מפחדים? אל תרגישו אשמה

בעקבות נפילת הטילים באזור חדרה הגיעו למרכז הרפואי הלל יפה כ-10 נפגעי חרדה ודחק. מספר זה מצטרף ל"טפטוף" של בין שלושה לחמישה נפגעי חרדה, הפונים מדי יום לקבלת טיפול בבית החולים מאז תחילת המלחמה.

ההגדרה של מצב דחק או חרדה מתייחסת למצב בו אדם ניצב מול בעיה שאינו מסוגל לפותרה או להימנע ממנה וכל מנגנוני ההתמודדות המוכרים לו ממצבים דומים בעבר נכשלים מלספק לו את הנחמה הדרושה.

התוצאה הבלתי נמנעת של מצב זה היא עליה בתחושת המתח הפנימי והופעתם של סימני חרדה וחוסר יכולת לתפקד עד כדי "התפרקות" וחוסר ארגון של תפקודי האגו.

תגובת דחק מאפיינת, לרוב, מגוון של תגובות רגשיות, גופניות והתנהגויות המופיעות אצל אנשים הנחשפים והחווים התרחשות טראומטית.

התופעות השכיחות במצבים אלו הן תגובות רגשיות כגון עצבנות יתר, פאניקה, תחושת איבוד שליטה, דאגנות יתר, כעס, ייאוש, רגשי אשם וחוסר אונים.

בנוסף, קיימות תגובות פיזיות אפשריות כגון רעד, עליה בדופק הלב, הזעת יתר, כאבים בכל הגוף, אי שקט, עייפות, קוצר נשימה, סיוטים וקושי לישון, כאבי בטן ובחילות ועוד.

הן הפחד והן החרדה הם שני גורמים המשרתים בעצם את חוש ההישרדות שלנו כבני אדם וחוסר הרצון שלנו לאבד חיים. בשני המצבים האדם נכנס למצב רגשי ופיזי של דריכות יתר היכולה להתבטא באופנים שונים - פיזיים ונפשיים כאחת.

כתבות נוספות על המלחמה: פיפי ולישון? לא במלחמה
והרי החדשות, בתרגום צמוד
משתגעים במקלט? תתחילו לרקוד

מצב המלחמה בו אנו שרויים כיום יכול בהחלט להגביר מצבי חרדה ובעיות נפשיות קיימות, אבל בה במידה, בגלל שאין מדובר בשגרת חיים פשוטה למרבית האזרחים, בהחלט הגיוני שמצבי תעוקה ייווצרו גם אצל מי שאינו חרדתי בדרך כלל.

יש להדגיש כי במצב מלחמה תחושות ורגשות "חרדתיות" הן לגיטימיות ביותר - אנשים מגיבים בסדר למשהו שהוא מאוד לא בסדר.

נפילת טילים הינה סיטואציה הגיונית יותר עבור חייל לוחם ולכן הוא יגיב אליה אחרת לגמרי מהאופן שבו יגיב אזרח הנמצא בעורף, גם אם כבר קיימת התרעה נקודתית. לכן, הטיפול בנפגע חרדה/הלם הוא קודם כל על ידי מתן לגיטימציה למצבו.

אנשים רבים המגיעים במצב חרדתי מרגישים רגשות אשם כבדים על התנהגותם בזמן האירוע שקדם להופעת החרדה - דבר היכול להתבטא בתופעות נפשיות או פיזיות כגון חוסר שינה, עצבנות, כעס ועוד. מטרתו של הרופא המטפל היא לתת למטופל כלים להתמודדות עם מצבו.

הכוונה ב"כלים" היא ראשית, הרגעה נקודתית של המטופל על ידי שיחה עם גורם מקצועי המוסמך לעניין (רופא, פסיכולוג עובד סוציאלי וכדומה).

שנית, יש לעודד ניסיון של חזרה לשגרה והעלאת ערך העצמי באמצעות עיסוק בתחומים שונים כגון: פעילות גופנית קלה, המעטה בהקשבה לחדשות, בילוי בחיק המשפחה ועוד.

בכל מקרה, במידה שקיימת החמרה במצב או אם לא מרגישים הקלה לאחר זמן מה ניתן ורצוי לפנות למרפאה לבריאות הנפש במקום המגורים הקרוב.

עם תחילת האירועים בצפון נפתח ב"הלל יפה" מענה טלפוני הזמין 24 שעות ביממה ומופעל על ידי צוות השירות הפסיכיאטרי של בית החולים. מטרתו העיקרית של השירות מתן ייעוץ והכוונה לאלו הסובלים ממצבי תעוקה ודחק עקב המצב הביטחוני, או כפי שנהוג לומר: נפגעי הלם וחרדה.

במרכז הרפואי הלל יפה מפעיל השירות הפסיכיאטרי "קו חם" לטובת אלו המרגישים תעוקה נפשית עקב המצב הביטחוני הקיים שמספרו: 04-6304711/712. הקו פועל 24 בשעות ביממה.

לאתר המרכז הרפואי הילל יפה

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר