התמכרות לקנאביס: מהם התסמינים וכיצד נגמלים?

היום קנאביס נפוץ יותר מאי-פעם, אבל זה לא אומר שהוא פחות ממכר, להפך. התמכרות לקנאביס חמורה כמו כל התמכרות אחרת ויש לה השפעות גופניות, נפשיות ומנטאליות
 אבי יקיר
| 20/02/2019 |
צפיות: 952
דירוג: 2.0 מתוך 6 הצבעות
התקבלו 6 דירוגים בציון ממוצע 2.0 מתוך 5
צריכת קנאביס אינה תופעה חדשה, בתרבויות קודמות שימש הצמח לטיפול בבעיות רפואיות שונות אך גם למטרות הנאה וחוויה אישית וחברתית. למעשה, עישון הצמח היה פה מאז ומעולם אך נראה שבשנים האחרונות, בעיקר מאז שרשויות החוק הקלו על האכיפה ועל הענישה בשל אחזקת קנאביס, יותר ויותר אנשים צורכים אותו, צעירים ומבוגרים כאחד. מסקר שנערך לאחרונה בקרב תושבי תל אביב נמצא כי 91.7% מהאנשים העידו על כך שצרכו קנאביס לפחות פעם אחת במהלך חייהם וכ-58.4 מהם צורכים קנאביס על בסיס יומיומי.

הסיבה שצריכת הקנאביס כל כך רחבה היא בזכות שני רכיבים שהוא מכיל – CBD (קנאבידיול) ו-THC (טטראהידרוקנאבינול). בעוד ה-CBD פועל כמשכך כאבים ומפחית חרדות, ועל כן הוא נמצא היום בחזית המחקר הרפואי כרכיב טיפולי שיכול לסייע לבעיות רבות, כמו כאבים כרוניים, פוסט טראומה ואפילו אוטיזם, ה-THC הוא הרכיב שגורם לתחושת ה'סטלה' ולשינוי מצב התודעה. כאשר צורכים קנאביס, אם בעישון, באידוי או באכילה, ה-THC זורם עם מחזור הדם אל המוח, שם הוא מאתר קולטנים מסוימים אשר רבים מהם משפיעים על תפקודי מוח הקשורים לזיכרון, לחושים, לחשיבה, לתפיסה ולקואורדינציה.

מכורים לקנאביס? היכנסו לפורום:
פורום התמכרות, התמכרויות

התמכרות פיזית ותלות נפשית

קנאביס, אך על פי שהוא נפוץ יותר ונחשב למסוכן פחות מסמים לא חוקיים אחרים, הוא בכל זאת חומר ממכר. אמנם אפשר לצרוך את הסם ולא להיות מכורים אליו, אך ככל שהשימוש תכוף יותר כך הסיכון להתמכרות גבוה יותר, וחוקרים מצאו כי אחד מכל 7 צרכני קנאביס הוא מכור. כמו התמכרויות אחרות, גם התמכרות לקנאביס אינה בהכרח נקבעת לפי תדירות הצריכה של מושא ההתמכרות אלא לפי הקושי של האדם להסתדר בלי מושא ההתמכרות וכמה הוא תלוי בו לתפקוד היומיומי. עם זאת, אפשר להיות תלויים בקנאביס מבלי להיות מכורים אליו, התמכרות ותלות מצויים באזורי מוח שונים, אך לרוב השתיים מתפתחות במקביל.

ב-20 השנים האחרונות החוזק ורמת ההשפעה של הקנאביס עלו באופן משמעותי, הג'וינט שעישנו ילדי הפרחים בוודסטוק חלש בהרבה מהג'וינט שהיום מעשנים בבתי הקפה בתל אביב, וככל שכמות ה-THC גבוהה יותר, כך הסיכוי להתמכרות גבוה יותר. ההתמכרות לקנאביס היא הן פיזיולוגית והן פסיכולוגית. בהתמכרות פיזיולוגית הגוף רעב לסם עצמו ובהתמכרות פסיכולוגית התודעה רעבה להשפעה שהסם נותן.

התסמינים של התמכרות לקנאביס דומים במהותם לתסמיני התמכרות לסמים אחרים, והם כוללים סבילות לקנאביס – צורך בכמות גדולה יותר של הסם כדי לקבל את אותה ההשפעה, שימוש בסם גם כאשר הוא משבש את אורח החיים הנורמטיבי, ניתוק מהמשפחה ומהסביבה הקרובה והופעת תסמיני גמילה כאשר הסם אינו בהישג יד. תסמיני הגמילה מקנאביס אינם מופיעים מיד לאחר הפסקת השימוש, אלא הם יכולים להופיע רק אחרי כמה שבועות. תסמינים אלה כוללים בחילות, צמרמורות, חרדות, דיכאון, עצבנות, ירידה במשקל, הפרעות בשינה, קוצר רוח וחשק בלתי נשלט לצרוך קנאביס.

קנאביס גורם לירידה של היכולות המנטליות

לפי הרשות האמריקאית למלחמה בסמים, לבני נוער הצורכים קנאביס יש סיכוי גבוה יותר לפתח בעיות מוח שונות. חוקרים מצאו כי שימוש קבוע וממושך בקנאביס בגיל ההתבגרות, שנים שבהן המוח נמצא בשיא התפתחותו, יכול להוביל לירידה ביכולות המנטליות, אם לטווח ארוך ואם לצמיתות, זאת מכיוון שה-THC משפיע על אותם הקולטנים שאחראיים על הזיכרון, על החשיבה ועל הלמידה. ממחקרים עולה כי לאנשים שהתחילו לצרוך קנאביס בגיל צעיר והמשיכו בזאת גם בבגרותם יש ירידה של כ-8 נקודות במדד ה-IQ. ירידה זו ניכרת גם אצל אנשים שעישנו בנעורים והפסיקו בבגרות.

אף על פי שלא כל מי שצורך קנאביס בהכרח יהיה מכור אליו, אין מי שצורך את הסם ולא נמצא בסיכון להתמכרות. עם זאת, ישנם נתונים נוספים שיכולים להגביר את הסיכון לכך, והם היסטוריה משפחתית של התמכרויות, הפרעות פסיכיאטריות ומחסור בסביבה תומכת.

לא מספיק להפסיק לצרוך את הסם כדי להיגמל ממנו, טיפול נכון בהתמכרות חייב לכלול ייעוץ ותמיכה מקצועית אשר מסייעים להתגבר לא רק על ההתמכרות הפיזית לסם, אלא בעיקר להתגבר על התלות הנפשית שיש בו. ישנם סוגים שונים של תכניות גמילה, אם במסגרת פרטית אצל מומחה להתמכרויות, אם במסגרות קבוצתיות ואם בתכניות כמו "12 הצעדים".

גמילה מהתמכרות אינה דבר קל, בעיקר אם ישנן התמכרויות נוספות או בעיות נפשיות שיש להתמודד איתן. נוסף לתכנית גמילה מסודרת ומקצועית, הדרך הטובה ביותר להימנע מ"נפילות" ולחזרה לסם היא להתרחק מסביבה שבה אנשים צורכים קנאביס ולמצוא תמיכה בקרב חברים, משפחה או אנשים שסומכים עליהם שיהיו שם בעת צרה. כמו כן, חשוב לשמור על תזונה בריאה ומסודרת ולמצוא עיסוקים ותחביבים מועילים, כמו ספורט, מדיטציה, יוגה, מיינדפולנס או כל פעילות אחרת שמסייעת להפיג מתחים.

אבי יקיר – עובד סוציאלי M.S.W, מטפל בהתמכרויות

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר ראובן אייכנבאום
    ד"ר ראובן אייכנבאום
    נוירולוג בכיר ומומחה ברפואה פיזיקלית, שיקום ושיקום נוירולוגי. נותן חוות דעת שניה, רפואית ורפואית משפטית.... קרא עוד
  • ד"ר בן עמית
    ד"ר בן עמית
    פסיכיאטריה ומדעי המוח תחומי טיפול: דיכאון, מתח וחרדה, כאבים כרוניים, פיברומיאלגיה, מאניה- דיפרסיה והפרעה פוסט- טראומתית (PTSD) ... קרא עוד
  •  טובי פלד
    טובי פלד
    פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים. ... קרא עוד