הטיפול ההורמונלי טוב לנשים

חלקכן בוודאי שמע כי הורמונים מסוכנים לבריאות, שהם עשויים לגרום לסרטן והתקפי לב ושעדיף לסבול מתופעות גיל המעבר בשקט ולא להסתכן. כיצד תפיסות אלו השתרשו, מדוע הן אינן נכונות וגורמות נזק עצום לנשים, ו-10 סיבות למה דווקא אי לקיחת הורמונים כטיפול בתופעות לוואי של גיל המעבר מזיק לנשים.
ד``ר איתן פאר
| 04/06/2007 |
צפיות: 8,690
מחקר בריאות הנשים מוזכר כיום כאחד המחקרים שגרמו הכי הרבה נזק לבריאות הנשים, לאיכות חייהן בגיל המעבר והאופציות הטיפוליות העומדות בפניהן.

ההמחקר כלל אלפי נשים בגילאי 50-80. מחציתן קיבלו טיפול הורמונלי והיתר שימשו כבקרה. עם הצטברות נתונים של עליה במקרי סרטן השד והתקפי לב בקרב הקבוצה של הנשים שלקחו טיפול הורמונלי, הופסק המחקר טרם סיימו המתוכנן.

פרסום מסקנות החוקרים בשנת 2002 העמיד את הטיפול הורמונלי שעמד במבחן 60 שנה ו - 300,000 מחקרים על יותר מ 2.5 מיליון נשים, בסימן שאלה. "מי תהיה האישה המוכנה להמיר גל חום או שניים בסרטן שד או בהתקף לב ?" שאלו העיתונים.

מטפלים ומשווקי טיפול אלטרנטיבי מהרו לחגוג עם פרסומים כגון –" הורמונים גורמים לסרטן- ולנו יש פתרון לכל תלונותיך...!"

במהלך ארבע השנים שחלפו מפרסום המחקר "זכו" תוצאותיו לדיונים רבי היקף ומשתתפים. נערכו מחקרים נוספים ואיסוף הנתונים מאותן נשים במחקר שסירבו להפסיק את הטיפול ההורמונלי הומשך.

מחקר: יעילות בטיפול באוסטיאופורוזיס
אנטי אייג'ינג בצמחי מרפא
הטיפול ההורמונלי - בטיחותי?
הכל על אי שליטה בשתן אצל נשים
גיל הבלות? טיפול אלטרנטיבי לא עובד

המחקרים החדשים הסיקו כי במחקר לא הייתה התחשבות מספקת בגיל. במחקר נמצא שכאשר הטיפול ההורמונלי ניתן לנשים בגילאים 50-60, מיד עם הפסקת המחזור, הוא החזיר לנשים את איכות חייהן, מנע סימפטומים של גיל המעבר, ולא העלה את הסכנות שדווחו באוכלוסייה המבוגרת.

תוצאות המחקר הנ"ל הוצגו בלי להתחשב בגיל, למרות ההשפעה החיובית על קבוצת בנות ה-50-60. ההשפעה על נשים מבוגרות יותר, בנות 70-80, היא שהודגשה, למרות ההבדלים בין הקבוצות מבחינת בריאות באופן כללי ומבחינת השפעת הטיפול.

אז מה באמת נמצא במחקר?

1. הפרדוקס הקרדיאלי. נמצאה עלייה בהתקפי לב ותחלואה לבבית בקרב נשים שהפסיקו את הטיפול ההורמונלי. מעקב אחרי 40,000 נשים אלו הוכיח שלטיפול ההורמונלי הניתן בזמן ישנו אפקט הגנתי מפני מחלות לב. איך נתון זה מתיישב עם תוצאות המחקר ?

האסטרוגן מווסת את שומני הדם ומונע שקיעתם על דופן כלי הדם - כל עוד דופן כלי הדם בריא. משקעי השומן בכלי הדם נוצרים במהירות מרגע הפסקת הפעילות ההורמונאלית, כך שעם הגיל המשקעים מצטברים ויכולים לחסום את חלל כלי הדם ולגרום להתקפי לב, תעוקת לב ולאירועים ווסקולאריים תוך מוחיים.

לקיחת אסטרוגן בשלב מאוחר זה (כפי שהיה במרבית הנשים המבוגרות שהשתתפו במחקר בריאות הנשים), גורמת לעירעור יציבות הרובד שנוצר, חלקים מהמשקע משתחררים וזורמים לכלי דם רחוקים וצרים יותר, חוסמים אותם וגורמים להתקפי לב ואירועים מוחיים.

מסקנה - הגנה מפני גורם התמותה מספר אחד מחייבת מתן טיפול הורמונלי מיד עם הפסקת המחזור ולא שנים לאחר מכן.

רוצות לשאול על תופעות גיל המעבר? היכנסו לפורום רפואת נשים
בנות גיל הזהב? בפורום רפואה פנימית בגיל השלישי תוכלו לקבל ייעוץ

2. מחלות סרטן.

סרטן השד - במחקר בריאות הנשים נמצא שבקרב נשים ללא רחם שטופלו על ידי אסטרוגן בלבד, ללא פרוגסטרון (הנחוץ למנוע סרטן ברירית הרחם המתפתח תחת טיפול אסטרוגני בלבד) הייתה ירידה של 22% במקרי סרטן השד.

קיימת הסכמה במאמרים רבים (בספרות האונקולוגית) שסרטן שד המתפתח אצל נשים תחת טיפול הורמונלי, היה יותר ממוקד, פחות גרורתי ופחות אלים.

תוספת מקרי סרטן השד בקרב נשים הנוטלות טיפול הורמונלי הוא 4 מקרים על כל 1000 נשים הלוקחות הורמונים למשך 5 שנים – כלומר 0.8 פרומיל לשנה.

סרטן השד גדל לאט. לוקח לו 8-10 שנים עד שניתן לזהותו בממוגרפיה או בבדיקה. חומר למחשבה - האם הטיפול ההורמונלי מזרז את קצב החלוקה וגורם לכך שנגלה את סרטן השד מוקדם יותר ?

קולון- סרטן המעי הגס , השני בשכיחותו , נחשב לאלים יותר מסרטן השד היות ולרוב אינו מתגלה בזמן. המחקרים הראו ירידה בשכיחות סרטן המעי הגס אצל נשים המשתמשות בטיפול הורמונלי. יתכן וההסבר קשור לשינוי בהרכב מלחי מרה המופרשים למעי, או בפעילות ישירה על תאי רירית המעי הגס- בהם נמצאו קולטנים מרובים לאסטרוגן.

3. אוסטאופורוזיס. בריחת סידן והתפוררות העצם הינה תופעה שכיחה בנשים במנופאוזה. למחלה השלכות רפואיות מרובות כמו שברים, ירידה בגובה, עקמת וגיבנת הגב, עצירות, קשיי נשימה ועוד.

טיפול תרופתי ושינוי באורח חיים, כגון הליכה יומית קבועה, צריכת סידן וויטמין D נכונה, הימנעות מעישון ועודף קפה נמצאו כולם כיעילים להפחית את התופעה. עם זאת, הטיפול היעיל ביותר המפחית שברים אוסטאופורוטיים בכל עצמות הגוף, הוא הורמונים, ומחקר בריאות הנשים מציין זאת בפירוש.

4. דכאון. ירידה באסטרוגן עשויה לגרום לתגובות דכאוניות. תופעה זו נצפית אחרי לידות ובגיל המעבר. החזרת אסטרוגן במינון נמוך יעילה במרבית המקרים.

5. אלצהיימר. מחקרים בבעלי חיים הראו שהאסטרוגן משפר את זרימת הדם למוח, מעודד הסתעפויות וקשרים חדשים בין תאי עצב , מעודד סילוק תאי עצב מתים, מונע חמצון רדיקליים חופשיים הגורמים לנזק בתאי המוח ועוד.

עבודות תצפית מראות שיפור בתפקוד קוגניטיבי בקרב המשתמשות בטיפול אסטרוגני לאורך שנים. יתכן שלמניעת גלי חום יש תפקיד חשוב, היות ו בזמן גל חום ישנה ירידה ניכרת בזרימת הדם למוח בשל מנגנון הגנה של המוח שנועד למנוע נזקי חום לתאי העצב ). וגדל הסיכון לאלצהיימר.

6. תפקוד מיני. יובש בנרתיק וירידה בחשק מיני שכיחים בנשים במנופאוזה מתקדמת. אסטרוגן, אפילו במתן מקומי לתוך הנרתיק משפר ועוזר לפתור את הבעיה.

7. בעיות שליטה על השתן ודלקות שתן חוזרות. חסר אסטרוגן גורם לניוון הרקמה האלסטית בשלפוחית ,להקטנת נפח השלפוחית, לצורך תכוף לשירותים, לקימה מספר פעמים בלילה ולדלקות שתן חוזרות.

אובדן מקביל של האלסטיות הנרתיקית גורר צניחת השלפוחית ואובדן שתן לא רצונית בצחוק ושיעול. גם כאן, הטיפול המקומי לנרתיק מאד יעיל.

8. אלסטיות העור ומניעת קמטים. עם הגיל, הסיבים האלסטיים בעור מתייבשים ומתבקעים ונוצרים קמטים. העור הופך לדק ופריך. האסטרוגן מונע את התהליך ע'י "הרטבת" הסיבים האלסטיים,העור שומר על מצבו הטבעי וקצב הזדקנותו מואטת.

9. השמנה נשים במנופאוזה עולות במשקל. ישנה ירידה בקצב חילוף חומרים, ירידה בפעילות גופנית וירידה בתפקוד בלוטת התריס. בלוטות יתרת הכליות ( האדרנלים) ממשיכות ליצר אנדרוגנים ( הורמונים זכריים הגורמים להצטברות השומן בבטן כמו אצל הגברים ) אבל אין כבר אסטרוגן בכדי לסתור אותם.

התוצאה היא עליה במסה השומנית,דלדול השד והופעת שיעור על הסנטר והשפה. הטיפול הורמונלי, במינון הנמוך המקובל כיום, מנטרל חלק מהתופעה.

10. התוויות נגד. לא כל הנשים סובלות מתופעות גיל המעבר ובודאי לא באותה עוצמהנשים שאינן סובלות מתופעות לוואי אינן מקבלות טיפול הורמונלי. לחלק התופעות, כגון אוסטאופורוזיס, ישנם טיפולים יעילים לא הורמונאליים.

נשים הסובלות מבעית קרישות יתר (טרומבוזות תחת גלולות או לאחר לידו, או הפלות חוזרות), נמצאות בדרגת סיכון גבוהה לפתח טרומבוזות על רקע טיפול הורמונלי. לקבוצה זו של נשים יש מומלץ לקבל טיפול אחר. נשים עם סרטן רחם או שד בשלבי הטיפול השונים, לא יקבלו טיפול הורמונלי

לסיכום, יש להחזיר מחדש את אמון המטופלות והרופאים בטיפול הורמונלי, לא באופן גורף ולא לכולן, אך בודאי שאין למנוע אותו מהאישה הסובלת מפגיעה קשה באיכות חייה עקב חסר העדר טיפול זה.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר איתן פאר