פעילות גופנית מסייעת לחולי לב שמנים

במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי פעילות גופנית הנעשית בבית מסייעת לירידה משמעותית במשקלם של חולי לב שמנים בעלי כשל לבבי מתקדם, כך עולה מממצאי מחקר שפורסמו לאחרונה ב-American Journal of Cardiology.

במסגרת התכנית ביצעו המשתתפים הליכה של 45 דקות בתדירות של לפחות ארבע פעמים בשבוע, בקצב שהעלה את הדופק שלהם ל-60 אחוזים מהדופק המרבי. לאחר ששה שבועות נוספו לתוכנית האימונים תרגילי התנגדות קלים.

ידוע שפעילות גופנית מבוקרת וקבועה תורמת לוויסות משקל הגוף בקרב אוכלוסייה בעלת עודף משקל, אולם מעט מאוד עדויות מחקריות יכולות לאשש את העובדה הזו לגבי חולים בעלי כשל לבבי מתקדם.

על מנת לבדוק את ההשלכות של פעילות גופנית על אוכלוסייה ייחודית זו, נבחרו 99 חולי לב שסובלים מאי ספיקת לב, מעודף משקל ושאינם מבצעים פעילות גופנית מסודרת. גילם הממוצע של הנבדקים היה 53 ומרביתם היו גברים לבנים ונשואים.

משתתפי המחקר חולקו לקבוצת מחקר ולקבוצת ביקורת. משתתפי קבוצת המחקר נדרשו ללכת במשך 45 דקות בתדירות של לפחות ארבע פעמים בשבוע. קצב הצעידה הנדרש היה כזה שגרם לעליית הדופק ל-60 אחוזים מהדופק המרבי של כל אחד. לאחר ששה שבועות נוספו לתוכנית האימונים תרגילי התנגדות קלים.

בהשוואה לנבדקים שבקבוצת הביקורת, אנשי קבוצת המחקר ירדו 6.5 ק"ג במהלך ששת חודשי התוכנית. משקלם של הנבדקים בקבוצת הביקורת נותר ללא שינוי (הפחיתו כ-200 גרם בסה"כ).

בנוסף, במהלך תקופת המחקר נרשמה ירידה משמעותית במספר האשפוזים בבית חולים בקרב קבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת; 0.63 לעומת 1.07, בהתאמה. בנוסף לירידה במשקל דווח שבקרב קבוצת הניסוי חלה ירידה בשכיחות הדיכאון ובגילויי העוינות.

למרות זאת, החוקרים טרחו לציין בדו"ח המחקר שחוקרים אחרים מצאו שעודף משקל אינו נחשב כגורם שמעלה את הסיכון למות בקרב חולים בעלי כשל לבבי ושירידה לא רצונית במשקל היא סימן רע עבור אותם חולים.

בגלל ההסתייגויות והממצאים הקודמים נקטו החוקרים במשנה זהירות ולא יצאו בהמלצה גורפת ובאמירה חד משמעית לגבי התועלות הבריאותיות לאוכלוסיה ייחודית זו.

לאתר של מכון וינגייט

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר