מחלות כבד בילדים

הכבד הוא איבר הממוקם ברום הבטן, וכפי ששמו מעיד עליו – הוא האיבר הכבד והגדול ביותר בחלל הבטן. הכבד הוא איבר חיוני ואחראי במידה רבה על המטבוליזם (חילוף החומרים) בגוף האדם. באופן טבעי, רכיבי מזון נספגים במעי וזורמים עם הדם לכבד: רעלנים מפורקים, מסוננים ומופרשים אל מחוץ לגוף, חלבונים עוברים פירוק לאבני בניין בסיסיות ובנייה מחדש לפי צרכי הגוף, שומנים עוברים ארגון מחדש ופחמימות נאגרות לשעת צורך לשם שמירה על רמה יציבה ותקינה של גלוקוז בדם. נוסף על כך, הכבד אחראי על ייצור והפרשה של מלחי המרה אשר מסייעים לעיכול שומנים במעי ולספיגתם; המרה היא בעלת צבע ירוק-צהוב והיא זו שנותנת את הצבע האופייני לצואה ובמקרים של צהבת – לעור. על כן, פגיעה בכבד עלולה לשבש את תפקודו התקין, לגרום לבעיות במערכות רבות בגוף ובמקרים קיצוניים אף לסכן חיים.

מחלות כבד יכולות להתבטא בשלל תסמינים כגון צהבת, שינוי בצבע היציאות (צואה בהירה, שתן כהה), גרד מוגבר ותסמינים כללים כמו עייפות, חולשה וכאבי בטן. עם זאת, במקרים רבים מתעורר חשד לבעיה בכבד באופן אקראי, כאשר בבדיקות דם שגרתיות מתגלות רמות מוגברות של אנזימי הכבד, או כאשר ממצאים אקראיים מתגלים בבדיקות הדמיה כגון אולטראסאונד בטן שבוצעו מסיבות אחרות לגמרי. באופן כללי, מחלות כבד הינן נדירות בילדים, אך יש לנקוט משנה זהירות וגם במקרים אלו המתגלים אקראית – מומלץ לוודא ולשלול קיומה של מחלת כבד כרונית.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורומים:
פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים

זיהומים ומחלות כרוניות בכבד

ישנם גורמים רבים היכולים להוביל להתפתחות מחלות כבד בילדים, חלקן מחלות הפוגעות בכל גיל וחלקן אופייניות לגיל הילדות:
•מחלות זיהומיות – החל מווירוסים המובילים לפגיעה ספציפית בכבד כגון הפטיטיס A, B או C, המשך בווירוסים EBV ו-CMV (המוכרים כווירוסים הגורמים למחלת הנשיקה) ולעיתים אף וירוסים נפוצים ושגרתיים הגורמים לרוב צינון או התקררות.
•מחלות מטבוליות שונות ומגוונות פוגעות בכבד, ונגרמות לרוב בשל מוטציה גנטית.
•מחלות דלקתיות שאינן זיהומיות כגון מחלת כבד אוטואימונית שבה הגוף תוקף את עצמו, מחלת צליאק היכולה לגרום לעלייה באנזימי הכבד, דלקת בצינורות המרה (PSC) ואחרות.
• באופן נדיר הרעלות שונות יכולות לגרום לפגיעה כבדית, וכן גידולים.

נכון להיום, עם עליית שכיחות ההשמנה באוכלוסייה הכללית ובפרט בילדים, מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם ובילדים, היא מחלת הכבד השומני (NAFLD). מחלה זו מאופיינת בהסננה של שומן לתוך הכבד עם התפתחות הדרגתית של דלקת – הפטיטיס. בעוד הגוף מנסה לסלק את השומן ללא הצלחה מהכבד באמצעות התהליך הדלקתי, לאורך זמן הדלקת עלולה לגרום להצטלקות של רקמת הכבד, מצב המכונה 'פיברוזיס'. במצבים חמורים, הרקמה הצלקתית מחליפה את רוב רקמת הכבד הבריאה עד כדי היווצרות שחמת הכבד – 'צירוזיס'. לרוב, כבד שומני הוא תוצאה של השמנת יתר, אך גם אנשים וילדים רזים עלולים לפתח מחלה זו. התקדמות המחלה היא לרוב איטית ומתפרשת על-פני שנים רבות. גם במידה והמחלה מאובחנת בילדות, קרוב לוודאי כי סיבוכיה יופיעו רק שנים לאחר מכן – בבגרות. עם זאת, בגיל העשרה מתקבעים הרגלי חיים שילוו את הילד והנער כל חייו ולפיכך מומלץ לאבחן ולהתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר. למרות מחקר ענף בתחום, הטיפול היחיד שהוכח עד כה כיעיל לטיפול במחלת כבד שומני הוא ירידת משקל של כ-10% ממשקל הגוף על-ידי תוכנית דיאטה מתאימה ופעילות גופנית סדירה, תוך מעקב רפואי מתמשך.

סיטואציה ייחודית בתינוקות היא צהבת-יילודים. רוב מקרי הצהבת ביילודים נגרמים בשל פירוק מוגבר של כדוריות דם אדומות סביב הלידה במעבר בין החיים העובריים בתוך הרחם אל מחוצה לו. לעיתים, גם להנקה יש תרומה לצהבת, אם משום שהתינוק לא אוכל מספיק ואם בשל תכונות חלב האם. במקרים אלו הצהבת לא משקפת כלל מחלת כבד, היא לרוב קלה יחסית, ותחת מעקב חולפת בדרך כלל מעצמה ללא צורך בטיפול ספציפי. במקרים שבהם הצהבת ממושכת (מעל שבועיים) או כאשר נלווים לה ממצאים נוספים כגון גוון בהיר ליציאות, יש צורך בבירור מקיף יותר על מנת לשלול מחלה כבדית כמקור לצהבת, ביחוד זיהומים תוך רחמיים ובעיות במבנה ותפקוד הכבד ודרכי המרה.

אבחון וטיפול במחלות כבד

אבחון מחלת כבד הוא בדרך כלל מורכב ומשתנה בהתאם לסיטואציה הספציפית של המטופל – גילו, מחלות רקע, היסטוריה משפחתית ותלונות או ממצאים ספציפיים נוספים. הבירור מתחיל באיסוף מידע קפדני על שלל התסמינים, ההיסטוריה הרפואית של המטופל ושל משפחתו וניסיון לאתר רמזים מחשידים כגון חשיפות חריגות. בדיקה גופנית הינה חלק בלתי נפרד מהבירור, אך לרוב אינה מספקת ויש צורך בבדיקות עזר – בדיקות דם, סריקות הדמיה ובמידת הצורך גם ביופסיית כבד.

ילדים עם מחלת כבד צריכים להיות תחת מעקב רפואי צמוד לצורך ניטור חומרת המחלה, הערכת תפקודו של הכבד וזיהוי מוקדם של סיבוכים העלולים להתעורר לאורך השנים. המעקב לרוב ממושך, לאורך שנים, ולעתים גם לכל החיים.

הטיפול במחלת כבד משתנה בהתאם לאבחנה הספציפית וחומרת המצב, והוא כולל דיאטה מותאמת, שינוי אורחות חיים וטיפולים תרופתיים במידת הצורך.

ד"ר אחיה אמיר – מומחה לגסטרואנטרולוגיה, מחלות כבד ותזונת ילדים



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר