מיתוסים: טיפול הורמונלי בגיל המעבר

1. מיתוס: הטיפול ההורמונלי עוזר רק לגלי חום.

מציאות: לא נכון. הטיפול ההורמונלי עוזר למנוע גלי חום, הזעות ליליות, דיכאון, ירידה בחשק המיני, כאבי מפרקים ודפיקות לב, שמופיעים לעיתים לאחר הפסקת הווסת.

בהמשך, הטיפול עוזר למנוע יובש בלידן וכאב ביחסי מין, ירידה בצפיפות העצם, מחלות לב, סוכרת, סרטן מעי גס, מוריד תמותה באופן כללי וקרוב לודאי מוריד את הסיכוי לחלות באלצהיימר.

2. מיתוס : כל ההורמונים הם אותו דבר.

מציאות: נכון ולא נכון. אומנם רוב הטיפולים מורכבים מאסטרוגן ופרוגסטרון, אך הם דורשים התאמה אישית מדוקדקת לצרכי האישה. כפי שאין "אנטיביוטיקה", אלא יש סוגים רבים של אנטיביוטיקה השונים זה מזה, כך גם יש שוני רב בין ההורמונים.

השוני מתבטא בדרכי טיפול שונות: דרך הפה, דרך העור, דרך הנרתיק או ישירות לרחם, במינונים שונים, ויש גם סוגי טיפול הגורמים לווסת ואחרים שאינם גורמים להופעת דמם חודשי.

האסטרוגן זהה בכל התכשירים אם כי שונה במינון שלו. הבדל עצום קיים בין סוגי הפרגסטרון השונים שלכל אחד מהם תופעות לוואי אחרות והשפעה שמשתנה מאישה לאישה ולכן דורשים התאמה קפדנית לצרכי המטופלת.

עוד על גיל המעבר:
גיל המעבר קשה? נסי ארומותרפיה
מודעות נשים לרפואת גיל המעבר
"הטיפול ההורמונלי בטוח"
תזונה בריאה לגיל המעבר
סובלות מיובש בנרתיק, ושותקות

3. מיתוס: גם אם לא תטפלי בגלי חום הם יחלפו עם הזמן מעצמם.

מציאות: נכון ברוב המקרים. רוב הנשים יסבלו מגלי חום והזעות לילה למשך כשלוש שנים, אולם אין אחידות - יש נשים שלא יסבלו כלל מגלי חום ואחרות עלולות לסבול מכך גם שנים רבות לאחר הפסקת הווסת.

4. מיתוס: עדיף להשתמש בתכשירים טבעיים ולא בתרופות הורמונליות.

מציאות: לא נכון. קיים היצע רחב של תכשירים טבעיים הטוענים ליעילות בטיפול בתופעות גיל המעבר, אך מחקרים רבים שנעשו עד היום לא הוכיחו יעילות של תכשיר טבעי כלשהו.

רוב התכשירים עשויים לעזור במידה קלה למשך מספר חודשים בלבד ואחרים לא יעזרו בכלל. מצד שני, אם אסור לך מסיבות שונות לקבל טיפול הורמונלי, ניתן לנסות ולהיעזר בתכשירים אלה.

5. מיתוס: טיפול הורמונלי מגביר סכנה לקרישיות יתר.

מציאות: נכון. טיפול הורמונלי מגביר סיכוי לתופעות טרומבוטיות, בעיקר בשנה הראשונה של השימוש בו. לאחרונה מסתמן שטיפול דרך העור בג'ל או במדבקה אינו גורם לבעיה זו.

6. מיתוס: ההורמונים גורמים לעליה במשקל

מציאות: ההיפך הוא הנכון, דווקא אישה נטולת הורמונים נוטה להשמין. עם סיום תפקוד השחלות ישנה עליה יחסית ברמות ההורמונים הגבריים אצל האשה, ולכן, נשים בגיל המעבר נוטות להשמין בצורה "גברית", כלומר, מגדלות כרס.

אמנם חלק מההורמונים גורמים בשלושת החודשים הראשונים לנטילתם להרגשת תפיחות, אך הרגשה זו חולפת בהמשך והתוצאה הסופית היא שנוטלות טיפול הורמונלי יהיו רזות יותר לאורך זמן.

7. מיתוס: טיפול הורמונלי יכול לסייע במניעת בעיות לב.

מציאות: נכון. נראה שמתן טיפול הורמונלי ממושך קרוב לזמן הפסקת הווסת מוריד סיכון לחלות במחלת לב שהינה הגורם העיקרי לתמותה בנשים. חשוב להדגיש שמחלות לב על סיבוכיהן הן גורם התמותה העיקרי בקרב נשים - יותר מכל סוגי הסרטן הקיימים גם יחד.

8. מיתוס: טיפול הורמונלי מגביר את הסכנה להתפתחות סרטן.

מציאות: נכון חלקית. טיפול הורמונלי משולב אסטרוגן ופרוגסטרון מעלה במעט את הסיכוי לחלות בסרטן שד.

חשוב לציין שמדובר קרוב לוודאי בזירוז צמיחה של גידול שקיים בין כה וכה ולא בהופעת סרטן מחודשת. הסיכון להופעת גידול חדש אינו קיים כלל וישנה אפילו ירידה בשכיחות סרטן השד במטופלות באסטרוגן בלבד.

בכל מקרה, העלייה בסיכון מתרחשת לאחר חמש שנות טיפול, היא מזערית, ואינה שונה מרמת הסיכון לסרטן שד שקיימת למשל אצל אישה שיולדת את ילדה הראשון לאחר גיל 30.

מומלץ לשקול היטב את היתרונות האחרים מול סיכון קל זה כפי שעושים בפעולות אחרות שכרוכות בסיכון - למשל כניסה להריון או נהיגה ברכב.

9. מיתוס: הטיפול ההורמונלי משפיע על העור.

מציאות: נכון. מחקרים הראו שהטיפול ההורמונלי שומר על גמישות העור ואיכותו.

10. מיתוס: גם רופא המשפחה יכול לרשום לך תרופה לטיפול בגיל המעבר.

מציאות: עקרונית נכון - אך לא רצוי. רופא המשפחה יכול בהחלט להמשיך ולתת לך מרשמים שקיבלת, אך רצוי שאת בחירת התכשיר והתאמתו יבצע רופא נשים שמתעסק בתחום גיל המעבר.

11. מיתוס: ניתן לתת טיפול הורמונלי בכל גיל.

מציאות: עקרונית נכון, אך רצוי להתחיל ולטפל בשנים הראשונות לאחר הפסקת הווסת. נראה שקיים "חלון הזדמנויות טיפולי" בתקופה זו. לכן מתן טיפול בגיל זה ימנע ירידה בצפיפות העצם שמחמירה בשנים הראשונות לאחר גיל המעבר, מחלות לב וקרוב לודאי אלצהיימר.

לעומת התחלת הטיפול לאחר הפסקת הווסת, התחלת טיפול אחרי גיל 60 (דגש על התחלת טיפול, ואין הדבר דומה להמשך טיפול) תהיה כרוכה אפילו בהחמרה של הסיכוי לחלות במחלת לב.

12. מיתוס: אסור לקבל טיפול הורמונלי אם לאמא שלי היה סרטן שד.

מציאות: לא נכון. צריך להעריך את הסיכון האישי שלך ולהתאים לך את הטיפול, מינונו ואורך זמן הטיפול, אך בהחלט אין זו סיבה לא לקחת הורמונים.

13. מיתוס: כל הנשים שנמצאות בטווח גיל המעבר צריכות לקבל טיפול הורמונלי

מציאות: לא נכון. בניגוד לעבר, הגישה הטיפולית כיום תומכת במתן טיפול לנשים שמתלוננות על תסמיני גיל המעבר. יתכן ובעתיד הקרוב נחזור וניתן טיפול זה כמניעה למחלות לב, כפי שהיה בעבר.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר