שתלים דנטליים כובשים בסערה

מהפכה שקטה מתחוללת בעת האחרונה בתחום רפואת השיניים: השתלים הדנטליים קוסמים לציבור הרחב כפתרון האולטימטיבי למקרים רבים והם תופסים מקום של כבוד במרפאות השיניים.

אמנם קיימת נטייה לחשוב כי שתלים דנטליים, קרי: שתלי שיניים, הם נחלתם של מטופלים מבוגרים בלבד, אולם הנחה זאת מקורה בתפישה לפיה רוב מקרי איבוד השיניים מתרחשים במטופלים מבוגרים ובקשישים. אכן, הסטטיסטיקה מלמדת כי ברוב ארצות המערב איבוד של יותר משתי שיניים מתרחש מעל גיל 50.

עם זאת, בארצות המפותחות חלה עלייה גדולה מאוד בשימוש בשתלים דנטליים בקרב אוכלוסייה מבוגרת, כתחליף לתותבות או כאמצעי עזר לקיבוע תותבות בפה. אך האם השתלים באים לידי ביטוי גם באוכלוסיות צעירות יותר? התשובה היא חד-משמעית: כן.

הן בספרות המקצועית והן מנסיוני האישי בקליניקה, אנו רואים בהשתלות הדנטליות חלק בלתי נפרד מהיצע הטיפולים והפתרונות הרפואיים אותם אנו מעניקים לאוכלוסיות צעירות יותר, בטווח הגילאים 50-20.

יותר ויותר מטופלים צעירים פונים מיוזמתם לרופא השיניים ובוחנים את האפשרות להשלים שן חסרה או כמה שיניים, בעזרת שתלים דנטליים. למעשה, השתלים משמשים כיום כאלטרנטיבה לטיפול הקונבנציונלי של התקנת גשר חרסינה.

מהו שתל דנטלי?

השתל הדנטלי הוא יחידה בורגית או צילינדרית, העשויה בדרך כלל מחומר הטיטניום. קיימות וריאציות שונות לשתלים, אך כיום מקובל להשתמש בשתל בורגי עשוי מטיטניום שעבר חספוס או שהוא מצופה בחומר לדג, הידרוקסיהפטיט.

השתל הדנטלי מחפה על מצב שבו לא קיימים שורשי שיניים, בין אם אחרי עקירה של שן או שמסיבות גנטיות לא הייתה קיימת שן מלכתחילה. מצב זה נקרא "אגנסיה" או "אנודונטיה".אם לא קיימים שורשים המקבעים את השן למקומה, הרי שצריך לבצע אחיזה כלשהי של גוף כלשהו מתוך העצם, ולכאן נכנס השתל.

<-@-a href=/Prices.aspx id=tip_button>לקבלת הצעת מחיר לטיפול השתלת שיניים
אחיזת השתל נעשית על ידי קידוח חלל בגוף העצם הלסתית, על ידי מיכשור מיוחד המצוי אצל רופא השיניים המשתיל. לאחר תקופת המתנה מוגדרת של עד תשעה חודשים, תלוי במקרה, ניתן לבצע שלב שיקומי שבו מקבעים כתר אל גוף השתל.

האם כדאי לבצע גשר או שתל?

כיום קיימת נטייה לבצע שתל במצב בו חסרה שן אחת או שחסרות כמה שיניים, והשיניים הסמוכות לאזור נקיות מעששת, סתימות, טיפולי שורש וכתרים. כמו כן, ביצוע שתל יתקיים רק במטופלים מעל גיל 18, שזהו הגיל בו התפתחות העצם מגיעה לסיומה ובתנאי שהמבוטח עומד בקריטריונים הבריאותיים הרצויים.

במטופלים שאינם מתאימים להשתלה בשל מצב סיסטמי מסובך כגון: חולי לב בסיכון, מתרפא הסובל מסוכרת בלתי מאוזנת או מתרפא שהוא מעשן כבד שאינו יכול או רוצה להפסיק לעשן, שכן ניקוטין מקטין את סיכויי הקליטה וההישרדות של השתל, במצבים אלו יבחר רופא השיניים שלא לבצע שתל ויבדוק אם ניתן לבצע גשר.

אין ספק שרעיון השתל ללא "השחזה" של השיניים הסמוכות, ואולי אף טיפולי שורש במקרים מסויימים, קוסם לרובנו, ובצדק. יחד עם זאת יש להביא בחשבון גם שיקולים אחרים של עלויות כספיות, הצורך בניתוח כירורגי לקיבוע השתל וכדומה.

האם זה כואב?

הניתוח לקיבוע שתלים דנטליים אינו כואב. למרות שאנו מחדירים שתל לעצם, הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית רגילה ובעזרת מיכשור מיוחד וסטרילי. בפועל, המטופלים מדווחים על אפס כאבים בזמן ההשתלה.

האם קיימים כאבים לאחר הניתוח? כל מקרה לגופו, אולם בדרך כלל יש צורך בכדורים אנלגטיים שהם כדורים נגד כאבים, למשך יום-יומיים לאחר ההשתלה.

האם קיימים הבדלים בין השתלות בלסת העליונה להשתלות בלסת התחתונה? הסטטיסטיקה מדברת על אחוזי הצלחה גבוהים יותר בלסת תחתונה בסך של כ-98 אחוזים, זאת לעומת אחוזי הצלחה בלסת העליונה העומדים על כ- 92 אחוזים. גם כך וגם כך אחוזי ההצלחה הם גבוהים ביותר.

לאתר של קופת חולים "מאוחדת"



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר