כולסטרול - הטוב, הרע והים תיכוני

הכולסטרול הינו מולקולה של חומר שומני הנמצא בדם והוא חיוני וחשוב לתהליכי חילוף החומרים בגוף. ישנם שני סוגי כולסטרול בדם, ה- HDL, הנקרא גם "הכולסטרול הטוב" וה- LDL, המכונה גם "הכולסטרול הרע".

תפקידו של ה-HDL (הכולסטרול הטוב) הוא לאסוף עודפי כולסטרול מהתאים ומכלי הדם ולהחזירם לכבד. ה- LDL (הכולסטרול הרע) מוביל כולסטרול אל התאים דרך כלי הדם, אולם במצבים רבים ומסיבות שונות,עודפי הכולסטרול שוקעים בעורקים וגורמים לסתימתם, מחלה הידועה בשם טרשת העורקים.

רמה גבוהה מידי של כולסטרול בדם מגבירה את הסיכון לטרשת עורקים, ככל שרמת ה-LDL גבוהה יותר, כך גדל הסיכון לטרשת העורקים ומכאן שמו "הכולסטרול הרע" ואילו ככל שרמת ה-HDL גבוהה יותר, כך קטן הסיכון לטרשת העורקים ומכאן שמו "הכולסטרול הטוב".

מלבד שני הסוגים הללו, קיים גם כולסטרול שעבר תהליכי חמצון. כולסטרול מחומצן שוקע ביתר קלות בכלי הדם ובכך מחמיר את תהליך סתימת העורקים.

לתזונה יש תפקיד חשוב ביותר בקביעת הכמות והאיכות של הכולסטרול בדם. גופנו מייצר כ-70% מהכולסטרול בדם, בעיקר על ידי הכבד, אך יתר 30% של הכולסטרול מגיעים מהמזון שאנו מכניסים לגופנו.


איך יכולה התזונה להוריד את רמת הכולסטרול בדם? הורדת רמת הכולסטרול בדם באמצעות תזונה מתאימה יכולה להתבצע בכמה אופנים:

עיכוב ביצירת כולסטרול בכבד (האבר העיקרי המייצר כולסטרול בגופנו), באמצעות צריכת קרוטינואידים לדוגמא ( שהינם גם נוגדי חימצון מסיסי שומן) כמו למשל, בטא קרוטן המקנה לגזר את צבעו הכתום, ליקופן האחראי לצבע האדום של העגבניה ולוטאין הצובע את התרד בירוק.

עיכוב ספיגת הכולסטרול על ידי תזונה עשירה בסיבים תזונתיים. המצויים בקליפותיהם של ירקות ופירות ומסוגלים לספוח כולסטרול וכך להרחיקו מגופינו דרך מערכת העיכול.

זירוז יצירת חומצות מרה מכולסטרול בכבד. חומצות מרה הן תוצרי פירוק הכולסטרול בכבד ועל כן זוהי דרך חשובה לסילוק הכולסטרול על ידי הפיכתו לחומצות מרה אשר מופרשות בחלקן מחוץ לגוף דרך מערכת העיכול. לפירות וירקות השפעה חיובית גם על נתיב זה.

איך יכולה התזונה להאט טרשת העורקים? "כולסטרול רע" (LDL) מחומצן הוא גורם מרכזי בצבירת כולסטרול בתאי דופן העורק וביצירת תאי קצף, המביאים להתפתחות ולהאצת טרשת העורקים.

מאכלים העשירים בנוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) יכולים לעכב את חימצון "הכולסטרול הרע" ולהאט את התהליך הטרשתי.

למרכיבים מסוימים בפירות ובירקות יש יכולת לשמש כנוגדי חימצון וללכוד רדיקלים חופשיים (המעוררים את תהליכי חימצון “הכולסטרול הרע”) או למנוע יצירת רדיקלים חופשיים על ידי תאי דופן העורק ובכך לעכב את חימצון הכולסטרול על ידי התאים.

גם בקליפות הפרי, כמו בקליפת הענב למשל (ועל כן גם ביין אדום), בשורש הליקוריש, בשמן זית וברימונים, יש כמויות ניכרות ביותר של נוגדי חימצון מסיסי מים, המסוגלים לעכב באופן משמעותי ביותר את חימצון "הכולסטרול הרע".

עיכוב החמצון נעשה הן על ידי הצטברות נוגדי החמצון בתאי דופן העורק ועיכוב יכולת התאים לחמצן "כולסטרול רע", והן על ידי הצטברותם ב"כולסטרול הרע" והגברת עמידותו בפני תהליכי חימצון.

יין אדום כמעכב חימצון. בשנת 1995 הראנו לראשונה כי שתיית יין אדום (העשיר בנוגדי חימצון מקליפת הענב), בניגוד לשתיית יין לבן (אשר שלא כיין אדום, הכנתו אינה קשורה בהשהיה ממושכת של הענב עם קליפתו ועל כן הוא עני בנוגדי חימצון), גרמה בקבוצת נבדקים בריאים להעשרת "הכולסטרול הרע" בנוגדי חימצון ועל כן - להורדה משמעותית של רמת החימצון של הכולסטרול.

לאחרונה, אף הצלחנו לייצר יין לבן עם תכונות בריאותיות של יין אדום וזאת על ידי מיצוי מהיר של האנטי אוקסידנטים מקליפת הענב, על ידי חשיפה קצרה של הענבים הלבנים לאלכוהול.

יין אדום ישראלי, שהוכן מענבים שנחשפו במידה רבה לשמש (בהשוואה ליין אירופאי), הכיל כמויות גדולות של נוגדי חימצון פעילים במיוחד (שיצירתם בענב מזורזת על ידי חשיפה לקרני השמש) ותרם לירידה נכרת ביותר בחימצון הכולסטרול.

שמן זית ובצל כנוגדי חימצון. בשמן זית מצויים גם כן נוגדי חימצון פעילים ביותר ,כמו גם חומצה אולאית שהיא בעלת תכונות אנטיאוקסידנטיות מובהקות. כמו כן, במחקר שערכנו נמצא כי בבצל, ובעיקר - בגלדים החיצוניים של הבצל, מרוכזת פעילות אנטיאוקסידנטים משמעותית כנגד חימצון הכולסטרול.

עוד על תזונה ולב:
הלב שלכם צריך שוקולד
פיסטוק חלבי - בשביל הלב
שתו הרבה קפה (זה טוב ללחץ הדם)
אם כבר יין אדום - אז רק מצרפת
מחקר חדש: מגנזיום טוב ללב

מדהים מה שמיץ רימונים יכול לעשות. פרי הרימון ידוע מקדמת דנא כבעל תכונות בריאותיות כפי שזה בא לידי ביטוי בכל הדתות ובפולקלור העמים. על כן, נבחר הרימון לשמש כלוגו של העידן הרפואי במילניום החדש.

לאחרונה, חקרנו את ההשפעה של שתיית מיץ רימונים על הנטייה של "הכולסטרול הרע" להתחמצן ואת השפעתו על התפתחות הנגע הטרשתי.

באחד המחקרים שבצענו , קיבלה קבוצה של 13 אנשים מיץ רימונים בשתייה (כוס של 250מ"ל ליום), למשך שבועיים. נמצא כי הנטייה של "הכולסטרול הרע" להתחמצן ירדה בהדרגתיות לאחר שתית מיץ רימונים עד כדי 29%. כמו כן, נצפתה הארכה משמעותית ביותר בזמן הנדרש לתחילת תהליכי החימצון (lag time) עד כדי 43%.

מיץ רימונים כמונע יתר לחץ דם. בנוסף לחימצון הכולסטרול, מדד נוסף הקשור בהאצת טרשת העורקים הוא יתר לחץ דם. בחולים עם יתר לחץ דם ששתו במשך שבועיים בלבד כוס אחת של מיץ רימונים ליום, אובחנה ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי.

שתיית מיץ הרימונים בחולים אלו היתה מלווה גם בירידה של כ - 40% בפעילות אנזים המהפך ACE (האנזים שגורם לכיווץ כלי הדם וכתוצאה מכך לעלייה בלחץ הדם) .

למיץ הרימונים הטבעי יש אם כן, פעילות מעכבת ACE, בדומה לתרופות הנפוצות להורדת לחץ דם. לממצא זה חשיבות עצומה, מאחר וידוע כי להורדת פעילות ה-ACE לכשעצמה, יש השפעה מרשימה על ירידה בשכיחות מחלות הלב.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם

במחקר חשוב במיוחד בבני אדם, שפורסם לאחרונה, הראנו כי בחולים עם חסימת העורקים המובילים דם למח (CAS - Carotid Artery Stenosis),שתיית כוס מיץ רימונים ליום במשך ארבע שנים תרמה לירידה נכרת בחימצון '"הכולסטרול הרע", לירידה בלחץ הדם והחשוב מכל -לירידה משמעותית בגודל הנגע הטרשתי.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר