בעיות עמוד השדרה הינן עתיקות ימים ומשתנות בהתאם להתפתחותו האבולוציונית של האדם ושל עמוד השדרה שלנו, המנסים להתאים עצמם לדרישות הסביבה. דרישות אלו משתנות בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה ודרישות מקומות העבודה וכן השפעות המשפחה, הזוגיות והכלכלה.
בתחום זה התגברות טכנולוגיות העבודה, הדורשות שעות ישיבה רבות בלימודים, במשרדים, בעסקים, בבתים או בכלי תחבורה, מהווה גורם ראשון וישיר לשחיקת הגב ועמוד השדרה.
השחיקה נגרמת עקב הגברת הזמן היחסי שבו יש עומסי לחצים מכניים, היחלשות שרירי הבטן התומכים וכן נטייתו הטבעית של האדם המודרני להתאמץ פיזית פחות, ללכת פחות, לבצע פחות תרגילי גב ומתיחות וכן להזניח את המושג שינה מספקת.
היחלשות שרירי הבטן, האמורים לתמוך בגב וביציבה הבריאה נובעת מהגברת זמני הישיבה בהם אנו משעינים את הידיים וחגורת הכתפיים על השולחן או ההגה, וכן מתרגול פיזי מועט ואקראי.
טיפול ברגע האחרון
העם היהודי, בעיקר מארצות המערב והישראלים בפרט, ידועים כבעלי סיפי כאב נמוכים יותר בהשוואה ללאומים אחרים או לתושבי אפריקה והמזרח הרחוק.
מה עלינו לעשות כאשר אנו מזהים כי הגוף לא ישר בעמידה או רכינה? כאשר מרגישים קשיחות או רגישות או חלילה כאב? מרביתנו יבטלו את ממצא הלוואי הזה באמרנו לעצמנו כי אם יציבתנו נוטה לצד, אך ללא כאב, אז זאת לא בעיה שמצריכה טיפול או התייחסות - אם אין כאב, אז לכאורה אנחנו בריאים.
הדוגמא היותר רווחת בחברה הישראלית שלנו היא הנחות יסוד או אמירות כגון "יש לי רגישות, אך זה לא כואב לי ולכן לא דחוף לי ללכת להיבדק ולקבל טיפול" או "זה לא כאב בשבילי", רוצה לאמור "יש לי כאב אך עדיין איננו רציני דיו בשביל שאתאמץ לחפש גורם בודק ומטפל".
קונספציית או תובנת רפואת החירום או תיקון הגוף רק כאשר הוא מקולקל היא עדיין שלטת בישראל במאה ה-21. רק כאשר ייתפס הגב או הצוואר והכאב יהיה חזק ומגביל מאוד, אז יפנה הישראלי המצוי וינסה לטפל בבעיה.
במרבית המקרים האשם הוא בחינוך הבריאותי המשפחתי, הקהילתי, הסביבתי והממשלתי שאנו נחשפים אליו. ברמת המשפחה, הילד, הנער או המבוגר המתלוננים על כאב ומבקשים עזרה.
לפני שהם מגיעים לשלב בו עקב עוצמת הכאב הם מפתלים את הגוף ומתעוותים מכאב, הם נתפסים כמחפשי תשומת לב או היפוכונדרים. ההיררכיה הרפואית המקצועית והביורוקרטיה שאנו נדרשים לעבור במסגרת רפואת המשפחה בקופות החולים בדרך לקביעת האבחנה שבתחומי עמוד השדרה ובריאות הגב מסתיימת ברוב המקרים לאחר שבועות ארוכים בכותרת "כאב גב תחתון, לומבאג'יה, או כאבי צוואר וסרוויקאלג'יה", מילים המתארות למעשה תחושה סובייקטיבית אישית של הפונה ואבחון אשר איננו מגדיר את גורם או גורמי הכאב או המחלה.
ללא האבחון הנכון והמקצועי של הגורם או גורמי הכאב נודדים המטופלים לצילומי רנטגן חוזרים ונשנים, למרשמי תרופות נוגדות דלקת וכאב ולזריקות או טיפול פיזיוטרפי בסיסי במסגרת סל הבריאות.
במקרים כרוניים, לאחר סבל של ששה חודשים או אפילו שנים, הם מופנים כמוצא אחרון למרפאות הכאב המקצועיות בקופות החולים ושאלו לא מצליחות אזי הם מופנים ליחידות לשיכוך הכאב בבתי החולים הממשלתיים.
לרוב, השירותים הרפואיים אינם בנויים או מצליחים לטפל בגורמי הכאב והמחלה אלא בתוצאותיהם, בסימפטומים שלהם ולכן תלונות החולים חוזרות ונשנות, ומכוני ומרפאות הקופות חולים עמוסים בפניות ותורים ארוכים.
תהליך לקוי זה כולל הפיכת הרופא לקלדנית מחשב גורם להם להשקיע פחות זמן מקצועי בחולה, להקשיב לו, לבדוק ולטפל בגורמי התלונות.
אז ללכת למטפלים משלימים?
כאן נכנסים מקצועות הבריאות המקבילים והמשלימים לרפואה, שהחלו לפרוח בישראל לפני כעשרים שנה, וכיום פרושים בכלל מערכות הבריאות הממשלתיות והציבוריות, כמו גם ובעיקר בשוק הבריאותי הפרטי.
ההבדל בין המקצועות המקבילים למשלימים הוא בראש ובראשונה בידע הנרכש, וברמה ובתוכן ההשכלה האקדמאית. ההבדלים מתבטאים בין היתר באיכות ורמת הלימוד, אופני ומשך שנות ושעות ההכשרה וההתמחות האקדמאית הנדרשות וכן במבחני הסף ובתיעוד הנדרש.
אותם הבדלים מתבטאים ביכולת האקדמית והמעשית של בעל המקצוע להכיר ולבצע בנוסף לבדיקות המקצועיות הייחודיות למקצועו המקביל, גם תשאול רפואי, אנמנזה ובדיקות פיזיקליות והדמייתיות רפואיות מקובלות בעולם הרפואה על מנת לשלול מחלות מסכנות חיים, להגיע לאבחונים רפואים ראשונים ולקבוע תוכנית טיפול מתאימה.
כל אלו נעשים תמיד עם ידע ומודעות למגבלות המקצועיות של הטיפולים בחולים, ולהפניית המטופלים לגורם רפואי מוסמך כאשר נדרש בהתאם לממצאי הבדיקות.
כתבה זאת היא חלק מספר ייחודי אשר נכתב בימים אלו על מקצוע הכירופרקטיקה, וחלק מפרק המייחד הכוונה והסבר מפורט על תפקידי מקצועות הבריאות המקבילים והמשלימים הקיימים בישראל
לאתר של ד"ר עופר ברוך
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)

.jpg)