טיפול במחלת פרקינסון – כאב שמוביל לצמיחה

מחלת הפרקינסון מציבה בפני אדם המתמודד עם מחלה זו קשיים ואתגרים רבים: פיזיולוגיים, פסיכולוגיים ונויורולוגיים. כיצד ניתן להתמודד עם המחלה באופן המיטבי ביותר? האם ניתן להפוך אותה להזדמנות לצמיחה אישית ומימוש עצמי? לפניכם כל ההמלצות
ד``ר סיימון ישראלי-קורן
| 14/04/2020 |
צפיות: 2,767
דירוג: 4.7 מתוך 4 הצבעות
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע 4.7 מתוך 5
בתקופה הקשה הזו למדנו את המושג social distancing אבל לאלו הסובלים ממחלת פרקינסון ריחוק ובדידות חברתית בכר מוכרים. לא רק בגלל קשיים בניידות אבל גם בגלל תחושות בושה וסטיגמה על מחלתם.

פרקינסון היא מחלה שבה מערכת העצבים שבגוף עוברת תהליך ניווני שמוביל למגוון של הפרעות שונות, לרוב בעיות הקשורות במוטוריקה. מי שחי עם מחלת פרקינסון סובל מתסמינים מחמירים של האטה וירידה בתנועת הגוף, שרירים שהופכים נוקשים, רעדים בלתי-רצוניים, וכן פגיעה בשיווי המשקל וביציבות ההליכה.
כתוצאה מהקשיים המוטוריים ישנן גם השפעות לא נעימות נוספות, כגון: קשיים בשינה, בחוש הריח, בפעילות מעיים, בהבעות פנים, בבליעה, במתן שתן, בתפקוד המיני וכן הלאה.

פרקינסון היא מחלה כרונית המצריכה את החולה בה להתמודד עם אתגרים רבים כבר בפעולות היומיומיות והפשוטות ביותר. אין ספק שהמחלה מציבה קשיים רבים, אך בפרספקטיבה מתאימה ועם גישה חיובית היא גם יכולה להיות הזדמנות נפלאה. איך? כשהכאב מאפשר מדרגה לצמיחה והאתגר מביא להתפתחות אישית, הפרקינסון הופך להיות רק משהו שחיים איתו ואף משהו שלומדים ממנו.

שמים את החולה במרכז - לא את המחלה


הצעד הראשוני להתמודדות עם מחלת הפרקינסון כאתגר לצמיחה ולהצלחה, הוא לשים את החולה, את האדם אשר חי עם המחלה במרכז העניינים ולא את המחלה עצמה. ההבדל מתחיל עם שינוי מינורי מאוד בהגדרה. אדם שחי עם מחלת פרקינסון הוא במקום אחר לחלוטין מאדם שמוגדר "כחולה פרקינסון".
ההתמקדות באדם, המיקום שלו במרכז לצד המחלה ולא כמוגדר מתוך המחלה, משנה את כל ההתייחסות כלפיה. מתוך נקודת מבט זו, המטופל יחד עם קרוביו ואוהביו עובד בשיתוף פעולה עם הרופא ועם מערכת הבריאות כולה והם מוצאים ביחד את הדרך המתאימה להתמודדות עם פרקינסון.
בהקשר זה הגדיר ויליאם אוסלר כי בטיפול במחלה, בפרקינסון בפרט ובמחלות כרוניות אחרות בכלל, הדבר החשוב ביותר הוא לדעת מהם צרכיו האישיים של המטופל מאשר לגלות את סוג המחלה הספציפי שהוא לוקה בה.

הגישה הרב-מקצועית לטיפול במחלת פרקינסון


למחלת פרקינסון ישנם ביטויים שונים, הן בהגבלה המוטורית והן בתופעות נוספות נלוות – פסיכולוגיות, התנהגותיות ואחרות. למעשה, יש לה גם ביטויים נוירולוגיים נרחבים שמשפיעים על הרווחה והתחושה הנפשית והרגשית של המטופל. למשל: ירידה והאטה ביכולות קוגנטיביות, הפרעות שינה וירידה במצב הרוח.
חשוב לזכור כי מחלה איננה מתחילה ונגמרת בגוף. כפי שבני אדם מורכבים מגוף. נפש ורוח, מלאים במורכבות בתחומי העניין שלהם, כך גם המחלה אינה נובעת רק מהגוף ואינה משפיעה רק על הגוף. המוח, הנפש והגוף מחוברים. לפיכך כשבאים לטפל ולהתמודד עם מחלה, יש להתמודד בכל החזיתות. רפואה פנימית היא בסיס הכרחי לכל תרופה ולכל הליך רפואי שלכאורה משפיע על הגוף בלבד.

רבים חוששים מהסטיגמה שמיוחסת לחולה, אפילו חולים מטילים סטיגמה על עצמם. היות שבניגוד למחלות כרוניות אחרות, יש לפרקינסון ביטוים חיצוני בולטים לעין. אבל תתפלאו לשמוע שבאבחון מוקדם של המחלה, רבים הצליחו להתמודד אפילו עם זה! אימוני כושר וספורט בהתמדה ממושכת סייעו רבות לסימפטומים של המחלה כולל אפילו הפחתה בתסמינים החיצוניים של קושי בתנועה ושל רעד הגוף.

לפניכם 5 המלצות מנצחות להתמודדות עם פרקינסון


1. שיטת מש"ה – מים, שינה, הליכה. הקפידו על שגרת יום בריאה, שתו הרבה, בצעו פעילות גופנית ושמרו על אופטימיות ועל חוש ההומור. קחו אחריות על המחלה, ארגנו סדר יום קבוע ושגרתי שכולל עבודה, זמן עם המשפחה, ספורט, תזונה נכונה ושינה מסודרת ומספקת.
2. פתיחות – אל תתנצלו על המחלה שלהם ועל מה שהיא דורשת מכם, אל תתביישו בצרכים שלכם, גלו פתיחות והיו כנים עם סביבתכם. אל תסתירו את המחלה, זה רק יקשה עליכם.
3. דאגה לאחר והתחשבות הדדית – זכרו שלסובבים אתכם גם לא קל ואולי הם צריכים את התמיכה שלכם בהיבטים אחרים. כמו כן, אף פעם לא מזיק להוקיר תודה. התחשבו בסביבתכם כפי שאתם מצפים ממנה להתחשב בכם. תדאגו לחלוק את המטלות ואת האחריות סביב המחלה בצורה שוויונית ככל הניתן.
4. התמדה ופעילות חיונית – אל תהיו פאסיביים. הקפידו להישאר פעילים חברתית ולהמשיך להילחם בהתמדה קודם כל במחלה. בנוסף, המשיכו במאבק הנדרש למימוש זכויות רפואיות הנגזרות מהמחלה עם המערכת הרפואית ומסגרות אחרות.
5. נדיבות ומנהיגות – תנו מעצמכם ככל שאפשר. היו מנטורים ומדריכים עבור אחרים בקהילה או במשפחה.

בהקשר זה, ניתן להקביל את המתמודדים השונים עם מחלת פרקינסון עם השלבים השונים של פירמידת הצרכים של מאסלו, פירמידה המחלקת את צרכי הבסיס שדרושים לאדם כדי להתקיים. בתחתית הפירמידה הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים כמו מים ומזון, השלב השני הוא ביטחון בקיום הפיזי, השלב השלישי הוא תחושות של שייכות ואהבה, הרביעי הוא תחושות כבוד והערכה ובקצה הפירמידה מופיע מימוש עצמי.

את הפירמידה הזו ניתן להמיר לחמש המלצות נוספות לסובלים מפרקינסון: בתחתית הפירמידה, השקיעו בתזונה בריאה, בשלב שאחריה – תנועה גופנית, הקפדה על ספורט מכל סוג, בשלב השלישי – קיימו קשרים חברתיים שימלאו אתכם בשייכות ובאהבה, בשלב הרביעי – העריכו את המחלה שלכם, נהלו אותה באופן אחראי ואוטונומי, ובשלב הסופי בקצה הפירמידה – תמיד השאירו בליבכם תקווה ואופטימיות, אתם לא חולים במחלה, אתם חיים איתה, ויכולים לעשות זאת טוב מאוד.
ואתם לא לבד, יש אחרים שאוהבים אתכם ודואגים לכם. נוסף לכך, יש גם אחרים עם יותר ניסיון ממך בהתמודדות עם המחלה ועם ניהול עניינים סביב המחלה והם ישמחו לעזור לך.

ד"ר סיימון ישראלי- קורן: רופא נוירולוג מומחה, PhD


דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד
  • ד"ר רוברטו שפיגלמן
    ד"ר רוברטו שפיגלמן
    נוירוכירורג מומחה בכיר תחומי טיפול: גידולים מורכבים, גרורות באזורים רגישים, מנינגיומות, נוירומות אקוסטיות ועוד... קרא עוד