טיפול מניעתי בדלקת כפורת הלב

תסמונת דלקת כפורת הלב (או קרום הלב) שלאחר ניתוח לב פתוח הינה סיבוך נפוץ למדי, השכיח גם בילדים, ובמיוחד לאחר תיקון פגם במחיצה הבין עלייתית (ASD).

הגדרת התסמונת מבוססת על הופעת תסמינים אופיינים, כגון חום, דלקת בכפורת הלב וממצאי מעבדה המאששים אבחנה של דלקת. במהלך השנים, נערכו מחקרים לקביעת האטיולוגיה של התסמונת, ומסקנותיהם שונות.

הבנת התהליך המשפעל את הופעת התסמונת, תוכל לתרום רבות להבנת דרך פעולתם של מנגנונים דלקתיים דומים ותוביל למציאת הטיפול המיטבי.

תסמונת דלקת כפורת הלב שלאחר ניתוח לב פתוח תוארה לראשונה בשנת 1952 לאחר ניתוח לתיקון המסתם הדו-צניפי. התסמונת השלמה, כוללת הופעת חום, דלקת בכפורת הלב וממצאי מעבדה המאששים אבחנה של דלקת.

תסמונת חלקית ובלתי שלמה, עשויה לכלול רק שניים מתוך שלושת המאפיינים. שעור האירעות של התסמונת מגיע לשניים עד 30 אחוזים מכלל הילדים והמבוגרים העוברים ניתוח המשולב בו פתיחה של כפורת הלב.

המחלה נדירה בתינוקות מתחת לגיל שנתיים, ככל הנראה בגלל תגובה חיסונית ירודה או הגנה של מערכת החיסון האימהית. כמו כן, קיימת היראות נמוכה בגילאים מבוגרים. ההיראות הגבוהה ביותר היא בחולים שעברו ניתוח לתיקון מום בלב מלידה או לתיקון תסמונת WPW (הפרעת קצב בלב).

תסמיני המחלה. התסמינים מופיעים לרוב תוך שבוע עד שישה חודשים לאחר הניתוח המשלב את פתיחת כפורת הלב. בכל החולים מאובחן חום נמוך וברובם מודגמת עליה בקצב הלב, תחושה כללית רעה, כאב או שיפשוף כפורתי.

כמו כן, חלה עליה מתונה במספר כדוריות הדם הלבנות. בילדים, נפוצה התלונה של כאב בבית החזה המחמיר בשכיבה או בשאיפה. כמו כן, אופייניות התלקחויות נשנות של דלקת כפורת הלב מההתקף הראשון.

אבחנה. בחולים שלאחר ניתוח או טראומה לכפורת הלב יש לחשוד בתסמונת עם הופעת הסימנים הבאים מספר ימים לאחר הניתוח: חום מעל 37.8 מעלות במשך שמונה שעות לפחות עם כאב כפורת קידמי בבית החזה ושיפשוף כפורת הלב באזינה ללב. גם שניים משלושת הסימנים מחזקים את החשד לאבחנה זו.

לרוב, מתהווה בנוסף שקיעת דם המוחשת מ-40 מילימטר לשעה ומספר לאוקוציטים הגדול ב-11 אלף תאים למילימטר מעוקב. בבדיקת על שמע של הלב (בדיקת הבחירה לנוכחות תפליט של כפורת הלב) מודגם לרב תפליט כפורת קטן עד בינוני. במחצית מהחולים חלים שינויים בא.ק.ג. הנמצאים במתאם עם דלקת בכפורת הלב.

הסיבות למחלה. התסמונת נחשבת לתסמונת אוטואימונית (כלומר מצב בו נוגדני הגוף תוקפים את הגוף עצמו). ההוכחות לכך הן, כדלקמן; נוכחות תקופה סמויה, התלקחויות נשנות של הדלקת, עליית בכייל נוגדנים כנגד הלב ושפעול גורם המשלים, תגובה ניכרת ברמת הסטרואידים מסוג קורטיקוסטרואידים בגוף ותסמינים דלקתיים רב מערכתיים. יחד עם כך, ישנם מחקרים המתנגדים לסברה שהמחלה הינה אוטואימונית ובמחקרים אלו נמצא קשר קלוש ואף אקראי בנוכחות הנוגדנים להופעת התסמונת.

דרכי טיפול. ההמלצה המקובלת לטיפול היא מתן אספירין או תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs). תגובה ראשונית ניצפת לרוב תוך 48 שעות והטיפול נמשך 10 ימים.

כל עוד החולה יציב המודינמית (לחץ דם, דופק) הטיפול והמעקב יכולים להיות במסגרת הרפואה בקהילה. במידה והתעורר חשד לטמפונדה יש לאשפז את החולה. ניקוז כפורת הלב, הכרחי למצבים של טמפודה המסכנת חיים ובאירועים נשנים.

לעתים אף יש צורך ביצירת פתח קבוע לניקוז בכפורת הלב. טיפול לקורטיקוסטרואידים אינו מומלץ מאחר והודגם שחולים שטופלו בקורטיקוסטרואידים לקו בשכיחות גבוהה יותר של התלקחויות חוזרות של דלקת בכפורת הלב.

מחקר חדש

לאחרונה, במחקר ראשון מסוגו בחנו ד"ר יהודה אדלר ושות' את אפשרות להעניק טיפול מונע לתסמונת על ידי שימוש בבקולכיצין. במחקר נכללו 111 חולים לאחר ניתוח לב שטופלו במנה יומית של 1.5 מליגרם קולכיצין או בפלסבו למשך חודש ימים והיו במעקב למשך שלושה חודשים לאחר הניתוח.

47 (42.3 אחוזים) מהחולים טופלו בקולכיצין ו-64 (57.7 אחוזים) בתרופת הדמה. ב-19 חולים (17.1 אחוזים) הודגמה התסמונת במהלך המעקב. חמישה מהם היו מהקבוצה שטופלה בקולכיצין ו-14 מקבוצת הפלסבו (10.6 אחוזים ו-21.9 אחוזים בהתאמה).

ממצאים אלו בהחלט מעודדים לקראת האפשרות של טיפול מונע כנגד המחלה ומעלים את הצורך לביצוע מחקר מקיף יותר לבדיקת יעילות הטיפול בקולכיצין כמונע לתסמונת דלקת כפורת הלב שלאחר ניתוח לב פתוח.

לאתר של קופת חולים לאומית

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר