הקשר בין התקן תוך רחמי לבעיות עור

התקנים תוך רחמיים, בין אם הורמונליים ובין אם לא, הם מהאמצעים העיקריים כיום למניעת הריון. יש להם שורה ארוכה של יתרונות, בראשם אחוזי הצלחה כמעט מקסימליים ואפשרות להחדרה ולהסרה בכל רגע נתון, ללא השפעה על הפוריות העתידית של האישה. מהעבר השני של המשוואה, להתקנים יש כמה חסרונות בולטים, תופעות לוואי וסיכונים שכדאי להכיר - כולל, באופן שעשוי להיראות לכם מעט מפתיע, השפעה שלילית פוטנציאלית על מצב העור.

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי הנחשב Journal of the American Academy of Dermatology (JAAD) מצביע על קשר אפשרי בין התקנים תוך רחמיים לבין רוזציאה, הפרעת עור כרונית עם רשימה ארוכה של תסמינים.

התקנים למניעת הריון: כל מה שחשוב לדעת

עוד לפני שמתייחסים לקשר בין התקנים למניעת הריון לבין בעיות עור, בראשן רוזציאה, צריך להבין קצת יותר את שדה המשחק שנכנסנו אליו. התקן תוך רחמי (Intrauterine Device) הוא כאמור אמצעי נפוץ למניעת הריון, בעל יעילות של כ-99%. למרות שלכל התקן יש מאפיינים משלו, העיקרון המרכזי הוא שלאחר ההחדרה שלו לחלל הרחם, הוא מפריש חומרים שמשבשים את תנועת הזרע הגברי ומונעים את המעבר שלו דרך הרחם, מה שכמובן מונע הפריה.

לצד אחוזי ההצלחה הגבוהים, התקנים תוך רחמיים נחשבים להפיכים, כלומר, מרגע שמוציאים אותם, פעילותם מופסקת והאישה יכולה לצפות להיות פוריה לגמרי. אין צורך בשינוי שגרת החיים (להבדיל, לדוגמה, מנטילה של גלולות על בסיס יום-יומי), כאשר ההחדרה וההסרה של המתקן נעשים בצורה מהירה - על ידי רופא נשים, כמובן. מצד שני, ההתקנים לא מספקים הגנה בפני מחלות מין ועלולים לטמון בחובם תופעות לוואי וסיכונים שונים, כמו דימומים או פליטה של ההתקן מהגוף.

התקן הורמונלי, לא הורמונלי ומה שביניהם

את ההתקנים התוך רחמיים נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, התקנים הורמונליים והתקנים לא הורמונליים. התקן הורמונלי מבוסס על שחרור כמות קטנה של הורמונים לרחם, דוגמת פרוגסטין (אחת הנגזרות של הפרוגסטרון), מה שמעבה את צוואר הרחם ומקשה על מעבר הזרע בתוכו. במקביל, ההתקן גורם לדיכוך רירית הרחם, ובכך משבש את יכולת ההשתרשות של ביצית מופרית.

בין ההתקנים ההורמונליים הבולטים, הרלוונטיים למאמר הנוכחי, ניתן להזכיר את:

מירנה - Mirena

התקן תוך רחמי המכיל את ההורמון לבונורגסטרל (Levonorgestrel - הורמון סינתטי המדמה את פעולת הפרוגסטרון), ושעשוי לפעול למניעת הפריה והשתרשות דרך עיבוי צוואר הרחם, דיכוי צמיחת הרירית ודיכוי תנועתיות הזרע. מירנה הוא פתרון שכיח ביותר, שכלול בסל הבריאות לנשים בנות 45 ומעלה עם דימום ווסתי מוגבר. ההתקן מאושר בישראל למטרות מניעת הריון, התמודדות עם דימום מוגבר מהווסת והגנה על רירית הרחם במהלך טיפולים הורמונליים שכיחים לתופעות גיל המעבר.

לילטה - Liletta

התקן תוך רחמי, בצורת T המכיל את ההורמון לבונורגסטרל. הוא פותח ב-2015 על ידי ארגון ללא מטרות רווח בשיתוף חברת תרופות, בין השאר במטרה לספק אמצעי מניעה יעיל במחיר הוגן יחסית. אושר לשימוש על ידי ה-FDA ב-2015 ומותאם לשוק האמריקאי, כאשר בישראל השימוש בו מינימלי.

התקן לא הורמונלי מבוסס על רעיון דומה, אלא שכאן משתחררים לגוף האישה יוני נחושת ולא הורמונים. הפתרון מתאים לנשים שלא מעוניינות בהתקנים הורמונליים או לא מסוגלות לעשות זאת מסיבות רפואיות. דוגמה שכיחה היא ההתקן NOVA T, בצורת האות האנגלית T, שעשוי פלסטיק עם ציפוי נחושת. החומרים גורמים להפרעה משמעותית לתנועה של תאי הזרע בגוף האישה, עד למוות שלהם טרם ההפריה.

מהי רוזציאה?

רוזציאה היא אחד ממצבי העור הפחות נעימים שאפשר לסבול מהם. זוהי הפרעה כרונית שמשפיעה לרעה על מצב העור, עם תסמינים אפשריים כמו הסמקות חוזרות ונישנות, אדמומיות אקוטית, היווצרות נימי דם, הופעת פצעונים דמויי אקנה, הפיכת העור לשמנוני או לגבשושי, גרד, עקצוצים, תחושת צריבה, גלי חום - והרשימה עוד ארוכה. רוזציאה לכן עלולה לפגוע במראה העור (בעיקר כשהיא מופיעה באזור מרכז הפנים, כמו שקורה בדרך כלל), באיכות החיים ובביטחון העצמי, ולכן חשוב לדעת מה אפשר לעשות כדי להקטין את הסיכויים להתפרצות שלה.

נקודת המוצא היא שרוזציאה עשויה להיות מושפעת מטריגרים חיצוניים ופנימיים, כשחלק מרכזי בתמונה מקבלים שינויים הורמונליים. בהקשר הנוכחי, העור עלול להיפגע עקב מצבים שכיחים כמו הריון, הנקה, וכמובן שגם שימוש בהתקנים תוך רחמיים.

מה מראה המחקר?

המחקר המדובר מהווה חלק מהניסיון לבחון את ההשפעות האפשרות של התקנים תוך רחמיים, הן הורמונליים והן לא הורמונליים, על מצב העור - בדגש על רוזציאה. זהו מחקר עוקבה (Cohort Study) שנערך בקרב נשים בטווח הגילים 18-50, שהוכנס לגופן התקן תוך רחמי (מסוגים מירנה, לילטה וסקיילה) ואובחן אצלן רוזציאה. המחקר כלל נשים שאובחנו עם רוזציאה שנה אחת, שלוש שנים וחמש שנים לאחר הכנסת ההתקן התוך רחמי לגופן, אך לא נשים שסבלו מרוזציאה קודם לכן או שההתקן התוך רחמי בגופן הוסר.

הנשים בקבוצת המחקר הושוו למשתמשות בהתקן תוך רחמי שאינו הורמונלי, אלא על בסיס נחושת.

המחקר הראה שנשים שלגופן הוכנס התקן תוך רחמי, בעיקר מסוג מירנה ולילטה, היו בעלות שכיחות גבוהה משמעותית של רוזציאה בהשוואה להתקנים תוך רחמיים שאינם הורמונליים. בכל אחת מנקודות הזמן שנבדקו, השיעורים הגבוהים ביותר היו של לילטה, ובפער קטן מאחוריה מירנה. המסקנות של החוקרים הן שמניפולציה הורמונלית עלולה לגרום או להחמיר רוזציאה קיימת, כאשר ההשפעה של פתרונות שאינם הורמונליים עשויה להיות קיימת, אבל פחותה.

למרות שמדובר במחקר פרטני, בו יכולים להיות גם משתנים מתערבים, אין ספק שהוא מעלה כמה תובנות מעניינות חדשות על הקשר בין רוזציאה ומצבי עור נפוצים לבין טיפולים הורמונליים, כולל אלו הנפוצים ביותר למניעת הריון. חשוב לזכור שגם אם הקשר קיים, זו לא גזירת גורל מכיוון שהיום יש טיפולים יעילים מאוד לרוזציאה, המותאמים לרוב לאישה או לגבר באופן פרטני, לאחר הליך אבחון מקיף.

בואו לדבר על זה בפורום אקנה - רוזציאה:
פורום אקנה-רוזציאה


יפית כהן מנהלת פורום אקנה - רוזציאה באתר BEOK, מרצה תדיר בכנסים מובילים בתחום האסתטיקה, מומחית לטיפול ברוזציאה ואבחון קליני של העור. בעלת "המרכז לטיפול ברוזציאה"- קליניקה המתמחה בטיפול ברוזציאה ושגשוג טפיל הדמודקס. מנהלת את קבוצת התמיכה הגדולה בישראל בפייסבוק בנושא "רוזציאה, טפיל הדמודקס, ואדמומיות בפנים - Rosacea Israel.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר