מי אחראי לבריאות השחקנים?

שלחתם את הילד לשחק כדורגל או כדורסל באגודת ספורט? היזהרו. אתם בטוחים אומנם ש"יהיה בסדר", אבל נושאים כמו בדיקות רפואיות רציניות הן לא דבר מובן מאליו. עו"ד אלקלעי מסביר למה אסור לכם להיות רגועים
עו``ד בועז אלקלעי
| 30/08/2007 |
צפיות: 4,664
אירועי ספורט קטלניים בהם לוקים ספורטאים בליבם כבר אינם מחזה נדיר, ולצערנו, אנו שומעים חדשות לבקרים על מקרים שכאלה.

המקרה שארע אתמול (ד') בבאר שבע, בו התמוטט חלוצה הזמבי של קבוצת הפועל באר שבע, צ'סוואה נסופוואה, היווה דוגמא נוספת, טורדנית ולצערנו גם כנראה גם לא אחרונה, לאופן הרשלני ולחוסר המקצועיות בהם מטופלים ספורטאים בארץ.

הצוות הרפואי שהיה במקום טיפל בשחקן במשך 40 דקות. ניסיונות ההחייאה נמשכו גם בדרך לבית החולים, אך הם לא צלחו ומותו נקבע כתוצאה מהפרעת קצב קטלנית.

מהדיווחים הראשונים שהתקבלו מהמקום עולה כי הציוד הרפואי בו טופל נסופוואה היה מיושן ולא מספק והאנשים שטיפלו בו היו בלתי מיומנים במלאכת הצלת חיים.

אבל אירועים רפואיים חמורים במגרש הכדורגל אינם נחלת הכדורגל הישראלי בלבד. ביום שבת האחרון התמוטט במהלך משחק אנטוניו פוארטה, שחקנה של סביליה מהליגה הספרדית, תוך שהוא סובל משני אירועים חמורים בליבו.

פוארטה קיבל טיפול מהיר מרופא הקבוצה, קם על רגליו, הוחלף וירד לחדר ההלבשה. שם החמיר מצבו, הוא סבל מדום לב והובהל לבית החולים, שם קיבל דום לב נוסף, וביום שני האחרון מת.

כזכור לכולנו, שחקנה של מכבי תל אביב, מני לוי, התמוטט במהלך משחק כדורגל נגד קבוצת בית"ר ירושלים לפני מספר שנים, ולאחר מכן היה שרוי במצב של תרדמת כשנתיים ועד היום לא שב לעצמו. שחקנה של נבחרת קמרון, מארק ויויאן פו, התמוטט במהלך משחק של נבחרתו ומצא את מותו על המגרש.

וישנן דוגמאות נוספות, לא מעטות לצערנו. השאלה היא: על מי רובצת האחריות למחדלים הבריאותיים הללו?

מרגישים שנעשה לכם עוול רפואי? היכנסו לפורום רשלנות רפואית
יש לכם שאלות לגבי ביטוח רפואי? היכנסו לפורום ביטוח רפואי וסיעודי
רוצים להתעמל בצורה בריאה? היכנסו לפורום רפואת ספורט

מדינת 'יהיה בסדר'

במהלך פעילות ספורטיבית, ליבו של הספורטאי עומד בעומס גבוה. לעתים, מטעמים כספיים, ומסיבות כמו רצון לזכות בתהילה ושאיפה עזה לנצח, עובר הספורטאי את קצה גבול היכולת עד שליבו כבר לא עומד לו.

לא תמיד ניתן לאתר את המחלות או הפגמים אצל כל ספורטאי, ו-וודאי שכדי לאתר מחלות לב מסובכות או גנטיות יש צורך לבצע בדיקות מקיפות וקפדניות, אך עדיין - בארץ עוברים הספורטאים בדיקות פורמליות ושטחיות ברוב המקרים, וגם כאשר קיים ליקוי כלשהו - בדיקות אלה לא יאתרו אותו.

קיים מחסור במכשור מתאים לבדיקות מאמצי הלב וקבוצות הכדורגל לא טורחות לבצע את כל הבדיקות הנדרשות, מאחר ובדיקות אלו עולות ממון רב. בהתחשב בעובדה שכל ספורטאי חייב לבצע בדיקות שכאלה פעם בשנה לפחות, מובן הרצון של הקבוצות לחסוך.

עד כה, טרם גובשה תוכנית מסודרת ומחייבת לפיה יעבור כל ספורטאי בדיקות מקיפות ורציניות במרפאות הספורט, כדי שיובטח ככל האפשר כי אירועים כאלה לא ישנו.

הנקודה הראשונה שיש לברר בנוגע לסוגית האחריות היא: האם לגורם כלשהו יש אחריות לבריאות הספורטאים? התשובה הינה ברורה: כמובן שיש אחראים. לא יעלה על הדעת כי ארגוני הספורט וכל הגורמים הרלבנטיים לענף הספורט, השואבים את עצם קיומם וכוחם מאותם הספורטאים, לא ימצאו לנכון לדאוג באופן האופטימלי לבריאותם ולחייהם.

הגורמים האחראים הינם אגדות הספורט, ההתאחדויות, הצוותים הרפואיים שנוכחים במשחקים ואף הרופאים המטפלים, האמונים על ביצע הבדיקות השנתיות.

אגודות הספורט. בראש ובראשונה אחראית הקבוצה או אגודת הספורט, אשר רואה ועושה שימוש בשחקנים המקצוענים כנכס לכל דבר, ועל כן מוטלת עליה החובה לדאוג לכשירותו של אותו "נכס".

סעיף 5 לחוק הספורט התשמ"ח-1988, קובע כי "אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט והתאחדות או איגוד לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים נבדקו תחילה בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים".

מחובתן של אגודת הספורט, אם כן, לבדוק את "הנכס" שלהן פעם בשנה, באמצעות מבחני סיבולת הלב ולוודא כי הוא כשיר רפואית לבצע את הפעילות.

בדיקות שטחיות ובדיקות של "כאילו" במרפאות לא מורשות או במרפאות שאינן נושאות את המכשור המתאים והמקצועי ביותר, לא עונות על חובה זו.

על אגודות הספורט להציב במתקניהן את הציוד הטוב ביותר לעזרה ראשונה, והיעדר ציוד שכזה הינו רשלנות ומחדל לכל דבר.

ההתאחדות ומדינת ישראל. להתאחדות ולמדינת ישראל אחריות ישירה לקביעת הקריטריונים הנדרשים לצורך בדיקות של ספורטאים, וכן לאכיפתם של החוקים והתקנות.

מתן "הכשר" למרפאה שאמורה לבדוק ולאתר מחלות לב, וזאת מבלי שהיא מחזיקה את הציוד הדרוש, מעלה חשש מיידי להתרשלות מצד הגופים במדינה.

סעיף 5 לחוק הספורט קובע כי "שר הספורט, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בהתאחדות או באיגוד הנוגע לעניין, את סוגי הבדיקות הרפואיות ותדירותן".

נשאלת השאלה, האם התקנות שניתנו בהתאם לחוק מספקות או שמא מדובר בכיסוי בלבד? גם כאן לוקה המצב בארץ: תקנות הספורט (של בדיקות רפואיות) אינן מספקות ופותחות פתח למחדלים ורשלנויות, כאשר ניתן לקחת כדוגמה את היעדר החובה לבצע בדיקות לב לספורטאי שטרם מלאו לו 17 שנה, אלא אם כן מדובר בשחקן נבחרת.

תארו לכם מהו הנזק שיכול להיגרם לשחקן בגיל נוער, הסובל מבעיה רפואית שיכולה להתגלות בבדיקה פשוטה, אך עקב היעדר חקיקה ברורה עלול להיקלע לסיטואציה קטלנית על המגרש.

יכולנו לראות כדוגמא חיה לעניין זה את פטירתו של שחקן נוער של מקבוצת הפועל תל אביב בשנה שעברה, שמצא את מותו במהלך משחק.

סעיף 8 לחוק הספורט קובע כי "השר צריך להתקין הוראות לעניין כוח אדם רפואי וציוד עזרה ראשונה שיימצאו במקומות בהם מתנהלת פעילות ספורט מאורגנת", אך טיב הציוד לא נבדק - פעמים רבות אנו מוצאים כי אין אמבולנס במגרשים וכי הציוד הרפואי המצוי בהם הינו מיושן, לא תקין ובבחינת שומר נפשו ירחק.

הרופא והמרפאה המטפלת. לספורטאים יכולה להיות עילה לתביעה גם כנגד רופאים שבדקו אותם ולא מצאו פגם שהיה אמור להימצא. במקרים אלו ניתן לתבוע רופאים עקב רשלנות רפואית.

כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו - אין דין מקרה מוות אחד בו לוקה שחקן בליבו כדין מקרה אחר, ובכל מקרה - לא תמיד ישנם "אשמים".

יחד עם זאת, באקלים הישראלי שבו התחזית הקבועה אומרת ש"יהיה בסדר", נושאים כמו בדיקות רציניות, בקרה, הפקת לקחים ושידוד מערכות "אינם בבית ספרנו".

השאלה השנייה הנשאלת היא - האם ספורטאים שמוצאים עצמם נפגעים במהלך העיסוק הספורטיבי זכאים לפיצוי כלשהו או שמא מדובר "בהסתכנות מרצון"? התשובה לשאלה לעיל הינה קצרה, פשוטה וקולעת - כן. מגיע פיצוי, ולרוב לא מדובר "בהסתכנות מרצון".

לאתר של עו"ד בועז אלקלעי העוסק ברשלנות רפואית

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר מרים מייזל
    ד"ר מרים מייזל
    אורחות חיים, רפואת משפחה ד"ר מייזל היא מומחית ברפואת משפחה ובעלת רישיון לעסוק בהיפנוזה רפואית. דוגלת בתזונה בריאה. בשנת 2018, חיברה ד"ר מייזל פרק בספר לימוד לרופאים. פרק זה עוסק במחקרים שמביעים... קרא עוד