פונדקאות. בריא אך לא פשוט

נשים מסיבה כלשהי לא יכולות להרות יכולות להיעזר באישה אחרת שתשא את ההריון עבורן, לאחר שהפריה הפריה חוץ גופית מזרע האב ומביצית האישה. 130 ילדים נולדו בשיטה זו בישראל, ופרופ' זיידמן מסביר על עקרונות השיטה, חוקיה, יתרונתיה וחסרונותיה
דניאל זיידמן
| 17/01/2007 |
צפיות: 5,437
פונדקאות הינה הסדר בו אישה מסכימה להרות ולשאת את ההריון עבור אישה אחרת, שלאחר הלידה תקבל את התינוק ותגדל אותו. בפונדקאות המסורתית האם הנושאת הייתה מופרית על ידי הזרע של האב המיועד ועל כן, במקרה זה, היא הייתה גם האם הגנטית של הילוד.

בעת החדשה יש ארצות בהן עדיין משתמשים בפונדקאות מסורתית, אך כמובן שעתה מקובל להפרות את הנשים על ידי הזרעה מלאכותית ולא בדרך "הטבעית".

בישראל חוק הפונדקאות אושר בשנת 1996, ומאז נולדו בישראל בהליך פונדקאות יותר מ- 130 ילדים, ובהם 19 זוגות תאומים. למי זה מתאים? הפונדקאות המודרנית נועדה קודם כל עבור נשים שנולדו ללא רחם או שעברו כריתת רחם להשיג ילדים גנטיים משלהן.

כיום הורחב השימוש בפונדקאות והוא מוצע גם לנשים שלרחם שלהן נגרם נזק שמונע מהן לשאת הריון או נשים שהריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן, כגון: נשים עם מחלת לב, כבד או כליות קשה ובלתי מאוזנת.

קבוצה אחרת של נשים, שיופנו לטיפול בעזרת פונדקאות, כוללת נשים שסובלות מהפלות חוזרות או כאלו שעברו כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה חוץ גופית.

יש נשים שמסיבות שונות, למשל חרדה מפני הקושי לשאת הריון או חשש מפגיעה במבנה גופן הנאה, מעדיפות שאישה אחרת תשא את העובר שלהן במקומן.

סוג כזה של פונדקאות, שנובע מסיבות חברתיות, בשל אילוצי קריירה או פשוט מבחירה של האישה להימנע מלהרות והעדפה שאישה אחרת תשא עבורה את תינוקה הגנטי, מעורר מחלוקת אתית בכל העולם ואינו מאושר בישראל.

אישור לפונדקאות ניתן רק במידה וההורים המיועדים הם איש ואישה שהם בני זוג. החוק בישראל אינו מתיר למי שמיועדת להיות אם חד-הורית להיעזר באם נושאת. לאישה שבנוסף לבעיה ברחם יש גם בעיה בשחלות מותר להיעזר בתרומת ביציות בהליך הפונדקאות.

איך עושים את זה?

זוג ששוקל לעשות טיפול בעזרת פונדקאות חייב להיות מודע לכך שמדובר בהליך מורכב, לא קל נפשית ויקר מאד. כדאי תמיד לבחון אלטרנטיבות לפונדקאות למשל אימוץ.

יתרה מזאת, לאור הסיכון הבריאותי המוטל על האם הנושאת, הממסד הרפואי אינו שש לאשר טיפולים מסוג זה ומגביל אותם למקרים יוצאי דופן בהם הוכח בברור כי הדרך היחידה של בני הזוג להשיג ילד גנטי משלהם הוא בעזרת פונדקאות.

בהתאם, בישראל טיפול עם פונדקאות מחייב קבלת אישור של הוועדה הממשלתית לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, והאישור ניתן בכפוף לחוות דעת גינקולוגית מרופא מומחה המאשרת כי לאם המיועדת יש אכן בעיה רפואית שמצדיקה את ההסתייעות באם נושאת.

לאחר שהועדה מאשרת את התליך יש לאתר אישה המתאימה לשמש כאם נושאת, ולקבל על כך אישור רפואי ופסיכולוגי. לבסוף עורכים הסכם בעזרת עו"ד בין המיועדת להיות אם נושאת להורים המיועדים, ורק לאחר מכן מתחילים בהליך הרפואי.

ועדת האישורים לפונדקאות. בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים, המוכר כחוק הפונדקאות, נקבע ששר הבריאות ימנה ועדה מקצועית שתפקידה לבחון את הסיבה הרפואית שמצדיקה פונדקאות, את התאמת בני הזוג להורות ואת כשירותה הגופנית והנפשית של האם הנושאת להרות וללדת. הוועדה גם מאשרת את ההסכם בין ההורים המיועדים והאם הנושאת ואת הכיסוי הביטוחי והכלכלי שנקבעו.

על פי החוק, האם הפונדקאית צריכה להיות אישה שאינה נשואה, בת 22 לפחות ובת דתה של האם המיועדת. גילה של המועמדת אינו יכול להיות גבוה יותר מ- 38 שנה. המועמדת להיות אם נושאת צריכה גם להיות אם שהרתה וגידלה ילד אחד לפחות, ומי שעברה לא יותר מארבע לידות.

הפונדקאית אינה יכולה להיות קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים, מאחר ויש חשש, שבמקרים מסוימים קרובת המשפחה תתקשה לסרב לבקשה של אישה נואשת שיקרה לליבן. כלומר, גם אם קרובת המשפחה לא מעוניינות לשמש אם נושאת היא תתקשה לאמור לא, כשמדובר בקרובת משפחה.

החשש מפני לחץ בלתי הוגן זה עומד כמובן בניגוד לעיקרון החוקי והמוסרי הכי בסיסי של פונדקאות, שמחייב כי ההסכמה לשמש כאם נושאת מקורה אך ורק מבחירה מושכלת וחופשית לגמרי מלחצים של האישה.

המצב הנפשי והמשפחתי של הפונדקאית מהווים נדבך מרכזי בסיכויי הצלחתה לשמש כאם נושאת. מדובר בטיפול ממושך מאד, ובדרך כלל חולפת יותר משנה מגיוס האישה ועד הלידה. לאור זאת, יכולות ההתמדה של האישה חיוניים להצלחת הטיפול.

באופן מעשי איתור המועמדת להיות אם נושאת יכול להיעשות באופן עצמאי על ידי הזוג המיועד, למשל בעזרת פרסום מודעות בעיתונים. עבור זוגות רבים יהיה פשוט יותר להיעזר בניסיונם של העמותות שעוסקות בכך לשם מציאת אם נושאת מתאימה.

למידע נוסף על הפריה חוץ גופית הכנסי עכשיו לפורום והתייעצי עם המומחים שלנו. כניסה לפורום.

האם מותר לאם הנושאת להתחרט לאחר הולדת התינוק?

הסיוט הגדול של כל זוג שעובר טיפול בעזרת פונדקאות הוא שמא האם הנושאת תתחרט לפתע לאחר הלידה ותסרב למסור לידם אל התינוק. אומנם מספר מקרים נדירים מסוג זה זכו לכיסוי תקשורתי נרחב, אך בפועל זהו מצב נדיר ביותר.

יתרה מזאת, מרבית המקרים שפורסמו אירעו בקשר עם פונדקאות מסורתית, כלומר האם הנושאת הייתה למעשה גם האם הגנטית. סוג זה של פונדקאות לא חוקי בישראל, וגם בחו"ל במקרים רבים נעשה ללא ליווי רפואי ומשפטי מסודר.

בישראל שהחוזה המשפטי שנחתם עם האם הנושאת והוצג בפני וועדת האישורים אמור להגן על ההורים המיועדים מפני חרטה שלה ביחס להסכמתה למסור את התינוק.

האם הילדים שנולדים בהליך הפונדקאות בריאים?

משקלי הלידה של תינוקות שנולדו לפונדקאיות דומים לאלו שנולדו לאמהות רגילות לאחר הפריה חוץ גופית. יתר על כן, משקלי הלידה של תאומים ושלישיות שנולדו לאם נושאת נמצאו כבדים באופן משמעותי בהשוואה לאלה שנולדו לאחר הפריה ללא פונדקאות.

גם שיעור המומים בילדים שנולדו לאחר פונדקאות נמצא בטווח שנצפה גם לאחר לידות ללא טיפולי פריון. מעקב התפתחותי בן עד 3 שנים, אחר ילדים שנולדו בעקבות טיפולי פונדקאות, הראה שהם מתפתחים באופן תקין, ומפתחים קשר טוב וחם במיוחד עם הוריהם.

המסקנה של כל המחקרים שנעשו עד כה הינה שפונדקאות קשורה בתוצאות מצוינות מבחינת בריאות הילודים. למעשה עבור זוגות מסוימים הסתייעות באם פונדקאית עשויה להגדיל משמעותי את הסיכוי להולדת תינוק בריא.

לאתר רפואת נשים שיבא - גניקולוגיה, הריון, לידה ופוריות

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר אליעזר גירש
    ד"ר אליעזר גירש
    אמבריולוג קליני בכיר מנהל מעבדה להפריה חוץ גופית (IVF) בביה"ח ברזילי, אשקלון. מנהל מעבדה אנדרולוגית בבנק הזרע Cryobank ברמת השרון. בוגר אוניברסיטה העברית (Ph.D) ומכון ויצמן למדע (פוסט-דוקטורט). ... קרא עוד