חבישות פצעים - המדריך המלא

עוד משחר ההיסטוריה חיפש האדם מזור למכאוביו ופצעיו. פצע היווה איום על החיים עצמם, עקב היותו פתח לזיהומים שיכולים לחדור לגוף באין מפריע.

אנשים האמינו כי התרופה תגיע מסביבתם הטבעית בדיוק כפי שהפציעה קרתה, עקב המגע עם סביבתם הקרובה.

במהלך ההיסטוריה בוץ ועלים היו החומרים הראשונים ששימשו לכיסוי הפצע ולעצירת הדימום. סיבים מירקות שימשו כחוטי תפירה בשבטים מאפריקה הדרומית.

בחבישת פצע היו שלוש מטרות עיקריות: ניקוי להסרת הלכלוך, הוספת חבישה להגנת הפצע מפגיעה נוספת, כיסוי סופי למניעת זיהום. בבבל ב-2250 לפנה"ס, הוסיפו שמן שומשום לחבישת פצעים על מנת למנוע חיידקים.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום רפואת משפחה
פורום רפואת ילדים
פורום רפואת עור אסתטית
פורום קוסמטיקה טבעית
פורום ניתוחים פלסטיים

בתקופת הפרעונים במצרים, הבד היה מושרה בגומי ושרף, שמנע שגשוג חיידקים בגופות החנוטים, ויצר חבישה סופגת ועמידה לקיבוע גפיים פגועים. הרעיון בשימוש בשרף היה שמה שנוזל מעץ פצוע יכול לרפא אדם פצוע.

מאוחר יותר, ביוון הקדומה (400 לפנה"ס) הפך היפוקרטס את הריפוי מאומנות מסתורית למדע. הוא המליץ לרחוץ פצעים במים פושרים, אלא אם כן הפצע היה נגוע באופן בולט, ואז המליץ לרוחצו ביין מדולל או במי ים.

היפוקרטס היה זה שהניח את הבסיס להבחנה בין פצע טרי לפצע כרוני שלא נרפא, וכן הדגיש את חשיבותה של הקלת הלחץ מאזור הפצע.

במאה הראשונה לספירה, הצבא הרומאי פתח בתי חולים שם טופלו פצועים בחבישות ספוגיות טבולות בחומץ.

לעצירת דימום היו צורבים את הפצע עם להב חם. שיטת זו שימשה מאות שנים לאחר מכן. את קצות הפצע תפרו בצמר, ואם נוצרה צלקת בולטת, הניחו עליה משחת חלודה.

בצפון אפריקה ובספרד, אלכימאים ערביים יצרו מערכת חדשה של סמי מרפא מדויקים, מרוכזים ומזוקקים, כולל משחות כספית למחלות עור.

לכתבות נוספות בנושא טיפול בפצעים:
הכל על טיפול בגלי הלם
רימות, טיפול מצוין בפצעים קשי ריפוי
תיק העזרה הראשונה ההומיאופתי
תרופות סבתא לטיפוח העור
10 מיתוסים על טיפול בפצעים

אבני דרך בטיפול בפצעים. הטיפול בפצעים לאורך ההסטוריה ועד חבישה חכמה בת זמננו, איך טיפלו בחולים לפני מאות שנים?

במאה ה-15 באמריקה הצפונית ובאפריקה תועדו שיטות טיפול הגיוניות של האינדיאנים והאצטקים, לשבר שלא התאחה הוסיפו ענף מעץ אשוח לתוך מח העצם, פצעים טופלו על ידי שתן טרי, ודימום עצרו על ידי שימוש במיץ של צמח שהשפעתו המוסטטית.

בתקופת הרנסאנס כבר השתמשו באבק שריפה, שגרם לריסוק עצמות, קריעת כלי דם ותסחיפי רקמות, זיהומים גדולים ומוות. כדי למנוע זיהום, היו צורבים את הפצעים בשמן סמבוק רותח.

ב-1537 אזל השמן לאמברואז פארה, והוא נאלץ לחבוש את הפצעים על ידי לחץ מקומי ומריחת חלמונים מעורבים בשמן ורדים וטרפנטין. כאשר קם בלילה לבדוק אם החולים נפטרו, גילה כי מצבם השתפר.

זו היתה פריצת הדרך הכי משמעותית כי לנוכח ההקלה בכאב ובסבל של הקטועים, הוא נשבע כי לעולם לא ישוב לצרוב פצעים וגם העביר תורה זו הלאה. משפט מפורסם שלו היה "אני חובש את הפצעים ואלוהים מרפא אותם".

במאה ה-20, באמצע מלחמת העולם הראשונה, נולדו שיטות טיפול חדשות בפצעים, כמו ניקוי בתמיסת מלח מרוכזת, יוד והיפוכלוריט, הידוע בשמו כלורספט, וכן בוצעו ניתוחים פלסטיים להשתלת עור.

ב-1930 גילה אורתופד את התועלת שבשימוש ברימות להסרת רקמות נקרוטיות מפצעים, אך כשרצה לפתח את השיטה, נכנסה האנטיביוטיקה לשימוש, והשיטה נזנחה לטובת טיפול מקומי וכללי בסולפא.

ב-1962 הוכיח ד"ר ג'ורג' וינטר, בעבודה על חזירים, כי פצעים נרפאים מהר יותר בסביבה לחה, זו הייתה פריצת דרך לפיתוח חבישות מתקדמות השומרות על סביבת ריפוי לחה, בהן משתמשים עד היום.

ב-1998 מתמקד המחקר ברמה התאית, בפקטורי גדילה ובאנזימים הורסי חלבון. מתפתחים טיפולים בחמצן, בלחץ, בואקום ושיטות נוספות.

בשנת 2000 תובע פרופ' גארי סיבלד את המושג "הכנת מיטת הפצע" כפראדיגמה העוסקת בתופעות שבמיטת הפצע, ודורשת התיחסות על ידי טיפול מקומי.

כיום קיימים בשוק כ-2000 סוגי מוצרים לטיפול בפצעים, והמספר הולך וגדל מיום ליום. הפיתוח האחרון בתחום, הינה חבישה ייחודית המטפלת באספקט הכאב של המטופל שלא יוחסה לו חשיבות כלל. החבישה גם מסייעת לריפוי על ידי שמירה על לחות, ובנוסף, מפרישה באופן מבוקר תרופת איבופרופן ישירות לפצע לשיכוך כאב.

טיפים לחבישות בחורף. ימי החורף הקרים עוד לפנינו. בעונה זו של השנה הקור משפיע הרבה פעמים על הכאבים בפצע ולכן השימוש בחבישות משתנה מעונה לעונה.

בימי החורף יש יותר היענות, הן מצד המטופלים והן מצד הצוות המטפל לשימוש כללי בחבישות. האקלים בקיץ חם, לח ודביק ומטופלים רבים אינם פועלים לפי ההוראות.

בחורף ישנה חשיבות גדולה מאוד לא לקרר את אזור הפצע, כיוון שטמפרטורה מתחת ל-35 מעלות לא מעודדת יצירת תאים חדשים, לכן, רצוי מאוד להשתמש בחבישות מרופדות אשר גם יוצרות הגנה וגם מחממות את אזור הפצע.

גרביים אלסטיות לטיפול בבצקות ובפצעים על רקע ורידי גם כן מומלצות יותר בחורף.

חבישות הרטבה (כאשר מזליפים על הפצע נוזל כדי שיהיה רטוב באזור הפצע) אינן מומלצות משום שזה לא נעים ומקרר את המקום ואף עלול לפגוע בשולי הפצע ואף ביצירת תאים המתחדשים באזור הפצע.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר