דפיברילטור - כך נמנע תמותה מדום לב

מוות פתאומי בשל דום לב גובה כ-1,000 קורבנות ליום ברחבי ארה"ב, וכ-30 חולים ליום בארץ (נפש אחת בשעה).

רוב האירועים הללו מתרחשים מחוץ לבית החולים - בביתם של הקורבנות או במקומות ציבוריים. למרות שבחלק לא מבוטל ישנם עדים להתמוטטות החולה, תהליך החייאה מבוצע רק במיעוט מהמקרים, בטרם הגעת הצוות הרפואי למקום.

אחוז ההישרדות לאחר דום לב הינו זעום ועומד על פחות מ-5%, והמספרים נותרו ללא שינוי משמעותי בעשורים האחרונים.

פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation) הינה הפרעת הקצב השכיחה ביותר הגורמת לדום לב והפסקת הפרפור (דפיברילציה, Defibrillation) היא הטיפול היחיד המסוגל להפוך תופעה זו חזרה לקצב נורמלי (קצב סינוס).

הסיכוי להצלחת הפסקת הפרפור עומד ביחס הפוך לזמן מההתמוטטות ועד הטיפול. הפסקת פרפור היתה עד כה פעולה המצריכה ידע בקריאת תרשימי א.ק.ג ומיומנות וניסיון בהפעלת מפסיקי הפרפור, ואולם פיתוחו של מפסיק פרפור חיצוני אוטומטי למחצה מהווה מהפכה ביכולת הטיפול בדום לב.

מפסיקי פרפור חיצוניים
(Automatic External Defibrillator - AED) .ה-AED הינו מפסיק פרפור הכולל בתוכו הן אלגוריתם לזיהוי קצב הלב והן יכולת מתן שוק חשמלי.

איך זה פועל? לאחר זיהוי הקצב מייעץ המכשיר למפעילו באם לבצע הפסקת פרפור וכיצד. על כן, המכשיר מיועד לטיפול במקרים של דום לב, שרובם נגרמים על ידי הפרעות קצב חדריות מהירות, כלומר פרפור חדרים או מאוץ חדרים (VT-Ventricualr tachycardia).

קיים מגוון של מכשירים, אך כולם מתאפיינים בגודל קטן, משקל קל והפעלה פשוטה. המפעיל מחבר לחזה המטופל את שתי אלקטרודות ה-AED ומפעיל את המכשיר.

ה-AED מזהה את קצב הלב וכאשר הוא מזהה את אחת משתי הפרעות הקצב הנ"ל, מייעץ למפעילו לתת שוק חשמלי (הפסקת פרפור). מתן השוק נעשה על ידי לחיצת כפתור נוספת.

עוד על הטיפול בדום לב:
ישראל: חוסר מודעות לסכנות הכולסטרול
בחזרה לחיים ממוות קליני
איי-פוד? אל תקחו את זה ללב
מונעים את דום הלב הפתאומי
נס חנוכה? לב התינוקת חזר לפעום

ההוראות למפעיל ניתנות בחלק מהמכשירים בעל פה, בחלקם בעזרת הוראות טקסט על מסך ובחלקם בשני האופנים גם יחד.

היתרון הגדול של מכשיר זה טמון בכך שמפעילו לא נדרש להיות איש רפואה. תוך מספר שעות ניתן להכשיר אדם שאינו מצוותי רפואה בשימוש יעיל במכשיר.

מה שעור ההישרדות? שעור ההחייאות המוצלחות הינו כ-90% באם הפסקת הפרפור מבוצעת בתוך דקה מרגע ההתמוטטות. שעור זה יורד בכ-10% לכל דקת איחור, עד כדי 2%-5% להפסקת פרפור שנעשתה מעל 12 דקות מתחילת האירוע.

הניסיון שנצבר עם מפסיקי פרפור אוטומטיים למחצה, ניסיון שנאסף בעולם במחקרים שונים בהם נבדק השימוש ב AED, הדגים שעורי הישרדות הנעים בין 26% עד ל-53%, שעורים גבוהים בהרבה מממוצע ההישרדות של 5% ללא שימוש ב-AED.

האם זה בטוח? השימוש ב-AED נמצא כבטוח עם שעור נמוך של דיווחים (פחות מ-0.1%) על מתן מוטעה של מכת חשמל במצבים שבהם לא היה פרפור חדרים.

מדינות רבות בעולם המערבי חוקקו חוקים שנועדו להבטיח הצבת ה-AED במקומות ציבוריים. בארה"ב, לדוגמא, כל העובר בנמלי תעופה גדולים יבחין במכשירים אלו בכל 100 מטר.

המצב בישראל. בארץ המכשירים נכנסו עד כה לשימוש רק בעזרת יוזמות מקומיות במקומות כמו קיבוצים, חברות תעופה, מפעלים ועמותות שונות, וזאת מאחר ואין קריטריונים אחידים בנושא.

מעבר למכשירים המצויים ברוב נידות מד"א שאינן ניידות טיפול נמרץ, קיימים בארץ כיום מעל 400 מכשירים חצי אוטומטיים. עקב חשיבות המכשיר, יעילותו, חשיבות השימוש הנכון וניצול המשאבים הלאומיים, יש צורך ביצירת קריטריונים ברמה הלאומית להמלצה על הכנסת AED.

קריטריונים כאלו אכן נבנו על ידי המועצה הלאומית למחלות לב של משרד הבריאות, ועימם המלצות להכנסה ותיעדוף של AED.

למרות היעדר חקיקה בנושא, קיימות הוראות משרד הבריאות בנושא AED, אשר מסדירות את הכנסת הטכנולוגיה בארץ. יש ליזום חקיקה שתחייב הכנסת המכשיר למקום ציבוריים לפי המלצות שהוגשו על ידי המועצה הלאומית למחלות לב למשרד הבריאות.

העלות הכוללת של הכנסת מכשירים אלו לשימוש ציבורי אינה גבוה יחסית, והתניית רישוי מקומות ציבוריים בנוכחות AED תביא למהפך בשימוש במכשירים אלו. יש לכלול בחקיקה גם הכשרה לצורך הפעלת המכשיר. הכשרת אנשים שאינם עובדי בריאות נמשכת כארבע שעות ודורשת רענון שנתי של כשעתיים עד ארבע שעות תרגול.

לסיכום, מפסיקי פרפור חיצוניים אוטומטיים למחצה מהווים נדבך חשוב בהצלת חיים על ידי טיפול בדום לב. הנושא הוגדר בארץ בהיבט משרד הבריאות והמוסדות הכפופים לו אולם לא קיבל תוקף חקיקה, ועקב כך לא תוקצב. משום כך איננו רואים נוכחות מכשירי AED בקהילה, כנהוג בארה"ב ואירופה.

המקומות הציבוריים שאינם בתי חולים המומלצים למיקום מכשירי ה-AED (המלצות המועצה הלאומית למחלות לב):

עדיפות גבוהה. מרכזי קניות; משרדי ממשלה ורשויות עם קהל כולל של למעלה מ-500 איש ביום; שדות תעופה ונמלים; מטוסים עם למעלה מ-100 נוסעים; תחנות אוטובוסים ורכבות עם קהל יומי של למעלה מ-1,000 איש ליום; רכבות נוסעים; מקומות עבודה עם למעלה מ-500 עובדים; מרכזי ספורט/איצטדיונים; אתרי אימון ספורטאים; חדרי כושר עם למעלה מ-500 מינויים; בניני מגורים אשר בהם מערכת שמירה מרכזית (שוער) וקשר עם מוקד; בתי אבות; בתי כלא; ישובים מרוחקים עם אוכלוסיה מבוגרת; מרכזי הימורים (אם יאושרו בחוק עתידי); אוניות נוסעים; מלונות עם למעלה מ-100 חדרים; בריכות שחיה וחופי ים; מרכזי בילוי: אולמי שמחות, בתי קולנוע ותיאטראות; בתי קברות פעילים עם קהל של למעלה מ-500 מבקרים מלווים ביום.

עדיפות בינונית. צוותי חרום לא רפואיים; בתים פרטיים; מקומות ישוב מרוחקים; מוסדות להשכלה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר