הכל על "תסמונת המעי הרגיז"

תסמונת מעי רגיז היא תופעה הפוגעת באיכות החיים של בין 10% ל-20% מהאוכלוסיה. ד"ר הנית ינאי מסבירה מהי תסמונת מעי רגיז, מהם הגורמים לה ואיך אפשר לטפל בה
מאת ד"ר הנית ינאי
| 10/09/2007 |
צפיות: 25,479
תסמונת המעי הרגיז/רגיש (IBS) היא מצב שכיח מאוד, אשר שכיחותו באוכלוסיה מערבית נעה בין 10%-20%.

הלוקים בתסמונת סובלים מכאבי בטן ושינויים ביציאות כגון יציאות לא סדירות, עצירות או שלשול. תתכנה תופעות נוספות כגון תפיחות הבטן, דחיפות למתן צואה ויציאות עם ריר.

עוצמת התסמינים ותדירותם משתנה מאדם לאדם ויכולה לנוע מתסמינים קלים מאוד שאינם משפיעים על מהלך החיים השגרתי ועד לתסמינים קשים ותדירים הפוגעים באיכות החיים.

ניתן לקבוע אבחנה אצל חולה כאשר התלונות ממושכות ועונות על הקריטריונים המופיעים להלן.

קריטריונים למתן אבחנה של תסמונת המעי הרגיז:

כאבים או אי נוחות בטנית אשר להם לפחות שניים מתוך שלושה מאפיינים:

1. מוקלים לאחר יציאה.
2. מופיעים בהקשר לשינוי בתכיפות היציאה.
3. מופיעים בהקשר לשינוי בצורת היציאה.

תדירות יציאות שאינה תקינה (יותר משלוש יציאות ליום או פחות משלוש יציאות לשבוע).

צורת צואה שאינה תקינה (גושית וקשה או מימית).

תהליך התרוקנות שאינו תקין (מאמץ, תכיפות או תחושה של התרוקנות לא מלאה).

יציאה מלווה עם ריר.

תחושת נפיחות בבטן.

תסמינים נוספים כגון: צרבת, כאבים בחזה, עייפות, חרדה ודכאון.

מהם הגורמים למחלה? קיימים מספר מנגנונים הגורמים ל"תסמונת המעי הרגיז" אשר משפיעים יחד. אצל חולה מסויים יתכן שקיים מרכיב דומיננטי יותר אשר מהווה הטריגר העיקר להתפתחות התסמונת.

להתייעצות נוספת אודות תסמונת המעי הרגיז:
פורום מחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה
פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים
פורום רפואת משפחה
פורום מחלות המעי הגס

מחקרים הראו שינוי בקשר העצבי וההורמונלי המקשר בין המוח למערכת העיכול ובין מערכת העיכול למוח. הגורמים לשינוי זה יכולים להיות גנטיים, סביבתיים, משניים לזיהום במערכת העיכול או פסיכוסוציאליים. בין המנגננונים הבולטים:

הפרעה בתנועתיות המעי. קיימות מגוון הפרעות תנועתיות במעי הגס ובמעי הדק. תנועתיות יתר עלולה לגרום לשלשול כתסמין בולט. תנועתיות מופחתת עלולה לגרום לעצירות כתסמין בולט ל"תסמונת המעי הרגיז".

עליה בתחושת הכאב הסובייקטיבית. אצל חלק מהלוקים בתסמונת קיים סף נמוך לתחושת הכאב המשודר מדופן המעי גם בנוכחות מתח (לחץ) ונפח של תוכן נמוך באופן יחסי, אשר לרוב אינו גורם אצל מרבית האוכלוסיה לתחושה של כאב.

התמלאות של פי הטבעת או חלקי מעי אחרים בנפח בכמות קטנה יחסית, שמיצר לחץ של גז נמוך באופן יחסי, עלולה לגרום להופעה של כאב בטן וצורך להתרוקן בתכיפות.

מחקרים הראו כי תכולת הגז, המרכיבים, הנפח והלחץ במעי של חולים אלו תקינה.

סיבות פסיכוסוציאליות. יותר ממחצית מהחולים הלוקים ב"תסמונת המעי הרגיז" שפונים לעזרה רפואית סובלים מבעיות כגון דיכאון או חרדה. הבעיות הפסיכולוגיות יכולות להשפיע על תגובת החולה לתחושת הכאב.

מהם התסמיני המחלה? תסמונת המעי הרגיש הנה בעיה כרונית. התסמינים מתחילים בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות עד שנות העשרים.

עוד על מחלות ובעיות בדרכי העיכול:
שורף לך? אולי זו צרבת
הכל על מחלת סעיפים במעי הגס
10 סימפטומים המחייבים בדיקת רופא
הודו וברזיל, בלי מלריה ושלשולים
תחושת בטן (או: הכל על הגזים)

משך התסמינים לפני אבחון התסמונת - לפחות שלושה חודשים. האבחנה נעשית לאחר הערכת התסמינים בהתאם לקריטריונים המקובלים (ראה קריטריונים לעיל) ולאחר שנשללה בעיה אורגנית.

החולים סובלים בדרך כלל מכאבים עוויתיים באזור הבטן התחתונה. הכאבים מוקלים על ידי התרוקנות. הכאבים מוחמרים בנוכחות לחץ ומתח נפשי וכשעה - שעתיים לאחר האוכל.

לרוב הכאבים אינם מופיעים בלילה. החולים סובלים מעצירות או שלשול, ולעיתים משתי הבעיות גם יחד לסירוגין.

חולים רבים מדווחים על יציאה קשה בבוקר ולאחריה יציאות רכות יותר, לרוב מלוות בהפרשה של ריר. תלונה נפוצה נוספת היא תחושה של נפיחות באיזור הבטן.

חשוב לציין: דמם מפי הטבעת, ירידה במשקל, שלשול לילי וחום אינם מתאימים לאבחנה של תסמונת המעי הרגיז ומחייבים התייחסות שונה והערכה רפואית מכוונת.

כיצד מאבחנים את המחלה? בשלב הראשון הרופא יעריך את אופי התלונות, משך התלונות, מחלות עבר, היסטוריה רפואית קודמת, שימוש קבוע בתרופות, הרגלים (תזונה, עישון, שתייה, אלכוהול, יחסי מין ועוד).

בהמשך המטופל יעבור בדיקה גופנית מקיפה ולאחריה, בהתאם לנתונים, ימליץ הרופא על ביצוע בדיקות מעבדה שונות (ספירת דם, כמיה, תפקודי בלוטת התריס, בדיקות סרולוגיה שונות ובדיקות צואה).

בהתאם לתוצאות הבירור הראשוני יחליט הרופא על הצורך בביצוע בדיקות עזר נוספות דוגמת תבחין רגישות ללקטוז, אנדוסוקפיה ועוד.

מהן דרכי הטיפול? על מנת להפחית את עוצמת התסמונת יש לשלב בין תזונה נכונה ומתאימה, שינויים בחיי היומיום וטיפול תרופתי במידת הצורך.

טיפול תזונתי. רצוי לקבל הפניה לדיאטנית קלינית וביחד לתפור תפריט מתאים תוך כדי בדיקת האפשרויות השונות וההשפעות של מזונות שונים על הופעת התסמינים.

חולים רבים סובלים מחוסר ספיגה של לקטוז או סורביטול. העדר ספיגה של מרכיבים אלה עלול לגרום לתחושת תפיחות, גזים ושלשול.

הלקטוז נמצא במוצרי חלב ואילו הסורביטול נמצא במוצרי דיאטה רבים (משמש כממתיק מלאכותי). מומלץ לנסות ולהמנע ממוצרים אלו לתקופת נסיון על מנת לבדוק האם תוך כדי השינוי התזונתי יופיע שיפור בסימפטומים.

ניתן לבצע בדיקה להערכת נוכחות רגישות ללקטוז. במידה ואכן נמצאת רגישות ללקטוז ניתן להמשיך ולצרוך מוצרי חלב דלי לקטוז או להשתמש באנזימי עיכול.

מגוון נוסף של מוצרי מזון ידוע כגורם לתחושת גזים ותפיחות באנשים רבים. רשימה חלקית כוללת את המאכלים הבאים: שעועית, כרוב, בצל טרי, ענבים, תמרים, צימוקים, קפה (קפאין), יין אדום, בירה ועוד.

ניתן לנסות להמנע לתקופות קצרות משימוש במוצרי המזון השונים ולנסות לבודד גורם ספציפי אשר אצל אדם מסויים עלול להיות הגורם הדומיננטי יותר בהשפעתו השלילית.

מומלץ לנסות דיאטה עשירת בסיבים (בין 20-30 גרם ליום). הסיבים התזונתיים מסייעים למנוע עצירות, אך עלולים להחמיר שלשול, גזים או עוויתות. אי לכך רצוי להתחיל את השימוש בהם בכמות קטנה ולעלות במינון בהדרגה.

רצוי גם להרבות בשתיה (בעיקר מים). רצוי לשתות בין 8-10 כוסות נוזלים ביום. לא מומלץ לשתות משקאות המכילים קפאין או משקאות מוגזים.

חשוב להדגיש: לפני כל שינוי תזונתי יש להיוועץ ברופא וביועץ תזונה.

שינוי בהרגלי החיים.

1. רצוי מאד להקפיד על ארוחות קבועות ומסודרות. ארוחות קטנות ומרובות במשך היום עשויות להקל על שלשול. ארוחות גדולות ועשירות בסיבים יקלו על סמני העצירות.

2. מומלץ ביותר להקפיד על פעילות ספורטיבית באופן סדיר - הן להסדרת פעילות המעי והן להקלה על מתח נפשי.

3. יש לנסות ולהימנע ככל האפשר ממצבי מתח נפשי. במידה ומתח כזה אכן קיים יש לנסות ולטפל בו באמצעות טיפול פסיכולוגי, טיפולי הרפיה שונים או טיפול בביו-פידבק.

טיפול תרופתי. במידה ודיאטה ושינוי באורח החיים אינו מספיק, לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי. הטיפול המומלץ משתנה בהתאם לתסמיני המחלה.

במקרי עויתות מעי ינתן טיפול בתרופות נוגדות התכווצות הנלקחות סמוך למועד הארוחה. במקרי שלשול ינתנו תרופות נוגדות שלשול.

במקרי עצירות ניתן לטפל בסיבים תזונתיים, ובמידה וטיפול זה לא עוזר אושרה לאחרונה לשימוש תרופה הנקראת זלמק אשר מעודדת את פעילות המעי.

במידה והחולה סובל בנוסף גם מחרדות או דיכאונות, טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון מקל משמעותית על התסמינים. חשוב לזכור: לפני כל שימוש בתרופות יש להיוועץ ברופא.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר