החלפת מפרק הירך והברך - ניתוחים חדשים

שחיקת הסחוס במפרק הירך ובמפרק הברך היא תופעה שכיחה הצוברת תאוצה בעולם המערבי.

בגלל השחיקה נפגעים מפרקים הנושאים את משקל הגוף, כמו מפרק הירך, מפרק הברך ומפרק הקרסול. במפרק השחוק נוצר חיכוך מקומי ולאחריו דלקת וכאבים מקומיים.

כתוצאה מהשחיקה הסחוסית, נוצר חיכוך וחוסר התאמה בשטחי הפנים של המפרק. אלה גורמים להגבלה בתיפקוד המפרק, ומגבילים את כושר ההליכה וכושר התפקוד במפרקים הפגועים.

תופעת השחיקה הסחוסית נפוצה בעולם המערבי, עקב תוחלת חיים ארוכה יותר, נטייה למשקל יתר מוגבר ואלכוהוליזם.

כתוצאה מצריכת אלכוהול מופרזת, נפגעים כלי הדם המזינים את המפרק, וכתוצאה מכך נוצרת שחיקה סחוסית העלולה להסתיים בהרס המפרק.

הפגיעה בסחוס המפרקי מתרחשת לרוב אצל נשים וגברים מעל גיל 50 ולעיתים גם בגילאים צעירים יותר.

מגוון טיפולים מוצעים לטיפול בשחיקת סחוס המפרק. בין הטיפולים השמרניים מוכרות התרופות האנטי דלקתיות. תרופות אלה מיועדות להקלת הכאב, אך אינן נותנות מענה לשחיקה הסחוסית.

ישנן מיני זריקות למפרקים הפגועים בשחיקה סחוסית. הזרקות של סטרואידים, שייעודם הוא טיפול בדלקת מקומית, והזרקות של חומרים הנגזרים מחומצה יאלונית ותפקידן הוא ממד של סיכוך במפרק. בנוסף ניתן לטפל גם בשיטות של פיזיותרפיה וקיבוע בעזרת אביזרים אורתופדיים כמו תומכים אלסטיים וסדים.

הטיפולים השמרניים הללו מיועדים לרוב לטפל בסימפטומים של השחיקה הסחוסית. אך כאשר טיפולים אלה אינם מקלים או כאשר השחיקה הסחוסית גדולה ונרחבת, אזי יש צורך לפנות לטיפול ניתוחי.

החלפה והשתלה

השיטה הניתוחית הנפוצה לטיפול בשחיקה סחוסית של המפרק, היא שיטה של החלפת מפרק הירך ומפרק הברך, והשתלת מפרק מלאכותי. המפרק המלאכותי מחקה את המפרק הטבעי, ותפקידו לסייע בתפקוד נאות של הגפה.

השיטות הניתוחיות המוכרות והשכיחות להחלפת מפרק מצריכות תקופת החלמה ממושכת לאחר הניתוח וזמן שיקום ארוך עד החזרה לעבודה.

לאחרונה החלו ביישום שיטה ניתוחית חדשה, הזעיר-פולשנית, הנעשית בחתך ניתוחי קטן. יתרונותיה הם חשיפה מזערית של שרירים ורקמות, ועל כן ההחלמה לאחר הניתוח מהירה, השיקום קצר והשיבה מוקדמת לעבודה ולפעילות.

קיימות מספר דרכים לביצוע הניתוח בגישה הניתוחית הזעיר-פולשנית:

החלפת מפרק הירך בפתח צדי (T.H.A - TOTAL HIP ARTHROPLASTY). בגישה ניתוחית זו, שוכב המטופל על גבו או על הצד הנגדי לניתוח. הפתח הניתוחי הוא קטן וצדי.

לאחר הוצאת הסחוס השחוק משני שטחי פני המפרק הפגוע מוחדר משתל מלאכותי. חלקו האחד של המשתל מוצמד לאגן וצורתו ככיפה. החלק השני מוחדר לעצם הירך וקצהו כדורי.

נוצרת התאמה מלאה בין החלק הכיפתי והכדורי, ותנועת מיסב מלאה. הזמן הממוצע לסוג ניתוח זה הוא כשעתיים.

החלפת מפרק הירך בגישת שני פתחים למפרק. בגישה ניתוחית זו נמצא המטופל על גבו. נעשים שני פתחים, האחד במפשעה, דרכו מוחדר חלק משתל מלאכותי בצורת כיפה לאגן.

השני בצדו החיצוני של המפרק, ודרכו מוחדר המרכיב הכדורי לירך. מתקבלת התאמת משתל מלאכותי מלאה. הזמן הממוצע לסוג ניתוח זה הוא כשעתיים ומחצה.

החלפת מפרק מלאה בברך (T.K.A - TOTAL KNEE ARTHROPLASTY). בגישה ניתוחית זו מבוצע פתח אורכי בקדמת הברך.

חלקי הסחוס השחוק מוחלקים ומוחדר משתל מלאכותי לברך. חלקו הראשון של המשתל מתכתי ומוצמד לירך. חלקו השני של המשתל גם מתכתי ומוצמד לשוק.

בין החלקים המתכתיים מוחדר מגש פלסטי קשיח וחלק, המאפשר תנועה מלאה ואופטימלית. לדיוק מירבי יש ומסתייעים בנווט הממוחשב בעת החדרת המשתל המלאכותי. משך הזמן הממוצע לסוג ניתוח זה הוא כשעה ומחצה.

החלפת תא בודד במפרק הברך. בשיטת ניתוח זו, מבוצע פתח ניתוחי מצומצם בצד הפנימי לרוב של מפרק הברך. השיטה מיועדת למקרים בהם השחיקה הסחוסית מוגבלת לתא אחד של הברך.

לאחר הוצאת הסחוס השחוק, שנמצא לרוב בצדו הפנימי של המפרק. מוצמד המשתל המלאכותי המוגבל בגודלו ומורכב משני חלקי מתכת, וממגש פלסטי זעיר ונע. משתל זה מאפשר תנועה חלקה של כיפוף יישור וסיבוב בברך. משך הזמן הממוצע לניתוח מסוג זה, הוא כשעה.

מתי תיושם הגישה הניתוחית בגישה זעיר-פולשנית? הגישה הניתוחית הזעיר-פולשנית ככלל עשויה להתאים לחלק גדול מהמטופלים עם מחלה שחיקתית של הסחוס המפרקי.

קל ליישם את השיטה הניתוחית הזעיר-פולשנית לרוב בחולים בהם שחיקת הסחוס המפרקי מוגבלת ולא במצב בו הסחוס המפרקי הרוס לגמרי. בנוסף בחולים עם נתוני גוף רזים, ניתן ליישם את השיטה הניתוחית בצורה נוחה יותר.

ישנן גם התוויות נגד לשיטת הניתוח הזעיר פולשנית. בין התוויות נגד אלה, יש לציין מטופלים עם השמנת יתר בולטת וממדי גוף שמנים.

בנוסף לא ניתן ליישם את שיטת הניתוח במטופלים בהם קיימת נוקשות בולטת של המפרק הפגוע. גם לא נשתמש בשיטת ניתוח זו במטופלים הזקוקים לפעולות ניתוחיות נוספות נלוות ובכאלה בהם איכות העצם היא דלה.

ההערכה היא שהשיטה הניתוחית הזעיר-פולשנית תיושם יותר ויותר בעת הקרובה. הסיבה העיקרית היא שיפור הטכנולוגיות ושכלול המיכשור הרפואי המסייע ליישום שיטת הניתוח.

בנוסף, לאחרונה מסתייעים בנווט ממוחשב, שהוא למעשה אמצעי עזר ממוחשב המגביר את הדיוק בהחדרת המשתל המלאכותי.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר