צליאק, החיים ללא לחם

מחלת הכרסת, הידועה גם בשם צליאק, היא מצב של אי-סבילות לגלוטן או במדויק יותר, לאחד מחלקיו של החלבון הנקרא גליאדין, דהיינו: חלבון המצוי בדגנים כגון חיטה, שיבולת שועל, שעורה ושיפון. זהו למעשה פגם בתגובה החיסונית, הגורם לגוף לתקוף את תאיו במקום להגן עליהם.

שכיחות המחלה באוכלוסיה הכללית הינו 0.3-1 אחוז ברוב המדינות והקבוצות האתניות בהן היא נחקרה. בעבר נחשבה הכרסת בעיקר למחלתם של ילדים, אולם כיום מאבחנים יותר ויותר מבוגרים הלוקים במחלה באמצע חייהם.

המחלה במבוגרים מתבטאת בשלשולים תכופים ואיבוד משקל, אולם קורה שאין תסמינים ברורים של ספיגה לקויה והמחלה "שקטה" .

מבין הסיבות האפשריות להתפתחות המחלה ניתן למנות: פגם במערכת החיסונית, גורמים סביבתיים ותורשה, שכן ששכיחותה בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה הינה כ10%-15% והיא נפוצה אף בקרב חולי סוכרת נעורים.

הסיבה העיקרית למחלה היא למעשה בעיה במערכת החיסונית הנגרמת מאכילת גלוטן, מצב שעלול לפגוע ברירית המעי הדק. יש הטוענים גם כי בקטריה או וירוס הפוגעים במערכת הנשימה או הקיבה, עלולים לגרום להתפרצות המחלה.

הגוף שלנו, כידוע, מפרק את המזון שאנחנו אוכלים למרכיבים קטנים, סופג אותם ומנצלם למטרות פעילותו התקינה. לצורך תהליך העיכול והספיגה, קיימים בגוף תססים שונים הקרויים אנזימים.

האנזימים נמצאים ברוק, במיץ הקיבה, בהפרשות הלבלב לתריסריון ובציפוי המעי הדק. השפעתם של האנזימים הללו על מרכיבי המזון מאפשרים את תהליך הספיגה. כאשר תאי הציפוי של המעי הדק נפגמים, נפגם גם תהליך הספיגה, מרכיבי מזון שונים מאבדים את השפעתם והגוף אינו נהנה מתזונה טובה.

מצב זה קרוי תת-ספיגה והוא עלול לגרום לתת-תזונה. הפרעות בספיגה ואובדן אבות מזון עלולים לגרום לבעיות שונות כמו עיכוב בגדילה, דלדול שרירים, התפתחות מצבי חסר של ויטמינים ומינרלים, אנמיה, ליקויים בהתפתחות הפסיכו-מוטורית ושינוי בהתנהגות.

מהם סימני המחלה? סימני המחלה יכולים להופיע בגילאים שונים. הם באים לידי ביטוי בגוף בניוון ציפוי המעי ובבליטות של רירית המעי. ישנן כמה צורות קליניות להתבטאות המחלה:

מחלה קלאסית. אופיינית בגילאי 24-6 חודשים ומתבטאת בתופעות כמו שלשולים, יציאות גדולות ושומניות בעלות ריח לא נעים, בטן תפוחה, אנמיה ומשקל ירוד.

מחלה לא קלאסית. מופיעה בגילאים מאוחרים יותר, אחרי גיל שלוש-ארבע, ומתבטאת בחוסר בברזל, כאבי בטן תמידיים, שינויים בהרגלי היציאה קרי עצירות או שלשול, העדר או איחורים בקבלת המחזור החודשי בנערות, נשירת שיער, עיכוב בגדילה, עייפות, פצעים חוזרים בפה ועוד.

מחלה "שקטה". החולה מרגיש טוב, אינו סובל מהסימנים שתוארו לעיל, אולם המחלה קיימת וגורמת לנזק ברקמת המעי. החשד מתעורר בגין אנמיה עם חסר ברזל, אוסטאופורוזיס, רמה גבוהה של אנזימי כבד (טרנסאמינזות) או תסמינים נוירולוגים.

מחלה "חבויה". בבדיקת רקמות המעי הכל נראה תקין, אבל המערכת החיסונית של הגוף אינה פועלת ביעילות.

כיצד מאבחנים ומטפלים במחלה? את המחלה ניתן לאבחן על ידי בדיקות דם לנוגדנים האופייניים לכרסת, כמו גם על ידי דגימת רקמה מהמעי.

הטיפול במחלה מופנה בעיקר למניעת התופעות הלא נעימות הנובעות ממנה, והוא כולל ייעוץ תזונתי, האוסר בתכלית האיסור אכילה של מזונות המכילים גלוטן והקפדה על דיאטה מאוזנת.

הדיאטה היא לכל החיים, לכן חשוב שזו תספק את כל אבות המזון הנדרשים בכל שלבי החיים. הוצאת כל המזונות המכילים גלוטן מהתפריט היא משימה לא פשוטה, מאחר שמוצרי מזון רבים מכילים קמח, בין אם בגלוי ובין אם בסמוי, כך שאחת המשימות העיקריות של חולי הכרסת היא לקרוא היטב את המרכיבים הרשומים על תוויות המזון.

חשוב לציין שלא מדובר רק בגלוטן שבאוכל, אלא גם במרכיבי החומרים המצויים בתרופות שונות. כלומר, יש לקרוא בעיון גם את תוויות רכיבי התרופות.

היתרים ואיסורים לחולי צליאק כל מוצר המכיל גלוטן, אפילו בכמויות זעירות, עלול לגרום נזק לחולי כרסת. בטווח הארוך, גם כמויות קטנות גורמות לנזק בלתי הפיך ואפילו להתפתחות סרטן במערכת העיכול. לכן כדאי לוותר עליהם ולהתמקד בתחליפים.

רוב ארגוני הכרסת בארצות הברית מציינים כי לחולים במחלה מותר לאכול דוחן, סורגום, כוסמת, קינואה ואמרנט. לעומת זאת, ארגונים באירופה מהססים עדיין להעניק אישור למזונות אלו. בכל מקרה של ספק לגבי מוצר כלשהו, עדיף להימנע מאכילתו.

קמח ג'ובלה גם הוא לא מומלץ, היות שמקורו בחיטה שנוקתה מהחלבון שבתוכה. על אף שהקמח כמעט נקי לחלוטין, הרי שבכל זאת יש בו שרידים של החלבון ולכן אינו מומלץ.

סיבים תזונתיים חשובים למניעת התפתחות סרטן במערכת העיכול, לפיכך חשוב לאכול מזונות חלופיים, העשירים בסיבים תזונתיים, למשל: אורז מלא, קטניות למיניהן כגון שעועית לבנה, אפונה, חומוס ועדשים, ירקות ופירות בקליפתם, כמו גם קמח מסויה או מחומוס.

חומרים מייצבים המצויים במוצרים תעשייתיים מוכנים, כמו חלבון צמחי, עמילן, עמילן צמחי או מעובד, יכולים להכיל גלוטן ולכן יש להיזהר מצריכתם. לעומת זאת, חומרים מייצבים כמו קורנפלור, תפוחי אדמה או מייצבים שמקורם בסויה, נחשבים כבטוחים.

רוב הארגונים קובעים כי שתיית אלכוהול מותרת לחולי כרסת, כל עוד המשקה אינו מכיל לתת או חומרים מזיקים אחרים כמו פרולמינים.

ישנם מוצרים רבים כשרים לפסח, אשר אינם מכילים גלוטן. אולם יש להיזהר מסוגי קמח המוגדרים על ידי היצרנים כ"קמח פסח" ואשר כן מכילים גלוטן, למשל: מצות, כוסמין, קמח מצה, מצות משיבולת שועל וכדומה.

לעומת זאת, אפשר לאכול עוגות, שוקולד, קוקוס, ריבת חלב, אגוזים, אטריות על בסיס תפוחי אדמה ועוד, אשר אינם מכילים גלוטן.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר