שחפת חבויה - מי לוקה במגיפה?

מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי שמונה מיליון איש מאובחנים כחולי שחפת מידי שנה, וההערכה היא כי בעשור הקרוב ימותו כ-10 מיליון מהמחלה הפעילה.

נתונים אלו אינם כוללים את מספר האנשים הנגועים בחיידק (שחפת חבויה, זיהום לטנטי), אלא מתייחסים אך ורק לחולים.

זיהום השחפת, הנגרם על ידי חיידק ה-Mycobacterium Tuberculosis, הינו בעיה בריאותית בממדים בינלאומיים, וישראל אינה יוצאת דופן.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום מחלות זיהומיות רפואת מטיילים
פורום בדיקות רפואיות, בדיקות דם
פורום יעוץ תרופתי
פורום מחלות ריאה אסטמה
פורום רפואת משפחה

בישראל, שעור התחלואה בשחפת הוגדר כבעיה משמעותית החל מאמצע שנות ה-80, אז הורגשה העליה בתחלואה.

עליה זו הורגשה בעיקר בעקבות גלי הגירה ממדינות בהן שעור השחפת גבוה. בין השנים 1987 ל-2005 שעור ההיארעות השנתי באוכלוסייה הכללית בישראל נע בין 2.9 ל-11 חולים ל-100 אלף נפש.

כשליש מאוכלוסיית העולם נגועה בשחפת חבויה - מצב בו אדם לוקה במחלה, אך אינו סובל מתסמיני מחלה.

ההערכה היא כי בארה"ב כתשעה עד 14 מיליון איש סובלים משחפת חבויה, ומספר זה צפוי לגדול על רקע היותה של ארה"ב מוקד שקולט הגירה גם מאזורים בהם שכיחות התחלואה בשחפת גבוהה. גם בישראל, בהיותה מדינת הגירה, קיים צפי דומה. כעת הגיע הזמן ספר לכם על הבדיקות האפשריות:

אבחון "שחפת חבויה" באמצעות בדיקת ה-TST. קיים פתוגן המעורר תגובה חיסונית המשופעלת על ידי תאי T שנחשפו על ידי אנטיגנים של החיידק.

בבדיקת TST נמדדת הופעת תופעה עורית, כתגובה להזרקה מקומית של תערובת חלבונית הנקראת PPD, המיוצר מחיידקי TB מומתים, הגורמים לתגובה חיסונית מקומית. בדיקת ה-TST נמצאת כיום בשימוש נרחב בארץ ובעולם לצורך אבחון שחפת חבויה.

עוד על מחלות זיהומיות בכתבות הבאות:
אחוזי נכות לרופא שנדבק בצהבת C
הכל על מחלת האיידס
נוכחות נגיף פוליו נמצאה בגוש דן
חשש מהתפשטות כלבת בצפון
שעלת, מחלה בעליה

על סמך בדיקה זו מתבססת ההחלטה לגבי מתן טיפול אנטי שחפתי מונע למשך חודשים ארוכים. בדיקת ה-TST היא זולה וזמינה, אולם טומנת בחובה מספר בעיות עקרוניות הגורמות לעיתים לתוצאה מוטעית, כשהעיקרית ביניהן היא זיהוי נוכחות של הנגיף בשל קבלת חיסון BCG בעבר.

השעור הנמוך של מי שנבדק בבדיקה זו ונמצא כחולה שחפת ("סגוליות הבדיקה" בשפה מקצועית) מהווה נתון בעייתי, במיוחד בטיפול באוכלוסייה ישראלית שנולדה לפני1981 וילידי ברית המועצות לשעבר, שרובם חוסנו בעבר.

בנוסף, נרשמת רגישות נמוכה של התבחין העורי בחולי AIDS, חולים הסובלים מתת תזונה וחולים עם מחלת שחפת פעילה. סך הכל מוערכת סגוליות הבדיקה בפחות מ-50% בחולי שחפת פעילה.

למרות המגבלות, בדיקת ה-TST הינה הבדיקה הנפוצה לאבחון שחפת חבויה ופעילה. כאמור, כשליש מאוכלוסיית העולם נגועה בשחפת חבויה ומתוך מאגר עצום זה, כ-10% מהם צפויים לפתח שחפת פעילה.

לכן, לאבחון המדויק ולטיפול הנכון בנגועים בשחפת חבויה, נודעת חשיבות מרבית על מנת לשלוט באפידמיית השחפת.

בדיקת ה-QFT הינה בדיקת דם חדשה שמודדת את הפרשת IFN מלימפוציטים של הנבדק, כאשר הדם מודגר עם תערובת חלבונים סינתטיים המייצגים שני חלבונים קיימים בחיידק.

היכולת להעריך את רמת הדיוק של מבחן ה-QFT הינה מוגבלת בשל היעדר בדיקה אבחנתית חד משמעית לאבחון זיהום לטנטי וזיהום פעיל עם תרביות שליליות. לכן לא קיימת בדיקה אבחנתית שהיא אידיאלית לזיהוי זיהום חבוי (לטנטי).

הערכת הסגוליות מבוצעת באמצעות חישוב אחוז הבדיקות השליליות באוכלוסייה עם סיכון נמוך לשחפת. הערכת הרגישות מבוצעת באמצעות חישוב אחוז הבדיקות החיוביות באוכלוסייה עם זיהום מוכח בשחפת. סגוליות הבדיקה מוערכת סביב 98%, והרגישות סביב 89%.

באוכלוסיות עם סבירות גבוהה לחשיפה (לדוגמא בני בית של חולה מדביק), ללא עדות למחלה פעילה נמצאה רגישות של 80% לבדיקת ה-QFT. מחקרים רבים הראו התאמה בין בדיקת ה-QFT לבין התבחין העורי.

באוכלוסיות שחוסנו בעבר עם חיסון BCG נמצא יתרון בולט לבדיקת ה-QFT. סגוליות גבוהה יותר שיוחסה לתוצאה חיובית מוטעית בבדיקת התבחין העורי.

במרכז הרפואי תל-אביב בוצע לראשונה בישראל עבודה שהשוותה את בדיקת התבחין העורי לבדיקת הדם QFT בעובדי מערכת בריאות ישראליים ובחולי שחפת פעילה ישראליים, בכדי להעריך את ההשפעה של חיסון קודם ב- BCG על השימוש בבדיקה.

31 עובדי מערכת הבריאות גויסו דרך מרפאת הסגל של המרכז הרפואי בתל-אביב וכן במלש"ח אזורי. 16 משתתפים חוסנו בעבר על ידי BCG ו-15 משתתפים לא חוסנו. כל המשתתפים עברו בדיקת תבחין עורי וכן בדיקת דם ל-QFT. בנוסף נבדקו 10 חולי שחפת פעילה עם הוכחה בקטריולוגית ל-QFT כביקורת חיובית.

נמצא שבקרב עובדי מערכת הבריאות הבריאים, כל בדיקות QFT היו שליליות, כלומר, כל בדיקת PPD חיובית ייצגה חוסר התאמה בין PPD ל-QFT.

לסיכום, למבחן ה-QFT, אשר אושר בשנת 2001 על ידי רשות המזון והתרופות (FDA) בארה"ב לאבחון שחפת חבויה, מספר יתרונות בהשוואה לתבחין העורי: סגוליות גבוהה יותר, אמינות גבוהה יותר במחוסני BCG וקורלציה טובה יותר לרמת החשיפה.

לאתר המרכז הרפואי תל אביב

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר