דליות - הכל על התרחבות ורידים

מהן דליות? דליות הן ורידים שהתרחבו במידה מופרזת. הורידים הם כלי הדם, המזרימים את הדם מאברי הגוף חזרה ללב. מכיוון שבחלק ניכר משעות היממה אנו עומדים או יושבים, הדם אשר מוחזר ללב מן הרגליים צריך לזרום בניגוד לכוח הכובד, מלמטה כלפי מעלה.

בניגוד לעורקים, שהינם בעלי דופן שרירית המתכווצת ומזרימה דם באופן פעיל, הרי שלורידים יש דופן דקה יחסית ולא שרירית. על מנת שהדם יוכל לזרום בוריד כלפי מעלה, קיימים לאורך הוריד בנקודות מפתח שסתומים חד כיווניים, אשר תפקידם למנוע מהדם לזרום חזרה כלפי מטה. כשהשסתומים פועלים כשורה, הדם "מדלג" משסתום לשסתום בכיוון אחד בלבד.

התרחבות הורידים גורמת למצב הקרוי אי ספיקה ורידית. ברגליים קיימות שתי מערכות ורידים: מערכת עמוקה ומערכת שטחית. אי ספיקת ורידי המערכת העמוקה לא ניתנת לראיה חיצונית, הינה מורכבת יותר, ובדרך כלל אינה מטופלת באמצעות ניתוח. אי ספיקת ורידי המערכת השטחית, היא זו הגורמת לדליות ומהווה בעיה רפואית ואסתטית כאחת.

מהם הגורמים להתרחבות הורידים? הפעלת לחץ מוגבר על המערכת הורידית עלולה לגרום לדופן החלשה של הורידים להתרחב. דוגמאות למצבי לחץ מוגבר הן סתימות בורידים, לחץ על הורידים עקב השמנת יתר, הריון וכדומה.

אי תקינות של שסתומי הורידים עלולה גם כן לגרום לכך שחלק מהדם אינו מוזרם בכיוון מעלה, וליצור לחץ מוגבר על הורידים; לעיתים חולשת דופן הורידים נובעת מנטייה תורשתית; הנטייה לפיתוח דליות קיימת אצל גברים ונשים כאחד, אך שכיחה יותר אצל נשים, ונוטה להתגבר בעקבות הריונות.

גורמים התורמים להיווצרות דליות הם עמידה או ישיבה ממושכת ללא תנועת רגליים. בעת תנועת הרגליים, שרירי הרגליים מסייעים בהזרמת הדם כלפי מעלה.

מתן תרופות מסוימות כגון הורמונים אסטרוגניים לנשים בגיל המעבר או גלולות למניעת הריון, עלול בנשים עם אי ספיקת ורידים, להגביר נטייה להופעת פקקת ורידים (היווצרות קריש דם בוריד וסתימתו).

תנאי טמפרטורה חמים, כמו בקיץ, גורמים לורידים להתרחב, ובנוכחות אי ספיקה ורידית, מביאים להחמרה בסימפטומים.

מהם הביטויים של אי ספיקה ורידית ברגליים? הופעת תפיחות או בצקת באזור כפות הרגליים, הקרסוליים, השוקיים ולעתים אף הירכיים. הרגשת כאב, כבדות ועייפות ברגליים, בפרט לאחר סוף היום או לאחר עמידה או ישיבה ממושכת. בנשים תיתכן תופעה של החמרת הכאב בעת קבלת הוסת.

הופעת "ציור" נימי מוגבר או ורידים מורחבים ומפותלים ברגליים.

במצב ממושך של אי ספיקה ורידית עלולים להופיע שינויים בצבע העור, ההופך להיות בגוון אדום-כחלחל או חום. אי ספיקה ורידית כרונית עלולה גם לגרום להופעת כיבים (פצעים עמוקים) ברגליים, בפרט באזור הקרסוליים או שוקיים תחתונות. לעיתים, אם מופיעה פקקת בוריד המערכת השטחית עלולה להופיע דלקת בוריד, שמתבטאת באודם, חום ורגישות מקומית באזור הפגוע.

האם יש דרך למנוע הופעת אי ספיקה ורידית? אין אפשרות למנוע את הבעיה, אך ניתן להימנע מגורמים תורמים. פעילות גופנית והימנעות מעמידה או ישיבה ממושכות, ירידה במשקל, הגבהת הרגליים בעת מנוחה - יכולים לסייע בהקלת הסימפטומים.

איך מאבחנים אי ספיקה ורידית? בחלק ניכר מהמקרים המצב ברור על סמך בדיקה גופנית, המראה תמונה אופיינית של דליות ובצקות. עם זאת, ובפרט אם שוקלים טיפול פולשני, יש לבצע בדיקת אולטרה-סאונד דופלר של המערכת הורידית. בדיקה זו מדגימה את מבנה המערכת הורידית העמוקה והשטחית, את שסתומי הורידים, וכן מאתרת קיום פקקת. הבדיקה קלה, לא פולשנית ולא כואבת, כלולה בסל הבריאות, וניתנת לביצוע במכונים רבים, במרפאות הקהילה ובתי החולים.

הטיפולים הקיימים לאי ספיקה ורידית

קיימות תרופות המשפרות את זרימת הדם בורידים. תרופות אלו מסייעות להקלת הסימפטומים כגון כאב וכבדות, אך אינן משפיעות על המצב האסתטי (אינן מעלימות את הדליות). דוגמא לתרופה כזו הנה התכשיר ונורוטון, הקיים בצורת כמוסות או ג'ל למריחה (לא בסל הבריאות). השפעת התרופה אינה מיידית וקיימת רק בנטילה רציפה.

גרביים אלסטיות. גרב אלסטית רפואית מפעילה לחץ על הרגל, המונע מהוריד להתרחב. הגרב מסייעת בהקלת הסימפטומים, כגון: כאב ובצקת, ואף מסייעת במניעת סיבוכים כגון הופעת פקקת בורידים. החיסרון בטיפול זה הוא הקושי בהתמדה, בעיקר בימי הקיץ החמים, דווקא בזמן שהורידים נוטים להתרחב וזקוקים במיוחד לתמיכת הגרב.

ניתוח. בורידים גדולים ניתן לטפל אך ורק באמצעות ניתוח במהלכו מוצא הוריד מהחולה. את הניתוח ניתן לבצע בהרדמה כללית או חלקית. שעור הסיבוכים הינו מזערי, ולרוב משך האשפוז הינו קצר - שחרור בו ביום או למחרת. הניתוח מומלץ בעיקר לאנשים עם ורידים גדולים ומפותלים, עד גיל 65, וללא מחלות רקע קשות או גורמי סיכון למתן הרדמה.

טיפול אסתטי. זהו טיפול לורידים קטנים ("נימים"), אותם אין צורך להוציא בניתוח, אשר עלול להיות כרוך בביצוע חתכים מרובים. לעיתים קרובות זהו טיפול משלים לאחר הניתוח שאינו כלול בסל הבריאות ואשר ניתן לביצוע במספר דרכים:

הזרקות - מזריקים לוריד המורחב חומר סקלרוזנטי, הגורם לסגירת הוריד. הטיפול יעיל, קל, נטול סיכונים ולא כרוך בכאב משמעותי. הצלחת הטיפול דורשת דיוק ותלויה במיומנות המבצע, ומומלץ לפנות למומחה בתחום זה. יש לציין, שעם השנים עלולים להופיע נימים חדשים, המצריכים טיפולים חוזרים.

לייזר - באמצעות מכשיר הלייזר עוברים על הנימים, והלייזר "מבשל" את הורידים הבעייתיים ומביא לסגירתם. יתרון הטיפול הוא בהיותו בלתי פולשני. חסרונו בכך שלא בכל מקרה מושגת הצלחה, עלולים להישאר כתמים על העור, ועם הזמן תיתכן הופעת נימים חדשים. כמו כן הטיפול ניתן במסגרות פרטיות בלבד.

מכשיר פוטודרם - זהו מכשיר המקרין "גלי חום", והחום גורם לסגירת הורידים. יתרונותיו וחסרונותיו של טיפול זה זהים לטיפול בלייזר.

חשוב להדגיש כי בדרך כלל לא מקובל לבצע טיפולים כמו ניתוח או טיפול בנימים במהלך ההריון.

לאתר המרכז הרפואי רמב"ם לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר