יעיל, בטוח ולא זול - הכל על ה"סייפר"

מהם גורמי הסיכון לטרשת חסימתית בעורקי הלב? ישנם מספר גורמים המגבירים בצורה משמעותית את הסיכוי ללקות בטרשת העורקים הכליליים בלב: תורשה, ובעיקר היסטוריה משפחתית של מחלות כלי דם בלב בגיל צעיר; רמות גבוהות של כולסטרול בדם; סוכרת; יתר לחץ דם; עישון; עודף משקל; חוסר בפעילות גופנית; עודף שומנים במזון והפרעות שונות בחילוף חומרים (מטבוליזם).

מהו הסטנט "סייפר"?

הסטנט "סייפר" הוא תומכון מצופה בתרופה אשר נקראת "רפאמיצין" המשתחררת באופן מקומי למשך מספר שבועות ומונעת הווצרות היצרויות מחודשות בתוך הסטנט. המניעה אינה מוחלטת אך בניסיונות שונים שנערכו בעולם ואף בארץ הסתבר שהסטנט המצופה עשוי להקטין את שכיחות ההצרויות החוזרות בעורקי הלב באופן משמעותי ביחס לסטנט רגיל שאיננו מצופה בתרופה. לפיכך, השימוש בסטנט "סייפר" משפר באופן משמעותי את תוצאות הטיפול הצינתורי לאורך זמן.

כמה זמן נמצא הסטנט "סייפר" בשימוש?

הנסיונות הטיפוליים הראשונים עם הסטנט "סייפר" החלו לפני כשלוש שנים וחצי וכיום כבר קיים מעקב ארוך טווח למשך שנתיים-שלוש בחולים המטופלים הראשונים. בארץ אושר הסטנט לשימוש לפני כשנה וחצי, וזאת זמן קצר לאחר אישורו לשימוש באירופה וכחצי שנה טרם התחלת השימוש הקליני-מסחרי בארצות הברית.

האם ה"סייפר" בטוח לשימוש?

הסטנט "סייפר" הינו בטוח לשימוש בחולים מצונתרים ובמקרים מתאימים. חשוב לציין שעל פי המדווח כיום בספרות המקצועית, הסכנה בסטנט "סייפר" דומה לזו אשר בשימוש בסטנטים בלתי מצופים.

ברחבי העולם דווחו מספר מועט של מקרים הכוללים הווצרות קרישי דם בתוך הסטנט (וכתוצאה מכך נגרמו התקפי לב ואף מקרי תמותה) וכן דווח על תופעות אלרגיות במהלך הימים והשבועות הראשונים שלאחר ההשתלה של הסטנט, אך חשוב להדגיש בהקשר זה: תופעות הלוואי הנ"ל אינן שכיחות (מדובר על פחות מאחוז אחד מכלל החולים המטופלים); שכיחות הסיבוכים בכלל והווצרות קרישי דם בתוך הסטנט בפרט אינה עולה על זו המדווחת בסטנטים רגילים שאינם מצופים; הסכנה להתקף לב ותמותה לאחר השתלת ה"סייפר" איננה אינה גבוהה מזו המדווחת בספרות הרפואית הצינתורית שטרם עידן ה "סייפר".

מיהם החולים העשויים ליהנות ביותר משימוש ב"סייפר"?

אלו החולים הנמצאים בסיכון יתר להווצרות היצרויות וחסימות חוזרת לאחר טיפול צינתורי הכולל השתלת סטנט ובכלל זה: חולים סכרתיים, חולים עם היצרויות מורכבות וארוכות ובעורקים בעלי קוטר קטן במיוחד, חולים עם היסטוריה קודמת של היצרויות חוזרות ונשנות בעורקי הלב, חולים שעברו ניתוחי מעקפים בעורקי הלב, חולים אשר להם היצרויות באיזורים "אסטרטגיים" במיוחד מבחינת אספקת הדם ללב ובענפים ראשיים. קבוצות החולים המפורטת לעיל מהוות לפחות שליש מכלל החולים העוברים צינתורי לב טיפוליים במדינת ישראל ובעולם.

מה חסרונו העיקרי של "סייפר"?

חסרונו העיקרי של ה"סייפר" הינו מחירו הגבוה. ה"סייפר" איננו כלול בסל הבריאות ולפיכך מרבית החולים החפצים להיות מטופלים באמצעות הטכנולוגיה הנ"ל נאלצים לרכוש אותו באופן פרטי. עלות הסטנט "סייפר" הנה כ-2700$ ליחידת סטנט בודדת. לעומת זו השימוש בסטנט הרגיל ללא ציפוי התרופה איננו כרוך בתשלום מצד החולה.

האם קיימות חלופות ל"סייפר"?

באירופה ובמספר מדינות נוספות בעולם (אך עדיין לא בארץ ובארצות הברית) הוחל שימוש בסטנט מצופה נוסף הנקרא "טקסוס", אשר מכיל את התרופה "טקסול" המעכבת חלוקת תאים ומסוגלת למנוע השנות היצרויות חוזרות בתוך הסטנט התומכן.

בנוסף, בפיתוח נמצאים סטנטים נוספים המצופים בתרופות שונות ובתשלובת תרופות אשר מיועדים לשפר את התוצאה הצינתורית בטווח הקצר והארוך אף מעבר למושג בעזרת הסטנטים "סייפר" או "טקסוס". הצפי הוא שתוך שלוש שנים מרבית השימוש בסטנטים בעולם המערבי יכלול סטנטים מצופים בתרופות. השימוש בסטנטים הנ"ל מגיע כיום ל-65 אחוזים בארצות הברית, ל-40 אחוזים באירופה, ולכ-20 אחוזים מכמות הסטנטים הטיפוליים הנמצאים בשימוש במעבדות הצינתורים במדינת ישראל.

מתי יש צורך בניתוחי לב?

במקרים בהם טרשת העורקים הינה מפושטת וכוללת יותר מעורק אחד או במקרים בהם לא ניתן להרחיב את ההיצרות בעורקים באמצעות צינתור בלון או סטנט, ימליץ הרופא המצנתר על ניתוח מעקפים לעורקי הלב.

בניתוחי מעקפים משתמשים המנתחים בכלי דם עורקיים מבית החזה או מהיד או מורידים הנלקחים מהרגל. המנתח מחבר את המעקף לעורק שמעבר לסתימה, וכך נוצר מעקף המאפשר זרימת דם תקינה לשרירי הלב. בניתוחי מסתמים המנתח מחליף את המסתם הפגום (דולף או מוצר) במסתם מלאכותי, או במקרים אחרים עשוי לתקן אתו. ישנם מקרים בהם נידרש ניתוח משולב להחלפת המסתם ומעקפים לעורקים באותו הניתוח.

כיצד למנוע סיבוך קריש דם בתוך הסטנט?

כדי למנוע היווצרות של קריש דם, המטופל מקבל תרופות מיוחדות לפי הנחיית הרופא. תרופות אלו כוללות בדרך כלל בנוסף לאספירין את התרופה פלביקס (Plavix)הניתנת על פי מרשם והוראות מדויקות של הרופא למשך מספר שבועות ובמינון של כדור בודד (75 מ"ג) ליום לאחר השתלת תומך (סטנט) בעורק הלב.

משך הטיפול בפלביקס עשוי לנוע בין חודש בודד לתשעה חודשים לאחר טיפול צינתורי עם השתלת סטנט בהתאם למורכבות ההיצרות שטופלה, בסוג הסטנט המושתל (מצופה או לא), ובהסתמנות הקלינית שגרמה לצורך בצינתור מלכתכילה.

אילו שינויים רצוי לערוך באורך החיים לאחר הצינתור?

דיאטת דלת שומנים וכולסטרול ובמרבית המקרים אף תוספת תרופות להורדת כולסטרול

ירידה במשקל

פעילות גופנית

איזון סכרת (באם קיימת)

שמירה על לחץ דם בגבולות הנורמה

ירידה במתח נפשי

הפסקת עישון

מהו המעקב הרפואי הדרוש לאחר הצינתור?

יש צורך בהמשך מעקב רפואי לאחר צינתור לב. הרופא המטפל ימליץ על בדיקות בהמשך ועל הטיפול התרופתי וההתנהגותי המתאים ביותר. הדרך הטובה ביותר לשמירה על תוצאות חיוביות לאורך זמן היא הקפדה על הוראות רפואיות ודיווח על כל שינוי במצב הבריאותי ו\או תופעות לוואי.

לחלקו הראשון של המאמר לחצו כאן

לאתר המרכז הרפואי רבין לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר