לגעת בדפוסי האקסטזה

עד לפני כשבע שנים נעו דפוסי השימוש בסמים סביב שני מעגלים אשר לא השיקו זה לזה. המשתייכים למעגל הראשון השתמשו בסמים על רקע חברתי - שימוש מזדמן שאינו מוביל בהכרח לדפוסי התמכרות - לעומת אלו שהשתייכו למעגל השני אשר אופיין בעיקר במשתמשים קבועים, מרביתם מכורים, שעשו את דרכם מן המריחואנה לעבר שימוש כפייתי באופיאטים.

המכורים להרואין, בשונה מהמשתמשים המזדמנים, עברו לשימוש קבוע כתוצאה ממצוקות החיים, נשירה מבית הספר, תחושת מובסות עמוקה ואי השתלבות במסגרת חינוכית חלופית. ניתן לומר כי פעל עליהם "אפקט צנטריפוגלי" - אשר הטילם מחוץ למערכת הנורמטיבית וקיבעם בתת מערכת חלופית.

בשנים 2001 - 2000 בדקה הרשות העירונית למאבק בסמים בתל אביב-יפו את תיקיהם של 250 מכורים לסמים. נמצא כי 80 אחוזים מהם לא סיימו את ביה"ס התיכון ו-56 אחוזים לא סיימו את חטיבת הביניים. מכאן ניתן להעריך כי קיים קשר נסיבתי בין נשירה מבית הספר לבין מעבר לשימוש כפייתי בחומרים פסיכו-אקטיביים בלתי חוקיים המאפשרים הימלטות ממצוקות החיים לעבר עולם דמיוני ונינוח.

מעבר לשני דפוסי השימוש הללו, החל להתפתח בהדרגה דפוס שימוש נוסף, המאופיין בצעירים המשתמשים בסמים סינטטיים - והאקסטזי בראשם.

האקסטזי הינו כינויו של חומר פסיכואקטיבי בשם (M.D.M.A - Methylene dioxymethaphetamine), שפותח בגרמניה בשנת 1914 על ידי חברת MERK ונועד במקורו לדיכוי תאבון, טיפול בדיכאון וטיפול במחלת פרקינסון. בשנים הראשונות לא נעשה שימוש בחומר ורק בשנות החמישים הוא הופיע שוב כתרופה מסייעת לפסיכואנליזיס.

זמן קצר לאחר הופעתו המחודשת נאסר ה-M.D.M.A לשימוש על ידי מינהל התרופות האמריקני (FDA) ובשנות השמונים הופיע שוב, הפעם כסם חברתי בלתי חוקי. החלק הארי של המשתמשים באקסטזי הם תלמידי בתי"ס תיכוניים וצעירים בגילאי העשרים, נוער נורמטיבי ונעדר רקע עברייני, אשר התוודע לראשונה לסמים במסגרת מה שמכונה מסיבות רייב - "RAVE PARTIES".

הם הפכו את השימוש בו לערך חברתי אשר אמור לאפיין בעיניהם את ההווי העכשווי ובכך תרמו להיווצרותה של קבוצת השתייכות ייחודית. הרצון להיות שייך לקבוצת התייחסות זו, תחת הכותרת "זכות הבחירה החופשית", יצר, בהדרגה, אידיאולוגיה חברתית המזכירה מבחינות מסוימות את תופעת "ילדי הפרחים" של שנות השישים.

ירידה בתפיסות - עלייה בשימוש

רוב האקסטזי המוברח לישראל מגיע מחו"ל. מרבית החומר מוברח באמצעות רשתות ישראליות ומיעוטו בידי יחידים - לשימוש עצמי ולהפצה מוגבלת. משטרת ישראל דיווחה כי בשנת 1996 נתפסו 50,784 טבליות, ב-1997 30,807, ב-1998 150,000 , ב-1999 465,000 ובשנת 2000 270,000 טבליות. מחיר הטבליה נע בין 70 ל-100 ש"ח. במכירה סיטונאית המחיר נמוך משמעותית.

על פי נתונים אלו מסתמנת ירידה משמעותית במספר התפיסות, אלא שכנראה אין בכך כדי להעיד על צמצום בהיקפי השימוש. על פי נתוני מנהל חדרי המיון במרכז הרפואי ת"א, ד"ר פ.הלפרין, בשנים 2000 ו-2001 חלה עלייה במספר הפונים לחדר המיון עקב השימוש באקסטזי, וזאת בהשוואה לשנים קודמות. הפונים מתלוננים על תופעות גופניות התנהגותיות קשות הכוללות בחילה, הזעה מסיבית, חולשה, עלייה בקצב הלב, עלייה בלחץ הדם ועוד. בנוסף, חלקם מתלוננים על התקפי חרדה, דיכאון, בלבול והפרעות בזיכרון.

גם על פי נתוני סניף "אל סם" גוש דן, נמצא כי בשנים 2001-2000 מספר בני הנוער הפונים לשימוש ראשוני באקסטזי נמצא בקו עלייה. בניגוד לשנים קודמות, בהן רצף השימוש נע מעישון סיגריות לעבר מריחואנה ולאחר מכן לאקסטזי, הרי שכיום נרשמים מקרים של שימוש ראשוני במריחואנה ואקסטזי, ובמקרים מסוימים אף שימוש ראשוני באקסטזי תוך פסיחה על מריחואנה או עישון סיגריות.

רוצים לדעת עוד על ההתמכרות לאקסטזי? לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

לאתר אגודת אל סם לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר