להפסיק לעשן זה קל וכיף?

כל המעשנים רוצים להמשיך לעשן ולהמשיך לעשן בו זמנית, זהו אחד הפרדוקסים שמלווים את חייו של כל מעשן למעט מעשנים צעירים שעדיין מאמינים שיש להם בחירה או שליטה בדבר.

אף אחד הרי לא רוצה לפגוע בבריאותו, להריח כמו מאפרה ועוד לבזבז סכומי כסף אדירים על כך (תעשו לבד את החישוב - כמה כסף אתם מוציאים על סיגריות בחודש, שנה, 20 שנה?). כולנו יודעים שהעישון פוגע בנו וההחלטה הרציונלית היא להפסיק לעשן.

עם זאת, מרבית המעשנים דוחים ללא קץ את "היום הנורא" בתירוצים שונים ומשונים ובעישון "רק עוד סיגריה אחת" לפני שיפסיקו.

בין התירוצים השכיחים ניתן למצוא תרוצים כגון "זה לא זמן טוב", "יש לי לחץ בעבודה", "אחרי החגים", "אני בדיוק יוצא לחופש", "אני מעשן רק כמה סיגריות בודדות ביום", "כשארצה אפסיק" וכן הלאה והלאה.

תמיד אפשר למצוא תירוץ שיאפשר לנו לדחות את הפסקת העישון לזמן כלשהו בעתיד, וכשנגיע לשם נמצא תירוץ שיסביר למה עכשיו הוא בעצם זמן רע מאוד להפסיק לעשן, וכך נדחה את הפסקת העישון שוב ושוב.

עוד על עישון:
הכל על העישון ועל גמילה
תוציאו את הניקוטין מחיי המין
"יאללה, שתחזור לעשן כבר"
ירידה במספר המעשנים בישראל
פסיבי או אקטיבי, העישון הורג

המעשנים אינם טפשים. כל המעשנים מודעים לנזקי העישון, לריח הרע, לשיניים הצהובות, לפגיעה בבריאות ולעלות הגבוהה. חלק גדול מהמעשנים אף מודים שכבר אינם נהנים מהעישון, חלק אחר יודה שהוא נהנה רק מחלק קטן מהסיגריות ואחרים יישבעו לכם שהם נהנים מכל סיגריה וסיגריה.

אך כל המעשנים, בין אם הם מודעים לכך ובין אם לאו, ממשיכים לעשן מסיבה אחת בלבד - פחד.

מה מפחיד בהפסקת עישון? למעשנים שרוצים להפסיק לעשן יש מספר פחדים בסיסיים: הפחד שהחיים לא יהיו מהנים בלי הסיגריות, הפחד שהפסקת העישון תגרום לנו סבל רב והפחד שאף פעם לא באמת נצליח להשתחרר מאותו רצון לעשן.

כמעשן לשעבר, אני מכיר פחדים אלה על בשרים. בעבר, בכל פעם שחשבתי להפסיק לעשן יכולתי לדמיין את עצמי נמנע מעישון למשך יום, שבוע או אפילו חודש אבל לא להדליק עוד סיגריה במשך כל החיים - זה כבר נשמע לי כמעט בלתי אפשרי.

וגם אם זה אפשרי ואצליח - אאלץ לבלות את כל החיים שלי כשאני רוצה לעשות משהו ואסור לי, להילחם עם עצמי כל יום במשך שארית חיי - זה נשמע כמו עינוי מתמשך. אז מצאתי עוד ועוד תירוצים לדחות את הקץ המר.

הסביבה לא עוזרת למעשן, אלא להיפך - מגבירה את הפחד. כל אדם שרוצה להפסיק לעשן נתקל באינספור סיפורי זוועה: אנשים שהפסיקו ועלו במשקל בצורה דרסטית, אחרים שהפסיקו לצאת לשתות או לבלות במקומות שיש בהם מעשנים כדי להימנע מהפיתוי, וכמובן - הסיפור הידוע על אדם שהפסיק לעשן לפני שנים, מתגעגע לעישון ונלחם עם עצמו עד היום.

הסיפורים האלה, בתוספת זיכרונות מנסיונות הפסקה כושלים קודמים גורמים לכך שאנו מגיעים להפסקת העישון עם מוטיבציה נמוכה - בינינו, מי רוצה לעבור את העינוי הזה? רק המחשבה על כך גורמת לנו להדליק סיגריה, כדי להירגע.

רגע, לפני שאתם מסכימים איתי שהפסקת עישון זה מפחיד ורואים בכך אישור להמשיך לעשן, תנו לי לגלות לכם משהו - אתם לא צריכים לסבול כדי להפסיק לעשן. ההיפך - הפסקת העישון תהיה קלה ונעימה מאוד, ברגע שתבינו שהפחדים שפירטתי אינם מוצדקים.

הקושי והפחד האמיתיים מהפסקת עישון נובעים מהאמונה שאנו מוותרים על משהו ושעלינו להקריב את ההנאה או ההקלה שלנו. אבל על מה בעצם אנחנו מוותרים?

חשבו על כך, לפני שהדלקתם את אותה סיגריה ראשונה לא היה לכם כל קושי להנות מאירועים חברתיים, מארוחה טובה או להתמודד עם מצבי לחץ בלי סיגריות, הכל השתבש ברגע שהדלקתם את אותה סיגריה ראשונה.

מאותו הרגע, חייכם נשלטים על ידי הסיגריה לחלוטין - אירועים בהם אסור לעשן מעוררים בכם פחד, אינכם יכולים ליהנות מארוחה טובה כיוון שאתם מחכים לסיגריה שאחריה, ורק המחשבה על להיתקע בלי סיגריה מעוררת אימה.

התבוננו מסביבכם ותראו שמרבית האנשים נהנים מהחיים ללא עישון - בלי לחוות את הפחד והתלות שאתם חווים. גם מעשנים לשעבר שהצליחו להפסיק בדרך יעילה ישמחו לספר לכם כמה כיף להשתחרר מעול ההתמכרות והעבדות לניקוטין.

בסופו של דבר, אנחנו לא מעשנים בגלל הנזק הבריאותי, הסרחון והעלות הגבוהה, אנו מעשנים כיוון ששכנענו את עצמנו שהסיגריות מועילות לנו וכי החיים לא יהיו שווים בלעדיהן. על מנת להפסיק לעשן בקלות ובמהירות יש להתמודד עם הפחד ועם הסיבות שלכאורה הופכות את העישון לכדאי ולהבין אותן במלואן.

ברגע שמסתכלים על "התועלות" שבעישון ומבינים באופן מלא כיצד מלכודת הניקוטין עובדת וכיצד שטיפת מוח מתוחכמת ומתמשכת שכנעה אותנו שאנחנו חייבים את הסיגריה - אין צורך במאבק, כוח רצון, ויתור, התמודדות או תחליפים למיניהם.

ברגע שמבינים שאנחנו לא צריכים את הסיגריות, החיים ללא עישון הופכים להיות טובים הרבה יותר מהחיים בזמן שעישנו. אנו נהנים יותר מאירועים חברתיים, מתמודדים טוב יותר עם מצבי לחץ וכלל לא מתגעגעים לסיגריות.

למעשה אפילו קשה לנו להבין למה האמנו במשך זמן רב כל כך שאנחנו צריכים להמשיך לעשות את הדבר הזה וממה בעצם נהנינו. רק כשאיננו צריכים לספק את ה"צורך" בסיגריה שמפריע לכל פעילות אחרת, אנחנו מתחילים ליהנות מהחיים באמת.

לאתר אלן קאר ישראל



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר