללי הכליה. סוג ההתערבות ייקבע בהתאם לגודל האבן ולמיקום שלה במערכת.

טיפול מונע. הטיפול כולל שתיה מרובה קבועה ודיאטות דלות בחומרים שידוע שהן ממרכיבי האבנים אצל אותו אדם.

היקף הישנות המקרים, ללא טיפול מונע, יכול להגיע ל-50% תוך חמש שנים ועד 70%-60% בתוך עשר שנים, ולכן הטיפול המונע חשוב מאוד.

ראיינה את ד"ר יהושע גנסין: ענת זיו

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר